$
משפט

אם חויבה לשלם מזונות לבעלה לשעבר, עבור ילדיהם המצויים במשמורת משותפת

האם ששכרה 12 אלף שקל נטו לחודש, חויבה לשלם לבעלה לשעבר 3,100 שקל לחודש. שכרו של הבעל 7,000 שקל נטו לחודש. לפי ההלכה של בית המשפט העליון השוויון במזונות קיים כבר 3 שנים, אך בפועל פסיקות כאלה עדיין נחשבות לא שגרתיות

ענת רואה 09:4622.07.20

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים חייב אישה לשלם מזונות ילדים לבעלה לשעבר, במצב בו ארבעת ילדיהם המשותפים נמצאים תחת הגדרת "משמורת משותפת". לפי פסיקת סגן הנשיא נמרוד פלקס, האם ששכרה 12 אלף שקל נטו לחודש, חויבה לשלם לבעלה לשעבר 3,100 שקל לחודש (ובהמשך מעט פחות). שכרו של הבעל 7,000 שקל נטו לחודש.

 

 

 

חיוב אישה לשלם מזונות ילדים לגבר המשתכר פחות ממנה תואם את ההלכה החדשה שהתקבלה בבית המשפט העליון לפני 3 שנים ועניינה שוויון במזונות. לפי ההלכה שני ההורים צריכים לשאת במזונות ילדיהם, בהתאם לכושר ההשתכרות שלהם ובהתחשב בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. יחד עם זאת מעטים המקרים בהם ההלכה מיושמת בפועל כלפי גברים שתובעים מזונות מהאם כשהילדים במשמורת משותפת, להבדיל מילדים אשר מצויים במשמורת בלעדית של האב.

 

פסיקת מזונות מדין צדקה, כתב השופט, חלה על הצדדים באופן זהה ונעשית על פי שוויון מהותי ביניהם פסיקת מזונות מדין צדקה, כתב השופט, חלה על הצדדים באופן זהה ונעשית על פי שוויון מהותי ביניהם צילום: shutterstock

 

 

על פי הפירוט בפסק הדין, מדובר בזוג שנישא ב-2003 והתגרש סופית ב-2020, כאשר במהלך השנים בני הזוג נפרדו, התגרשו ונישאו זה לזו בשנית. יש להם 4 ילדים, כולם קטינים, הצעיר בן 4 והבכור בן 15 שנה.

 

כיום האב הוא המטפל העיקרי בשני הבנים הגדולים, הממעטים לשהות עם אמם. שני הילדים הצעירים חולקים זמני שהות שווים אצל שני ההורים. הילדים הגדולים מצויים במצב מדאיג, לא פוקדים את ספסל הלימודים בצורה סדירה ומסרבים לקיים קשר עם אמם והצדדים הסכימו שהמשפחה תפנה להתערבות טיפולית.

 

האב הגיש את תביעת המזונות נגד האישה וזאת עוד בתקופה בטרם התגרשו. השופט קבע כי בהתאם לדין האישי החל על הצדדים, חיובם במזונות הילדים הוא מדין צדקה, למעט החיוב במזונות ההכרחיים של בן הזקונים שטרם מלאו לו 6 שנים, ואז חיוב זה מוטל על הגבר לבדו.

 

פסיקת מזונות מדין צדקה, כתב השופט, חלה על הצדדים באופן זהה ונעשית על פי שוויון מהותי ביניהם. חיוב זה חל על שני ההורים בהתאם ליכולתם. על בית המשפט לשקול בין יתר שיקוליו את השתכרות האיש, השתכרות האישה, כושר השתכרותם ורכושם.

 

בפסק הדין פירט השופט כי החיוב מדין צדקה נסמך על 3 פרמטרים: האחד, אמידות ההורה, כלומר מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית. השני הוא חובת הצדקה כלפי נצרך, קרי כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו. והפרמטר השלישי הוא 'כדי מחסורו של הנצרך'.

 

לדברי השופט, לשם קביעת חיוב המזונות, על בית המשפט לקבוע ממצאים בארבע שאלות עובדתיות: צרכי הילד ועלותם; יכולתם הכלכלית של שני ההורים; יחסיות יכולתם הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו; וחלוקת המשמורת ולמעשה הסדרי השהות בפועל.

 

השופט כתב שלפי החזקות העובדתיות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, עלות צרכיו ההכרחיים של קטין מגיעה ל-1,300-1,400 שקל לחודש. הוא הוסיף שיש להבחין בין עלות צרכים הכרחיים לבין עלות כלל צרכי הבסיסי: "לאחרונה התפתחה בפסיקת בתי המשפט פרקטיקה הקובעת אף חזקות עובדתיות באשר לעלות החודשית של צרכי הבסיס של ילד אשר אינם אך בבחינת צרכים הכרחיים". על פי חזקות אלה עלות צרכי בסיס עומדת על 1,600-1,800 שקל לחודש לא כולל חינוך, מדור, הוצאות אחזקת מדור והוצאות רפואיות חריגות.

 

"קשה להלום כי עלות הצרכים הבסיסיים או עלות הצרכים ההכרחיים של ילד בישוב בו מתגוררת אוכלוסייה איתנה כלכלית, תהיה זהה לעלות בישוב בו מתגוררת אוכלוסייה חלשה כלכלית", כתב השופט אך פסק כי החזקות הללו עשויות להועיל מאוד במקרים בהם אין כל ראיה אחרת, למעט מקום מגורי הילדים והכנסות הוריהם.

 

השופט כתב עוד כי הסכום שעל האישה לשלם יקבע אף בהתחשב בכך שיש גם הוצאות נוספות שאינן תלויות שהות ולמשל ביגוד, הנעלה, תחבורה ציבורית, מתנות ימי הולדת אליהן מוזמנים הקטינים וכדומה.

 

לפיכך פסק השופט כי במשך שנה ורבע ממועד הפירוד בפועל תישא האישה במזונות 3,100 שקל לחודש. בהמשך הסכומים יעמדו על כ-3,000 שקל לחודש. כמו כן, הצדדים ישאו בחלקים שווים בכלל תשלומי חינוך ורפואה, שיעורי עזר, אבחונים, טיפולים פסיכולוגיים ועוד. קצבת הילדים תשולם לידי הגבר.

x