שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הקורונה לא מבדילה בין יהודים לערבים

האזרחים הערבים מהווים 20% מתושבי ישראל ולכן חובה להבטיח את ייצוגם במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות בכלל וגם בהתמודדות עם מגפת הקורונה. זו חובה מוסרית וערכית של המדינה כלפי אזרחיה

וסים חוסרי 13:4927.04.20

העיר שלי, אום אל פחם, היא מבין היישובים המובילים במספר ההדבקות בחברה הערבית. כשסמאח, רופאה בכירה תושבת העיר, יוצאת כל בוקר לבית החולים בעפולה להעניק שירות מציל חיים לחולי הקורונה המאושפזים שם, היא לא שמה לב אם השם בגיליון החולה הוא ערבי או יהודי. אבל כשהיא שמעה שהשכן ממול חלה בקורונה ורצתה לוודא אם בני משפחתה צריכים להיכנס לבידוד, היא לא מצאה את המידע על החקירה האפידימולוגית של השכן - כי את המסלולים של חולי הקורונה הערבים משרד הבריאות ממעט לפרסם.

 

לקראת חודש הרמדאן, למרות דאגותיה על התפרצות הנגיף בעירנו, סמאח לא בטוחה שהיא יכולה לסמוך שמשרד הבריאות, משרד הפנים וגופים ממשלתיים אחרים יזכרו לקחת את הצרכים שלנו בחשבון - כי היא יודעת שכמעט ואין ערבים במוקדי קבלת ההחלטות, ואין מנגנוני היוועצות ושיתוף שוטפים ואמיתיים בין הממשלה להנהגת הציבור הערבי.

 

רק 4% מהדרג הבכיר במערכת הבריאות הממשלתית הם ערבים - וזה עוד מצב טוב יחסית, כי שיעור זה גבוה פי 4 משיעור הערבים במוקדי קבלת ההחלטות בכלל שירות המדינה. את התוצאות של תת-הייצוג הזה אנחנו רואים ומרגישים גם בשגרה, ועוד יותר בימים אלה: מספר הבדיקות והמאובחנים נמוך באופן מחשיד בחברה הערבית, הוראות משרד הבריאות אינן מגיעות לאזרחים הערבים בכלל או בזמן (בשל העדר תרגום, התאמה והנגשה לאוכלוסייה פגיעה זו), וחוסר מודעות ובלבול כללי שורר בחברה הערבית לגבי הקריטריונים לזכאות לבדיקה ומיקום מתחמי הבידוד והבדיקות.

 

אסור למצב הזה להימשך. כחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים, ולאוכלוסייה הערבית יש צרכים ייחודיים שעל מנת לספק אותם יש להתחשב בהם בכל שלבי הגיבוש והיישום של מדיניות ממשלתית. על כן, מתבקש כי ייצוגם במוקדי ובתהליכי קבלת החלטות יהיה זהה לשיעורם באוכלוסייה.

 

 

מחסומים שהוצבו בכניסה לדיר אל-אסד בגלל התפרצות הקורונה מחסומים שהוצבו בכניסה לדיר אל-אסד בגלל התפרצות הקורונה צילום: איי אף פי

 

אבל במנגנוני קבלת החלטות החירום בממשלה, המתכננים ומוציאים לפועל את מהלכי הממשלה בהתמודדות עם מגפת הקורונה, אין כמעט נציגים ערבים. ובצוות החירום של המטה לביטחון לאומי, הבונה את אסטרטגיית היציאה מהמשבר, אין ערבים גם כן.

 

אפילו מנגנון התייעצות ושיתוף של משרדי הממשלה עם הנהגת הציבור הערבי אין, למרות שוועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים וועד ראשי הרשויות הערביות הקימו מטה חירום להתמודדות עם מגפת הקורונה בחברה הערבית, בשותפות ארגוני חברה אזרחית הפועלים בשטח.

 

לכלול "קבוצות גיוון" 

 

מצב זה של חוסר ייצוג ומנגנוני היוועצות מונע את שיקוף הצרכים הייחודיים של החברה הערבית. גם נציבות שירות המדינה הבינה את הבעייתיות ופרסמה הנחייה חשובה למשרדים הממשלתים הקוראת לכלול "קבוצות גיוון" - ובהם ערבים - במוקדי קבלת החלטות. גם בדוח הביניים של ועדת הקורונה של הכנסת אפשר למצוא קול שפוי: הוועדה המליצה, לאחר דיונים רבים, שבכל מטה חירום שיוקם להתמודדות עם המגיפה יהיה ייצוג לערבים והצביעה על הצורך בשיתוף פעולה עם הגופים הייצוגיים של החברה הערבית - בה לא חסרים מומחי בריאות, כמו סמאח.

 

החשיבות של ייצוג החברה הערבית בשירות המדינה אינו נושא חדש - 20 שנה עברו מאז שחוקק חוק שקובע כי הייצוג ההולם של האזרחים הערבים במשרדי הממשלה חייב להיות כשיעורם באוכלוסייה (כ20%). הממשלה קבעה לכך יעד ביניים ב-2007, אז התחייבה להגיע ל-10% עובדים ערבים במשרדי הממשלה, ואף השיגה את היעד ב-2016, ומאז לא קבעה יעד חדש. אבל היא השיגה אותו רק בדרגים הנמוכים, ולא בדרגים הבכירים, שם מתקבלות ההחלטות. שם, שיעור העובדים הערבים (בכלל שירות המדינה) עומד על אחוז אחד בלבד.

 

בלי היוועצות עם נציגי החברה הערבית וייצוג של האזרחים הערבים - ייצוג משמעותי במשרדי ממשלה ומהותי במוקדי קבלת ההחלטות - החברה הערבית תמשיך להיות מוזנחת ומודרת. והחברה הישראלית תמשיך לשלם את מחיר אי השוויון. ייצוג הולם זו חובה מוסרית וערכית של המדינה כלפי אזרחיה, ובמיוחד כלפי המיעוט הלאומי הילידי והיחיד במדינה, וזו גם הזדמנות להבטיח מדיניות יעילה ואפקטיבית לעצירת הנגיף שפוגע בכולם בלי הבדלי גזע, דת, מין ולאום.

 

הכותב הוא עו"ד, רכז קשרי כנסת, ממשל וייצוג הולם במחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, המקדמת שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x