מומחיות של שועל צוואות או הוראה פשוטה של חוק ירושה

עו"ד בעז קראוס, אחד השמות המוכרים בתחום דיני הצוואה והירושה, נקלע לאחרונה לעימות חריף מול לקוחה שלו. לטענתו היא מתחמקת מתשלום שכר טרחה, ואילו היא טוענת כי הוא הטעה אותה וגרם לה להסכים להפוך אותו לשותף שלה בכספי ירושה של דודה שלה. שתי הגרסאות הסותרות, המעוררות גם כמה שאלות משפטיות מעניינות, הוגשו באחרונה לבית משפט השלום בת”א במסגרת תביעה שהגיש קראוס נגד הלקוחה ואחותה, שלטענתו נהנתה גם היא מהייצוג שלו, וכן בכתב הגנה שהגישו השתיים.

עו"ד בעז קראוס. טוען כי לא היתה כל ודאות שהבן, שהוא היורש היחיד על פי דין, יוותר על ירושת אמו

סכום התביעה 1.5 מיליון שקל, כשליש מהעיזבון שעמד על 4.5 מיליון שקל. לטענת קראוס, בזכות ייצוגו המוצלח הלקוחה ואחותה קיבלו את מלוא העיזבון והוכרו כיורשות היחידות של הדודה. לדבריו, אלמלא הטיפול שלו המדינה היתה יורשת את הדודה מפני שלא היו לה יורשים חוקיים או שבן המנוחה היה יורש את עיזבונה.

שתי האחייניות, שהיו האפוטרופוס של דודתן, טוענות מנגד שקראוס הוליך אותן שולל כשלא סיפר להן שגם ללא הטיפול המשפטי שלו, לאור הנסיבות המיוחדות של התיק, העיזבון היה עובר לאחות של הדודה, שהיא האמא שלהן, ולא היה מופקע על ידי המדינה. לטענתן, קמה להן הזכות לבטל את הסכם שכר הטרחה בדיעבד, שכן הוא נחתם בנסיבות של עושק, ניצול תמימות וחוסר הבנה.

הן מציעות לקראוס להסתפק במה שהן מגדירות כשכר טרחה הולם, 20 אלף שקל ומע"מ. התביעה נדונה בתחילה בדלתיים סגורות, אך לאחרונה, לבקשת האחייניות, הורה הרשם הבכיר חן מאירוביץ להסיר את איסור הפרסום.

בלי התנגדות

קראוס עומד בראש משרד בעז קראוס ושות', המתמחה בדיני ירושה ועיזבון. קראוס נחשב שם מוכר בתחום, הוא חיבר ספר בנושא ירושה ומשמש כיו"ר ועדת ירושה של לשכת עורכי הדין. בתביעה שהגיש, באמצעות עו"ד נבות תל צור, הוא מגולל את נסיבות נטילת הייצוג. לדבריו, המנוחה היתה גרושה ולה בן יחיד שלא היה בקשר עמה עשרות שנים. האחייניות הן שעמדו עמה בקשר וטיפלו בה לאורך שנות חייה האחרונות. אחת האחיינית הגיעה למשרדו שמונה ימים לאחר מות דודתה וסיפרה לו כי בטרם נפטרה היא אמרה לה ולאחותה שרצונה להוריש להן הכל.

קראוס טוען בתביעה כי הסביר לאחייניות את המצב החוקי בכל הקשור לירושה מכוח צוואה בעל פה של "שכיב מרע", את הדרישות הפורמליות המחמירות של חוק הירושה בקשר להוכחת צוואה מסוג זה, ובראש ובראשונה את החובה לתעד בזיכרון דברים בהקדם האפשרי את דברי המצווה בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה.

האחייניות פעלו בהתאם, ובתוך ימים הופקדו ארבעה זיכרונות דברים אצל רשם הירושה: שניים של האחייניות ושניים של הוריהן, אחותה של המנוחה ובעלה של האחות. במסמכים אלו תועדו דברי המנוחה, ולפיהם רצונה להוריש הכל לאחייניותיה.

קראוס טוען שהסביר לאחיינית שסיכויי הבקשה נמוכים ביותר, והאחייניות חתמו על הסכם שכר טרחה לפיו הוא יקבל עד 33% (כולל מע"מ) משווי הרכוש שיצליח להשיג עבור האחייניות. בשלב זה יצר קראוס קשר עם בנה היחיד של המנוחה, שמתגורר בקנדה זה 45 שנה, ולמעשה היה לדברי קראוס זה שבישר לבן על מות אמו. בשיחה אמר לו שהאם הותירה צוואה בעל פה ומורישה בה את כל רכושה לאחייניות.

הבן הודיע לקראוס שאין לו כוונה להתעמת עם צוואת אמו. קראוס שלח עורכת דין קנדית למקום עבודתו של הבן וזו החתימה אותו על תצהיר שבו אישר שאין לו כל עניין בירושה או התנגדות לכך שהאחייניות יקבלו את מלוא העיזבון. זמן קצר לאחר מכן אישר בית המשפט לענייני משפחה שהצוואה בעל פה תקפה ושתי האחייניות זכו במלוא רכושה של דודתן.

טכני בלבד

האחייניות סירבו לשלם לקראוס את שכר הטרחה בטענה שהיה עליו לומר להן שמרגע שהבן ויתר על כספי הירושה, מדובר בהליך כמעט טכני בו הרכוש עובר אליהן, ואין הצדקה לדרוש מיליון וחצי שקל שכר טרחה עבור כך.

בכתב ההגנה, שהגישו האחייניות באמצעות עו”ד מאיר אהרוני, נטען שקראוס לא גילה להן שעל פי חוק הירושה, ברגע שבן מוותר על ירושת אמו, הירושה עוברת לאחיה של המנוחה ככל שיש כאלה, ולא למדינה. עוד נטען כי קראוס הציג את התיק כמסובך ביותר, תוך כדי שהוא מגדיר את עצמו כ"מומחה מספר 1 של דיני ירושה בארץ", ו"עורך הדין היחיד בישראל המסוגל עם קשריו וכישוריו לקבל צו לקיום צוואתה בעל פה של המנוחה".

קראוס הגיש שלשום כתב תשובה ובו טען כי לא היתה כל ודאות שהבן יוותר על ירושת אמו במצב בו כל עיזבונה יונח לו על מגש של כסף כיורש היחיד שלה על פי דין. לטענתו, הבן הסכים לוותר על המאבק לאחר שנחשף לדבר הצוואה בעל פה.