המשבר - הזדמנות לקידום תעסוקת חרדים

מגפת הקורונה ערערה במובנים רבים את החברה הישראלית ואת כלכלתה. המגפה פרצה כאשר המשק היה בתעסוקה כמעט מלאה, ותוכניות שונות פעלו לקדם תעסוקה מגוונת ועולם עבודה מכיל.

בהקשר של תעסוקת חרדים, התוכניות שיושמו ניסו לצמצם פערי ידע, מיומנויות והשכלה הנחוצה לשוק העבודה המודרני ולהגביר את המוטיבציה להצטרף לעולם העבודה באמצעות תמריצים כלכליים, אולם חלקים גדולים של הציבור החרדי נותרו מחוץ למשחק.

בשבועות האחרונים נשמעות הערכות לפיהן מגפת הקורונה הביאה לשינוי בקרב חלקים נרחבים בציבור החרדי, בין היתר להגברת הנכונות לקחת חלק בעולם התעסוקה הישראלי. רבות ורבים מתוך החברה החרדית מדברים על המשמעות של כניסת האינטרנט לתוך הבית החרדי ועל המצוקה הכלכלית שגברה כתוצאה מהירידה בתרומות.

רבים מתייחסים לשינוי החיובי ביחס של ההנהגה החרדית, שקראה בדרך כלל למלא אחר הוראות משרד הבריאות ולשתף פעולה עם מוסדות המדינה. נראה כי רבים בציבור החרדי מעריכים את ההתגייסות של מוסדות המדינה להגיש לחברה החרדית סיוע ישיר ועקיף בזמן משבר הקורונה ואחריו, ומתרבות ההערכות לפיהן סדקים החלו להיווצר בהלך הרוח שביטא חשש מהמדינה והתבדלות ממנה. ימים יגידו, אבל ייתכן שמגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שפוקד את המשק בעקבותיה יניעו חרדיות וחרדים לכיוון של השתלבות בעולם התעסוקה הישראלי, ואולי גם בתחומים נוספים.

ד"ר רונה שטיין צילום: מאיר שטיין

אולם, לצד השמחה על תוצר הלוואי המפתיע של מגפת הקורונה, עלינו לזכור כי במשחק התעסוקה יש שני צדדים: העובדים והמעסיקים. ובמקביל לערעור על שיווי המשקל בצד העובדים הפוטנציאליים ולשינוי העמדות בצד החרדי, גם המעסיקים, רובם המכריע יהודים לא חרדים, נמצאים כעת במקום אחר בהשוואה לתקופה שלפני משבר הקורונה.

פחד מהידבקות

מחקר שנערך על ידי מרכז אקורד שעוסק בפסיכולוגיה חברתית יחד עם מעבדת המחקר PICR באוניברסיטה העברית, מצא כי משבר הקורונה העלה עוד יותר את רמת הפילוג והחשדנות בחברה הישראלית, כי חלק גדול מהציבור הלא חרדי תופס חרדים כאיום משמעותי בהקשר של התפשטות הקורונה, וכי רבים מהציבור הלא חרדי תולים בחרדים את האחריות והאשמה על הסגר שנכפה על הציבור ועל השבתת המשק.

אילוסטרציה צילום: אוהד צויגנברג

לנוכח ממצאים אלה, עולה חשש שהסטראוטיפים והתחושות השליליות של מעסיקים יהודים לא חרדים ביחס לחרדים מקבלים ביטוי כבר כעת בהחלטות בנוגע להחזרת עובדים מחל"ת, לקצב ההחזרה לעבודה ולבחירת העובדים שיחזרו ראשונים. כך, חרדים שכבר השתלבו בעולם התעסוקה עלולים לגלות שהם האחרונים שחוזרים, בגלל תחושות שליליות של מעסיקים או של עמיתים, פחד מהידבקות, ובעיקר כעס על ציבור שלם בגלל המקום המרכזי שנתנה התקשורת למיעוט שאינו מציית להנחיות הבידוד החברתי.

אפשר אפוא לזהות שתי מגמות מנוגדות: מצד אחד מגמה של פתיחות בקרב חלקים בציבור החרדי ונכונות לחשוב מחדש על היחסים עם המדינה ועם עולם העבודה; מצד שני סטריאוטיפים ורגשות שליליים בקרב הציבור הלא־חרדי שעלולים לגרום לאפליה נגד חרדים בתהליכי גיוס וקליטה ולחסום את השתלבותם בעולם התעסוקה.

אסור לתת לזה לקרות. כדי לא להחמיץ את ההזדמנות הנדירה לקדם תעסוקת חרדים ולחזק את הכלכלה, ובמיוחד בימים אלו, כאשר משרד הבריאות מזהיר כי אנו נמצאים על סיפה של התפרצות שנייה של הדבקה, על המדינה והמעסיקים ליזום ולהניע מהלכים של הגדלת המוכנות ההדדית לשילובם בשוק העבודה ולאחות שסעים. באופן ספציפי, יש חשיבות מכרעת להשקעה בהגברת המוכנות של מעסיקים לגיוס וקליטה של חרדיות וחרדים במקומות עבודה.

ד"ר אורנית רמתי-דביר וד"ר רונה שטיין הן מנהלת וחוקרת ראשית של תחום תעסוקה באקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי