שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

האם תם עידן הגלובליזציה בעקבות מגפת הקורונה?

סביר להניח שנחווה האטה בגלובליזציה, אך היא לא תיעלם לחלוטין מחיינו. להיפך - זו הזדמנות של עסקים ישראליים להתאים את עצמם לעולם המשתנה וללמוד להתמודד עם שינויים קיצוניים

ד"ר יואל אסרף 13:0206.05.20

הגלובליזציה היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות. לראייה, משקל היצוא והיבוא בתל"ג העולמי בשנת 1950 היה כ-20% ולעומת זאת כיום הם מהווים כבר כ-60%. לאחרונה אנו עדים לקולות המספידים את הגלובליזציה בשל מגפת הקורונה. אבל, יש להביא בחשבון שדווקא ההיפך עשוי לקרות. ייתכן והמשבר הגלובלי דווקא יחייב שיתוף פעולה ואפילו יעלה את המודעות לכך, ששיתוף פעולה גלובלי הוא נחוץ ואפשרי יותר מאי פעם לעסקים גדולים וקטנים.

 

מאז ומעולם מגפות היו בינלאומיות ולרוב הן לא התחשבו בגבולות של מדינות. אבל, ייתכן והפעם ההאטה תהיה קצרה יחסית שכן אפילו מגפת הקורונה לא משנה את העובדה שהטכנולוגיה כיום מקצרת משמעותית את המרחק בין אנשים ועסקים ממדינות שונות. זה כנראה נכון שבטווח הקצר אנו עשויים להיות יותר "מקומיים" ולחוות דה-גלובליזציה או סלו-בליזציה, אך אתגרים גלובליים כדוגמת הקורונה דווקא יחייבו אותנו לשיתופי פעולה גלובליים ויצירתיים בין ממשלות, חוקרים, עסקים ואף אומנים. אם כן, נראה שאנו נחזור למסלול הגלובליזציה אך זה עשוי לקחת זמן.

 

אולם, למרות התחזית האופטימית הזו לעתידה של הגלובליזציה אין ספק שנצטרך לבצע התאמות ושינויים בהתנהלות היומיומית שלנו ובהיערכות העסקית לשינויים בלתי צפויים. עסקים גדולים וקטנים שעד היום התמקדו יותר בחידוד יכולות המו"פ והשיווק שלהם יתבקשו לתת את הדעת ולהשקיע משאבים בפיתוח יכולת אסטרטגית חדשה הקרויה "כושר התאוששות בינלאומי". בשנים האחרונות אני חוקר ביחד עם פרופ' אביב שהם מאוניברסיטת חיפה את האופן שבו חברות ישראליות יצואניות, מפתחות כושר התאוששות שניתן להגדיר כיכולת של הארגון ליישם אסטרטגיות ומודלים עסקיים חדשים כשהנסיבות משתנות וזאת על ידי ניבוי והתאמה של הארגון לשינויים הבינלאומיים הבאים עליו לפני שהם מגיעים.

 

 

מכוניות בנמל בגרמניה. לא נהפוך למשק אוטרקי מכוניות בנמל בגרמניה. לא נהפוך למשק אוטרקי צילום: איי פי

 

 

איך בדיוק עושים זאת? אין לנו את המתכון האחד המנצח בשלב זה של המחקר וספק אם יהיה, אבל הנה מספר שאלות שראוי שיהדהדו מעתה בראשיהם של מנהלים ויזמים ישראלים: האם תניחו מעתה ש"אין חדש תחת השמש" או שצריך לקחת בחשבון שהכול יכול לקרות? האם תעדיפו לקחת הימור אחד גדול או דווקא לפזר סיכונים ולקחת מספר הימורים קטנים? האם תשקיעו עתה יותר זמן בניטור שינויים בשווקים בינלאומיים או שדווקא תתעלמו מהם?

 

כל אחד יכול לזהות בקרבתו ניצנים של "כושר התאוששות" שכזה. לדוגמא, אני עד בכל בוקר לשיעורי ההתעמלות שבהם משתתפת הבת שלי דרך הזום ביחד עם עשרות משתתפים. כרגע כולם ישראלים, אבל טמונה כאן הזדמנות גלובלית שכן סטודיו לספורט אינו חייב להגביל עצמו רק לקהל הישראלי ולאחר התאמות יש באפשרותו להציע מפגשים ספורטיביים מקוונים למשתתפים מרחבי העולם - אין משמעות האם המשתתפים בשיעור נמצאים פיזית בזיכרון יעקב או בלונדון. אני רואה את הבן שלי ממשיך בלימודים מקוונים במגמת הג'אז של בית ספר רימון ושומע את הצלילים הבוקעים מחדרו מאת נגנים הנמצאים במקומות פיזיים מרוחקים אבל יוצרים ביחד מוזיקה נפלאה. למה לא לשלב נגנים מחו"ל? והנה נפתח כר לפיתוח שתוף פעולה אומנותי גלובלי.

 

לסיכום, מגפת הקורונה כנראה תגרום להאטה של הגלובליזציה בשלב הראשון בשל הנטייה של ממשלות ועסקים לסגור גבולות ולהתבסס מקומית כהגנה מפני משברים עולמיים. אולם, לא סביר שנהפוך לאוסף של משקים אוטרקיים. הגלובליזציה קרוב לוודאי לא תיעלם מחיינו בישראל שכן מצד אחד חברות רבות בישראל מתבססות על הצלחה בפעילות בשווקים בינלאומיים ומצד שני השוק הישראלי הוא אטרקטיבי במובנים רבים לחברות בינלאומיות. דווקא אתגר גלובלי יחייב שיתוף פעולה גלובלי ופיתוח יכולת כושר התאוששות בינלאומי.

 

הכותב: ד"ר יואל אסרף, מרצה בכיר, ראש תחום שיווק ועסקים בינלאומיים במרכז האקדמי רופין
בטל שלח
    לכל התגובות
    x