שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכב

היוזמה לפיתוח גלאי לשכחת ילדים ברכב עלולה להתקל במכשולים רבים

המשרד בראשות מירי רגב פרסם אתמול קול קורא לחברות הטכנולוגיה והיזמות, במסגרתו תוצג מערכת שתמנע מהורים לשכוח ילדים ברכב. הבעיה העיקרית של היוזמה החשובה היא במימון שלה

תומר הדר 11:2529.07.20

אתמול (ג') בשעות הערב נשלחה הודעה חשובה ממשרד התחבורה: לפי לשון ההודעה הנחתה שרת התחבורה מירי רגב להוציא קול קורא מיוחד לחברות הטכנולוגיה והיזמות, במסגרתו תוצג מערכת שתמנע מהורים לשכוח ילדים ברכב, כזאת "העומדת בתקינה הישראלית".

 

 

 

לזכות שרת התחבורה רגב, אם לילדים בעצמה, יאמר שהיא מטפלת בבעיות אשר ניצבות מולה: הקיץ הישראלי מעיק במלוא עוצמתו ומקרים ראשונים של שכחת ילדים ברכב כבר התגלו השנה ויתכן שלמרבה הצער עוד יתגלו. חלקם אף הובילו למוות.

מירי רגב שרת התחבורה מירי רגב שרת התחבורה צילום: אוהד צויגנברג

 

שרי תחבורה קודמים, וגם שרים העוסקים בבריאות, בבטחון פנים, במדע וטכנולוגיה ובתחומים נוספים, שלבטח יוכלו למנוע את מותם של ילדים בישראל שנשכחו ברכב, לא פעלו בתחום במשך שנים, וזאת למרות שקשה להתעלם מהמספר המבהיל של מקרי שכחת הילדים במכוניות חונות בקיץ. המערכות יכולות להיות מקוריות, כלומר כאלה שיצרן הרכב מתקין במפעל ויכולות להיות תוספת, כלומר כזו שקונים ומרכיבים בחנות. לפי הודעת משרד התחבורה, החיוב בהתקנת המערכת יהיה דומה לחיוב להסיע ילדים במושב בטיחות.

 

ועם זאת, הודעתה של שרת התחבורה גם מעלה לא מעט סימני שאלה, ההופכים את יעילות היוזמה הברוכה למוטלת בספק. יש להדגיש: כיום קיימים בישראל מספר פתרונות אשר מיועדים להילחם בשכחת ילדים ברכבים. מחירם של חלק מפתרונות אלה מתחיל בכמה עשרות שקלים לצמיד מצפצף פשוט המסוגל "לחוש" במרחק מעריסת התינוק ומגיע עד עשרות אלפי שקלים, למחירה של מערכת מובנית במכוניות מפוארות, המסוגלת לחוש בתנודות בתוך הרכב כאשר הוא אמור להיות ריק ולהתקשר ישירות למכשיר הטלפון הסלולארי של בעל הרכב באמצעות לוויין, כדי להתריע מפני גניבה או לסירוגין מפני ילד שנשכח ברכב.

 

הודעת משרד התחבורה מתייחסת לכמה מישורים עיקריים: ראשית, קביעת תקינה מחייבת למערכות מניעת שכחת ילדים ברכב. שנית - חיוב בחוק להתקין את המערכת. ושלישית - אפיון של המערכת עצמה - כלומר האם תהיה מקורית של יצרן הרכב, ישראלית וכיוצא בזאת.

 

כאן אנו נכנסים לסבך הרגולטורי שמאפיין את שוק הרכב הישראלי. מדינת ישראל נחשבת דווקא למדינה יחסית מתקדמת בכל הנוגע לתקינה, כלומר חוקים ותקנות, אשר נוגעת לרכב. לעתים מחליטים במדינת ישראל אפילו לאמץ תקינות עולמיות לפני שהן נכנסות לתוקף בעולם - כפי שקרה למשל כאשר שר התחבורה ישראל כץ החליט שיש לחייב את כל מכוניות הנוסעים בישראל בהתקנת מערכת בקרת יציבות אלקטרונית שנה לפני שהתקינה נכנסה לתוקף באירופה. התוצאה הייתה שרכבים בישראל זכו למערכת בטיחות חשובה אך חלקם, למשל סוזוקי ג'ימני, פשוט נפלטו מהשוק הישראלי למשך כשנה, עד שהיצרן שלהם התקין את המערכת כנדרש באירופה. כעת ידרשו אנשי משרד התחבורה לחייב בעלי רכבים במערכת חדשה שלעת עתה לא ברור נושא התקנתה מכמה סיבות.

 

נדרשות מערכות מתחוכמות, שעולות לא מעט

 

ראשית במישור המעשי: המערכת החדשה היא מערכת שיש להתקין ברכבים בהם מוסעים ילדים עד גיל חמש, לשון הודעת משרד התחבורה. כלומר תידרש עבודה מאומצת שבמסגרתה ידווחו ישראלים שיש להם ילד בגיל עד חמש שנים למשרד התחבורה על עצם קיומו של הילד. בניגוד למושב בטיחות שניתן לשנע מרכב לרכב, כאן מדובר בפתרון שבחלק מן המקרים מהווה חלק אינטגראלי מהרכב וגם כאשר אינו מהווה חלק אינטגראלי מהרכב - עדיין מדובר במערכת אלקטרונית, לעתים מבוססת סלולאר, שדורשת ממשק עם מערכות הרכב.  

 

כמובן, ישנן גם מערכות פשוטות להפליא, כאלה שדווקא לא דורשות אפילו חיבור סמארטפון, אשר מזכירות את שיטות הסבתא המפורסמות של קשירת גומיה סביב האצבע כדי להיזכר בדברים חשובים, אך מן הסתם יעילותן של חלק מן המערכות הפשוטות מוטלת בספק רציני, במיוחד כאשר מדובר במערכות שמיועדות להציל חיי אדם - לא פחות. כלומר נדרשות כאן מערכות מתוחכמות, כאלה שעולות לא מעט כסף, ולא מוצרים פשוטים, מערכות שיעמדו בתקינה ישראלית מחמירה.

 

כאמור, ישראלים שהם הורים לילדים שגילם עד חמש יצטרכו להתקין את המערכת ברכב שלהם או לסירוגין להזמין את הרכב עם מערכת כזאת מיצרן הרכב ישירות. ההגדרות במצב כזה הן מאוד גמישות ומייצרות לא מעט בעיות. ראשית, אם מדובר ברכב של מי שיש לו ילד בן ארבע וחצי, המערכת הותקנה ואז שימשה את בעל הרכב במשך חצי שנה, עד שהילד עובר את גיל חמש, האם המערכת תישאר ברכב? האם היא תפורק? מה עושים עם מערכת שפורקה אם זו אינה מתאימה לרכב אחר? ומעבר לכך, מהו הדין לגבי משפחה שיש לה ילד בן שנתיים ומכונית שבה מותקנת מערכת למניעת שכחת ילדים אשר הותקנה במפעל על ידי יצרן הרכב, אך הילד נוסע עם סבו וסבתו לבילוי במכונית שלהם שאינה מצוידת במערכת וסבו וסבתו אינם רשומים כהוריו של הילד.

 

עוד נושא שלא ברור כיצד יפתר נוגע לשאלה החשובה ביותר: סוגיית המימון. בפני מדינת ישראל יש כמה דרכים לטפל בנושא החיוב של התקנת המערכות: אפשר לסבסד את התקנתן של המערכות, כלומר לפעול כפי שעשה משרד התחבורה כשהודיע שיסבסד מערכות בטיחות פאסיביות ברכב משומש. במצב כזה הנהג מקבל החזר ממדינת ישראל שמתבטא בהנחה בעלות מבחן הרישוי השנתי - הטסט. במקרה זה מדובר בפעולה וולנטארית, הנהגים לא חייבים להתקין את המערכות אלא נהנים מהוזלת מבחן הרישוי. השיטה הזו לא ממש עבדה על נהגי ישראל ועד היום מעל מחצי ממערכות הבטיחות שתוקצבו לא הותקנו. השיטה השניה היא פשוט לחייב בחוק - כלומר לקבוע כי אסור למכונית שיש בה ילד בגיל עד חמש שנים לנסוע בכבישי ישראל ללא המערכת. גם כאן מדובר ביישום קשה מאין כמוהו המחייב את מעורבותה של משטרת ישראל, שהרי לא כל מי שמסיע פעוט גם רשום כהורה של הפעוט, ראה ערך מקרה הנסיעה לסבא וסבתא.

 

המימון למערכת כזאת - בעייתי

 

מטבע הדברים, סביר להניח שהתיחסות המדינה לנושא תהיה מבוססת על השיטה הפשוטה של העברת האחריות לידי האזרח, כלומר הפעלת ענישה במקרה בו ילד בן עד חמש נמצא ברכב בו לא קיים ההתקן. אך כדי לעשות זאת, יש להעניק את הגב הכלכלי לאזרחים שידרשו להתקין את המערכת, נושא בעייתי בפני עצמו: סביר להניח שבימים הקרובים יעוטו על משרד התחבורה (וגם על התקשורת) עשרות חברות שהמציאו כבר פטנט המיועד למנוע שכחת ילדים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, אך בסופו של דבר כל המערכות האלה, פשוטות כמורכבות, עולות כסף.

 

הצוותים שיהגו את התקינה הישראלית למערכות מניעת שכחת ילדים ברכב ייצרו בוננזה נאה ליצרנים שיתאימו לתקן הישראלי - אך בכל מקרה נשאלת השאלה מי יסבסד את המהלך. מושב בטיחות לילד עד גיל חמש פטור ממיסי יבוא, אך עדיין יש לשלם עליו בחנות. מעמדו של מושב בטיחות לרכב אינו דומה למעמדן של מערכות בטיחות מקוריות, כלומר כאלה שהן חלק מובנה במכונית. כך, מערכות בלימה אקטיביות, מערכות לזיהוי הולכי רגל וסטיה בעת הצורך, אלה זוכות לזיכוי מס כאשר הן מותקנות ברכב חדש. על מערכות לזיהוי ילדים אין כל זיכוי מס, כך שכאשר הן יגיעו לישראל כחלק אינטגראלי מרכב, המחיר יעלה. כאן גם נשאלת שאלה - כיצד יקבע איזה זיכוי יוענק לאיזו מערכת, אם בכלל.

 

טויוטה למשל מציעה באירופה אופציה למערכת כזו המתריעה על ילד שנשכח ברכב. סביר להניח שעלות המערכת יקרה מצמיד מתריע שעולה כמה עשרות שקלים. אם במשרד התחבורה יוחלט על סבסוד של המערכת, האם סבסוד של כמה עשרות שקלים יכסה על עלות מערכת התראה מקורית של יצרן רכב אשר מתקשרת לטלפון הסלולארי באמצעות לוויין? סביר להניח שלא. חשוב לציין שמשרד התחבורה מביא כדוגמה את המדינה היחידה בה אכן קיים חוק אשר מחייב התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב: איטליה. החוק האיטלקי ברור מאוד בנושא - מנובמבר 2019 הורים לילדים בני עד ארבע שנים יחויבו בהתקנת מערכת התראה על שכחת ילד. המערכת חייבת לכלול התראה קולית וגם התראה ויזואלית. גובה הקנס הוא עד כ-300 יורו ויש גם נקודות בצד הקנס.

 

את שיקול הדעת איזו מערכת לרכוש משאיר החוק האיטלקי להורים (גם החוק האיטלקי אינו מתייחס למי שאינו הורה של הילד) - אך באיטליה קיימת חובה נוספת לצד הקנס: הורים נדרשים לדווח לממשל האיטלקי את עלות רכישת המתקן למניעת השכחה. כנהוג באיטליה, נושא הסדרת ההחזר על הרכישה נמצא בליבו של פולמוס ציבורי אשר נמשך כשנה, משום שהממשל האיטלקי לא ממהר להחזיר לרוכשים את הסכום. כעת נותר רק להמתין ולראות כיצד נושא מתקני שכחת הילדים יוסדר בישראל - כיצד יראו ויפעלו מתקני מניעת השכחה, מה יהיו הסטנדרטים להתקנה וחשוב מכל: מי ישלם.

x