$
משפט

משפט שדה

נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים: אופוזיציה זה עניין של פוזיציה

לאחר בחירת נציגי הקואליציה האוזר ומארק לוועדה לבחירת שופטים, העתירות נגד הדרת האופוזיציה מהוועדה בדרך לירושלים. ומי הציגה את מועמדותה מטעם האופוזיציה? איילת שקד שבזמנו נעלה את הוועדה בפני האופוזיציה. וזו לא האירוניה היחידה

משה גורלי 08:0519.07.20

1. אירוניה מהי

יריב לוין של 1994 נאבק על נציג אופוזיציה בוועדה. היום? פחות

 

הכנסת בחרה בשבוע שעבר את חברי הכנסת צבי האוזר ואוסנת מארק לנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. הפאזל יושלם כשלשכת עורכי הדין תבחר בקרוב מחליף לאפי נוה. אבל, כמו שאומר הפתגם, "זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה". בישראל הגברת היא בג"ץ, שיידרש בקרוב לדון בעתירות על הדרת האופוזיציה מהוועדה.

 

האוזר ומארק שניהם מהקואליציה. אמנם שני צדי הקואליציה, אבל עדיין הם נציגי הממשלה. ואם לדייק, מארק מייצגת בעיקר את נתניהו והליכוד. אגב, בוועדה חברה גם השרה מירי רגב, ומי שתהה אם לא מספיקה רגב אחת, מבין שלא, ושנקבל עוד הרבה.

 

ואי אפשר בלי קצת אירוניה. עד 2016 התקיים 'נוהג חוקתי' לפיו אחד מחברי הכנסת בוועדה היה מהאופוזיציה. האחרון היה ח"כ רוברט אילטוב מ'ישראל ביתנו'. במאי 2016 הצטרפה מפלגתו לקואליציה, אך אילטוב דבק בכיסא, בגיבוייה הנמרץ של שרת המשפטים איילת שקד שביקשה לשמר את כוחה בוועדה. והנה עכשיו, כששקד באופוזיציה היא מבקשת לחזור לוועדה כנציגת האופוזיציה ולהשיב על כנו את הסדר והנוהג שפרעה במו ידיה. ובכך, לא תמו האירוניות. יו"ר הכנסת יריב לוין, כך פורסם, ויו"ר הקואליציה מיק זוהר איימו על חברי הכנסת שלא יעזו להצביע לשקד. מעבר לשערורייה המהדהדת לפיה יו"ר הכנסת מסתובב עם פטיש של איומים על חברי הבית, צריך להזכיר שלוין הגיש ב־1994 הצעת חוק פרטית (פ/19/1994), שבה הציע כי "אחד יהיה נציג סיעות הקואליציה ואחד נציג סיעות האופוזיציה". היום, אם תשאלו אותו, אף חבר אופוזיציה, ובטח שלא שקד, ייבחר לוועדה.

 

מימין: אוסנת מארק, מירי רגב וגדעון סער מימין: אוסנת מארק, מירי רגב וגדעון סער צילומים: עטא עוויסאת, אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

  

2. יהום הסער

האמון שהפגין גדעון סער בשופטים כשחוקק חוק הווטו התפוגג

 

מה הסיכוי להתערבות בג"ץ? זרע הסיכוי נטמן בבג"ץ מ־2016 שהגישו עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר להחזרת הייצוג האופוזיציוני בוועדה. העתירה אמנם נדחתה, אך השופט ניל הנדל הדגיש את חשיבות שיתוף המיעוט בתהליכים דמוקרטיים ופרלמנטריים. ועכשיו, בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני, שהוצמדו לעתירות נגד כשירות נתניהו להקים ממשלה, הנושא חזר לסדר היום. הנשיאה אסתר חיות האירה את הדרך לעותרים נגד בחירת האוזר ומארק. היא כתבה שסעיפי ההסכם הקואליציוני שמחייבים את בחירת השניים, "מעוררים קושי לא מבוטל נוכח החשיבות שבשיתוף האופוזיציה בתהליך קבלת ההחלטות לצורך הגשמה מלאה של הרעיון הדמוקרטי". אבל, כל עוד הכנסת לא בחרה בהם "אין מקום לחרוג מהכלל הנוהג עמנו ולפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו". ועכשיו מעשי הרשות התגבשו, מארק והאוזר נבחרו, והעתירות בשלו להגשה. התנועה לאיכות השלטון הודיע שהיא כבר בדרך לירושלים ועו"ד אביגדור פלדמן הודיע שהוא מבקש תרומות מוועדת ההיתרים של הפייסבוק.

 

כל עוד לא פסק בג"ץ אחרת נתייחס לוועדה בהרכבה הנוכחי. לפני שהדיון הציבורי התמקד בביבי או 'רק לא ביבי', הוויכוח בנוגע לבחירת השופטים ניטש בין מחנה השופטים הליברלים־אקטיביסטים לבין השופטים השמרנים־לאומיים־דתיים. שרת המשפטים איילת שקד הצהירה בגלוי על העדפתה לזן השני, בצירוף העדפה מתקנת למזרחיים, שאותה תבע במרץ חבר הוועדה השר משה כחלון. שקד כרתה את הברית המפורסמת עם ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה וגיבשה רוב של שישה בוועדה (ארבעת הפוליטיקאים מהקואליציה פלוס שני נציגי הלשכה) אל מול שלושת שופטי בית המשפט העליון. הרוב הזה הספיק למינויים נרחבים בשלום ובמחוזי. לבית המשפט העליון דרושה הידברות, בגלל הווטו שיש לשלושת נציגי העליון בוועדה. זאת מכיוון שהחוק מחייב רוב של שבעה מתוך תשעה בבחירת שופטים לעליון. וכאן נרשמת אירוניה מספר שלוש – את חוק הווטו הזה חוקק ב־2008 גדעון סער, אותו סער שבשבוע שעבר הצביע בעד הקמת הוועדה לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים. איך זה סער נתן למנוגדי העניינים, המושחתים האלה, לשלוט בבחירת עמיתיהם לבית המשפט? מה הוא ראה אז שאינו רואה היום?

 

3. שחר של יום חדש

ההשפלות של שקד ונוה יוחלפו במהומות של רגב ומארק

 

הוועדה הנוכחית לא תיראה כקודמתה. האג'נדה והנחישות של שקד אינם. אפי נוה איננו, וכמובן הברית ביניהם שנתנה להם את הכוח לא רק למנות שופטים, אלא גם להשפילם, כפי שראינו בתחקיר 'עובדה'. שיתוף הפעולה הטבעי בין שר המשפטים לנשיאת העליון יחזור למרכז העניינים. האוזר יתמוך בשופטים שמרנים, אך יהיה קואופרטיבי ולא לעומתי. וכך גם נציגת הלשכה אילנה סאקר שללא נוה לצדה, תהיה עצמאית יותר.

 

נציג הלשכה השני צפוי להיות מוחמד נעאמנה שבוודאי לא יקדם שופטים לאומיים־דתיים מהצד היהודי. על רגב ומארק ניתן לסמוך שיעוררו מהומות וייתנו את ההצגות המוכרות של “בשביל מה לנו ועדה שאנחנו לא שולטים בה ולא ממנים שופטים בעלי השקפה ליכודית”, שזה סוג של הכלאה ממשנתן של השתיים. אבל נדמה שאפילו מכפלת רעש זו לא תמנע מהוועדה להחזיר לעצמה את שפיותה שקצת אבדה.

x