שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

העתיד על פי משרד האנרגיה: אין חדש תחת השמש

ישראל לא הצליחה לעמוד ביעדי העבר להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. כדי שזה יקרה, יש צורך להתבסס על טכנולוגיות ישימות וניצול תשתיות קיימות שישמשו כבסיס לתעשיית אנרגיה חדשנית

יוסי אריה 16:2511.06.20

לאחרונה פורסמה להתייחסות הציבור התכנית של משרד האנרגיה להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. העובדה שישראל לא עמדה ביעדי העבר, לרבות 5% עד 2014 או 10% עד סוף השנה הנוכחית, לא מנעה את פרסום היעדים החדשים והראויים, אך הבלתי ישימים.

 

מזה כ-5 שנים שמדינות העולם המפותחות פועלות במרץ רב למציאת פתרונות אשר יפחיתו באופן דרמטי את פליטות גזי חממה וימזערו את הנזק הקיים. כ-200 מדינות, בהן ישראל, חתמו על הסכם פריז והתחייבו להציג דרכי התמודדות עם שינויי האקלים: מדינות כמו גרמניה, בריטניה וצרפת הודיעו על הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל, צמצום השימוש ברכבים הפועלים על דלקים פוסיליים והגדלת נתח האנרגיות המתחדשות.

 

פאנל סולארי פאנל סולארי צילום: שאטרסטוק

 

אין-ספק כי האתגר העולמי קובע יעדים ברורים להפחתת הפליטות, אולם השגתם לא תבוא מהפתרונות הקיים כיום. הפחתת השימוש באנרגיה פוסילית, הנעת רכבים בחשמל ואנרגית שמש בלבד, הינן צעדים אשר, לצערנו, אינם עומדים במבחן המציאות של אספקת אנרגיה סדירה תוך צמצום פליטת גזי החממה ושמירה על כדור הארץ.

 

יתרה מכך, ייתכן והעובדה כי ישראל לא עמדה ביעדי העבר שהציבה, ולצערי, כנראה שגם לא ביעדים החדשים, טמונה בכך שהדרך להשגתם שגויה ומוטעית מראש. כך לדוגמא, למרות שמטרת התכנית החדשה – הפחתת זיהום האוויר חיונית, היא מבוססת על שתי הנחות יסוד מוטעות שעשויות לפגוע בישומה.

 

ראשית, תמהיל האנרגיה בתכנית המשרד נשען רק על אנרגיה סולארית ועל טכנולוגיות שאינן קיימות ומסוגלות לספק את צרכי האנרגיה של המשק. הסובסידיות שמוענקות לאנרגיה סולארית בלבד, יוצרות מצג שווא וגורמות לפגיעה משמעותית בחברות האנרגיה הקונבנציונאליות, שכיום הינן ספקיות האנרגיה המרכזיות בישראל ובעולם, מהמעסיקות הגדולות במשק והבסיס האופטימאלי ליצירת תעשיית אנרגיה מתחדשת מהותית. אדגיש שאיני נגד אנרגיה סולארית! במדינה שטופת שמש כישראל יש לה מקום חשוב, אך לצערי כיום אי אפשר להסתמך עליה לבדה.

 

הנחת יסוד שגויה נוספת הינה מעבר משק התחבורה לטעינה חשמלית. אם בוחנים את המגמות העולמיות, לרבות השינויים שמבצעות יצרניות הרכב המובילות, הרי ברור כי עולם התחבורה העתידי יהיה מונע בתאי מימן ולא בחשמל מבטריות מזהמות.

 

עבודות שנעשו מצאו כי השילוב הנכון לעתיד אנרגטי יעיל, כלכלי ובעיקר סביבתי, טמון דווקא בשילוב מקורות האנרגיה השונים. גרמניה לדוגמא, הנחשבת למובילה סביבתית עיגנה השנה ובפעם הראשונה את השימוש במימן ב'חוק הגנת האקלים' של המדינה ובתוכניותיה. ואין זה חלום. הקידמה הטכנולוגית מאפשרת דברים שלא היו ניתנים בעבר: הפקת אנרגיה נקייה ממימן שתוצרי הלוואי הם מים. תהליך שעד לא מזמן נראה היה בלתי אפשרי, הופך היום למציאות ישימה טכנולוגית וכלכלית. ולמרות זאת, תחום המימן אינו מקבל ביטוי ראוי בתוכנית משרד האנרגיה.

 

אני סבור כי הפתרון המיטבי והישים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה ומימוש היעדים החדשים, נמצא בשילוב שבין האפשרויות שקיימות היום על שולחן האנרגיה הלאומי. פתרון זה חייב להתבסס על טכנולוגיות ישימות וניצול תשתיות קיימות שישמשו כבסיס לתעשיית אנרגיה חדשנית. תשתית זו נמצאת במפעלים, במתקני התעשייה ובצנרת הולכת הדלקים שכבר פרוסה ברחבי הארץ ועלינו לנצלה. במדינות רבות המעבר היעיל והמהיר לאנרגיה חדשנית ונקיה נעשה באמצעות פלטפורמות תשתיתיות קיימות ונכון לעשות זאת גם אצלנו.

 

ישראל הינה מובילה עולמית בתחומים רבים ובפני הממשלה החדשה מונחת הזדמנות להפוך אותה גם למובילה במאבק נגד שינויי האקלים. כדי שנוכל לעמוד ביעדים שהוצבו אסור לנו ללכת רחוק: על המדינה להשתמש בפתרונות ריאליים קיימים ולקדם תעשיית אנרגיה חדשנית שתספק את צרכי המשק לצד השמירה על הסביבה.

 

יוסי אריה הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x