שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

חיבור אילת לתשתית הגז הטבעי – בזבוז מיליארדים

את לקח הקורונה צריך ללמוד לא רק בתחום הבריאות. ממשלת ישראל צריכה בעיתוי הזה לקדם רק אנרגיות ירוקות ונקיות

יוסף אברמוביץ' 13:1211.05.20
חשוב ויפה שמשרד האנרגיה הודיע על תוכנית האצה ופיתוח בהיקף עתק של 25 מיליארד שקל בצל משבר הקורונה. צעד מבורך, אך כאשר יורדים לפרטים מתברר כי התוכנית ששר האנרגיה יובל שטייניץ בחר להוביל אינה התוכנית הנכונה.

 

 

אחד הסעיפים הבולטים בה הוא פרויקט חיבור העיר אילת לרשת הגז הטבעי. נשמע מרשים על הנייר – אך חסר חזון ומיותר לחלוטין במציאות. אזור אילת והערבה מגיע בימים אלה, עם סיום הקמת השדה הסולארי בתמנע, לראשונה בישראל ל-100% ייצור חשמל סולארי בשעות היום. אך במקום להמשיך ולהרחיב תשתיות נקיות של אנרגיה מתחדשת באזור בעל משאבי השמש האפקטיביים במדינה, ולהגיע בו לייצור של 100% אנרגיה סולארית ביום ובלילה, מעדיפה הבחירה הנוכחית חלופה יקרה ומזהמת יותר – הרחבת ענק של תשתית הולכה ארוכה, רחוקה ומיותרת.

 

דליפת צינור הנפט של קצא"א לשמורת עברונה ב-2014 דליפת צינור הנפט של קצא"א לשמורת עברונה ב-2014 צילום: רן ליאור

 

בישראל של 2020 האנרגיה הסולארית זולה יותר מהגז הטבעי, על אחת כמה וכמה בערבה ובאילת. במקום להשקיע כל כך הרבה כסף בתשתיות הולכה על פני מאות קילומטרים, אפשר להשקיע הרבה פחות בשדרוג תחנות משנה ותשתיות הולכת חשמל, שיאפשרו ליזמים הפרטים להכפיל את כמות הייצור הסולארי ובמתקני אגירת חשמל באזור. במקום להמשיך ולהעצים את תנופת האנרגיות המתחדשות בדרום הארץ, מתעקשים להמשיך ולהעמיק את תשתיות הגז שלא לצורך.

 

חוסר ההיגיון אינו רק כלכלי. בשנת 2014 התרחש אירוע הזיהום החמור ביותר שהיה פה, כאשר צינור קצא"א נפרץ ו-5 מיליון ליטר של נפט גולמי כיסו חלקים נרחבים משמורת עברונה מצפון לאילת. ניקוי השמורה עלה 281 מיליון שקל, אך לפגיעה החמורה בטבע אין ולא יהיה תו מחיר. עוד צינור בלתי הכרחי ומועד לפורענות באזור הערבה הוא רעיון רע.

 

מה שנכון לערבה, נכון גם למדינת ישראל. חזון אמיתי, בשעת הכושר הנוכחית – המחדדת כיצד השקעה בהרחבת תשתיות אנרגיה מתחדשת היא WIN-WIN למשק, לעובדים ולמשלמי המסים - יכול לשאוף למשק מבוסס 100% אנרגיות מתחדשות בשעות היום כבר בשנת 2030. שכנתנו ירדן, מדינה מתקדמת פחות, עם אותה שמש ואותו מדבר, תגיע ליעד הזה.

 

משרד האנרגיה מציע בתוכנית ההצלה שלו הרחבה של 3,000 מגה-ואט נוספים לכושר הייצור מאנרגיה סולארית. מדובר בגידול משמעותי, אך נמוך בהרבה מהניתן והנדרש. גם לאחריו, 75% מייצור האנרגיה בישראל יישאר בידי קומץ מונופוליסטים בעלי שליטה, המחזיקים בבעלות על תחנות הכוח הפרטיות המבוססות על גז טבעי.

בתחנות כוח סולאריות גדולות מגיע מחיר הייצור של קילו-ואט חשמל כיום ל- 15 אגורות ואף פחות. שחרור חסמים בשוק הסולארי יאפשר ליזמים להעמיד גם 10,000 מגה-ואט דרך רישיונות, במקום 3,000 בלבד עם מכרזים, שבהם יכולות לנצח רק כמה חברות גדולות.

 

זאת, עוד מבלי להזכיר תועלות אחרות שיכולות לצוץ מגמישות מחשבתית במבנה והרחבת מספר הפרויקטים והיזמים. לדוגמה, האפשרות לשמור מכסה מיוחדת של 3,000 מגה-ואט נוספים לבדואים, שיביאו למהפכה כלכלית ולפתרון אפשרי לסוגיית הקרקעות בנגב.

 

התקופה הנוכחית מחדדת ביתר שאת את האחריות והחשיבות שבתכנון נכון של פרויקטי התשתית הלאומיים הגדולים, בצל משבר האקלים העומד בפתח והשלכותיו הכלכליות והסביבתיות.

סכומי העתק שיושקעו כעת בהאצה מחודשת של הפעילות במשק חייבים להגיע למקומות הנכונים, מתוך מחשבה ארוכת טווח על הדורות הבאים. הממשלה צריכה להשקיע את כספי המסים של האזרחים בצמיחה ירוקה: באגירה, בחיוב הקמת מתקנים סולאריים על כל גג כחלק מהיתרי הבנייה, בפרסום מאסיבי בעידוד שיפוץ ירוק במבני ציבור ועוד.

 

הקורונה מלמדת אותנו שיעור חשוב על ההכרח בתכנון, חשיבה מוקדמת ופתרונות מנע. את הלקח הזה צריך ללמוד לא רק בתחום הבריאות. ממשלת ישראל צריכה לדחות כל פיתוח על בסיס משאבי טבע מזהמים ולקדם אנרגיות ירוקות ונקיות, כפי שהערבה ואילת חרטו על דגלם.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת אנרגיה גלובל, מחלוצי תחום האנרגיה הסולארית בארץ

x