שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

לחקור, לא את הקורונה, אלא את ייבוש מערכת הבריאות

יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את מוכנותה של המערכת בימי שגרה ובחירום, ואת הייבוש ההיסטורי של המערכת על זרועותיה השונות

רן גולדשטיין 18:1020.05.20

באחרונה פורסמו קריאות להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא משבר הקורונה. לכאורה, זהו מהלך מתבקש כדי לחשוף את הכשלים שהתגלו בניהול המשבר ועל מנת להפיק לקחים לקראת המשברים הבאים. אלא, שספק אם הנסיבות הפוליטיות יאפשרו להקים ועדת חקירה כזו, ואפילו אם תקום - ספק אם תרד לשורש הבעיות שחשפה הקורונה. בעיות אלה אינן מתמצות בניהול המשבר על ידי נתניהו, המל"ל ומשרדי הבריאות והאוצר, אלא נוגעות בראש ובראשונה למהלך הפוליטי והאידיאולוגי משנה המציאות שחווינו בעשורים החולפים - הייבוש של מערכת הבריאות הציבורית.

 

הקורונה חשפה כיצד מערכת הבריאות שלנו מתפקדת בשגרה, ובמיוחד בעיתות חירום, תוך רעב מתמיד למשאבים ותוך מחסור כרוני בתשתיות פיזיות ובכח אדם. לאחר שנים של מדיניות הדוגלת בצמצום ההשקעה הציבורית, נכנסה מערכת הבריאות שלנו למשבר הקורונה כשהיא כבר בקצה גבול יכולתה.

 

צוותי הבריאות נדרשו לאלתר ולתפקד בתנאי מחסור. רבים מהם עשו זאת בצורה מעוררת הערכה, אך במחיר אישי ומערכתי כבד, ותוך שהם נאלצים לצמצם עד למינימום את היכולת לספק שירותי בריאות אחרים בתקופת הקורונה - פשוט כי המערכת לא יכולה הייתה לעמוד בעומס.

 

 

יעקב ליצמן ובנימין נתניהו בימי שיא הקורונה יעקב ליצמן ובנימין נתניהו בימי שיא הקורונה צילום: עמית שאבי

 

ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל עומדת נכון להיום על  0.267%  מהתוצר - כמחצית בלבד מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD. המשמעות היא פחות בתי חולים ומרפאות, פחות מיטות לנפש ופחות מכשירי הדמיה ומעבדות לעומת רוב המדינות המפותחות. ישראל מפגרת גם בכח אדם רפואי, והשיעור הנמוך של בוגרי רפואה וסיעוד מבטיח כי הפער העגום הזה צפוי להישאר בעתיד הנראה לעין. ואם אין די בכך, הרי שהקורונה חשפה עד כמה הוזנחה ההשקעה בשירותי בריאות הציבור, לרבות מערך לחקירות אפידמיולוגיות, ניטור תחלואה, חיסונים ומענה למגפות.

 

שני עשורים של ייבוש

 

מערכת הבריאות איננה אשמה בכך. למעשה, ישראל יכולה להתגאות במערכת מתקדמת מאד מבחינה מדעית וטכנולוגית, ואיכותית ביותר מבחינה אנושית ואקדמית. האשמה בכך שהמערכת המצוינת הזו עברה לפחות שני עשורים של ייבוש מכוון מונחת לפתחן של ממשלות ישראל. אלה בחרו במודע, ומסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, בקידום סדר יום כלכלי שמרני, שהביא לעוד ועוד קיצוצים תקציביים ולהפרטת הבריאות. התוצאה: לא רק שקופות החולים, המרפאות ובתי החולים סובלים מתת-תקצוב, אלא שהפערים בנגישות לבריאות רק הולכים וגדלים בין עניים לעשירים, בין ערבים ליהודים ובין הפריפריה למרכז.

 

כדי להניע תהליך של שינוי, חייבים לערוך חשבון נפש. יש לבצע בדיקה מקצועית, מקיפה ובלתי תלויה של ההחלטות הפוליטיות, הציבוריות והמנהליות שהתקבלו כאן לאורך השנים, ואשר דירדרו את מערכת הבריאות למצבה הנוכחי. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את מוכנותה של המערכת בימי שגרה ובחירום, ואת הייבוש ההיסטורי של המערכת על זרועותיה השונות.

 

ועדת החקירה תידרש גם לבדוק את הפערים שנחשפו בקורונה סביב נגישות לבריאות בקרב קבוצות מוחלשות דוגמת קשישים, חרדים, פלסטינים אזרחי ישראל, חסרי מעמד, מבקשי מקלט ופליטים. פערים אלה מעידים על הפרה מתמשכת של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר נחקק בשנות התשעים במטרה לקדם את ערכי השוויון והערבות ההדדית - ערכים שדומה כי נותרו על הנייר בלבד.

 

בהתאם לכך, ועדת החקירה הממלכתית תידרש להמליץ על הצעדים הדרושים בחקיקה ובתקציבים כדי לשקם את מערכת הבריאות הישראלית וכדי לסגור את הפער שבינה לבין המקבילות לה במדינות המפותחות. דמיינו את חברי הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, אוספים מידע ושומעים עדויות הנוגעות לבריאות. אלה בדיוק התמונות והקולות הדרושים כדי לשקם את אמון הציבור במערכת הבריאות ביום שאחרי הקורונה, וכדי להעלות אותנו על מסלול של צמצום פערים, תיקון וריפוי.

 

ברוח זו, פנינו לראש הממשלה, שר הבריאות ולוועדה לביקורת המדינה בדרישה לקמת ועדת חקירה שכזו. כעת ראוי שלקריאה זו תצא גם מיתר הקהילה הרפואית, כמו גם מחברי כנסת ושחקנים נוספים במערכת הבריאות בישראל.

 

הכותב הוא מנכ"ל עמותת רופאים לזכויות אדם 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x