שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

משבר הקורונה

בג"ץ אסר על הממשלה להמשיך להשתמש בשב"כ למעקב אחרי אזרחים ללא חקיקה

שופטי העליון פסקו שאם הממשלה תרצה להמשיך לעשות שימוש בשירות החשאי לאיתור מי שבא במגע עם חולי קורונה, עליה להגיש תיקון לחוק השב"כ לאישור הכנסת. החלטת הממשלה פוקעת ביום חמישי. תינתן רק הארכה קצרה על מנת לאפשר לה פיקוח פרלמנטרי מלא על השב"כ

תומר גנון 21:4026.04.20

בג"ץ אסר הערב (א') על הממשלה להמשיך להשתמש בטכנולוגיה של השב"כ למעקב אחרי אזרחים מיום חמישי הקרוב (30.4), וזאת במידה והסמכות לא תעוגן בחקיקה ראשית. המשמעות של החלטת בית המשפט העליון היא כי המשך השימוש בכלי השב"כ לאיתור של מי שבא שמגע עם חולי קורונה לא תוכל להישען יותר רק על החלטת שרי הממשלה.

 

לפסק הדין המלא

 

מפסק הדין עולה כי הממשלה תצטרך לפתוח בהליך חקיקה מהיר לתיקון חוק השב"כ, מה שיוביל לפיקוח פרלמנטרי מלא של מליאת הכנסת וועדת חוץ ובטחון על השימוש בשב"כ למטרה אזרחית של בלימת התפשטות המגפה. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי מקובל על בג"ץ כי החלטת הממשלה תוארך לתקופה קצרה בלבד לצורך גישור ושמירה על רציפות השימוש בכלי.

 

פסק הדין של בג"ץ ניתן על ידי הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר והשופט נועם סולברג, בעקבות עתירות לביטול "תקנות השב"כ" שהגישו עורך דין שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח, עמותת עדאלה והרשימה המשותפת. העתירה המקורית עסקה גם בהחלטת הממשלה לאפשר למשטרה לקבל איכון של מחויבי בידוד ללא חשד וללא צו בית משפט, אולם זאת הוקפאה בינתיים.

 

נשיאת העליון אסתר חיות נשיאת העליון אסתר חיות

 

 

"הוחלט פה אחד", נקבע בפסק הדין, "לקבל את העתירות במובן זה שהחל מה-30.4.2020, לא ניתן יהיה להסמיך את השב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב) (6) לחוק השב"כ (החלטת ממשלה, ת.ג), וכי ככל שהמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי השב"כ, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית. ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה".

 

"לגישתי", כתבה הנשיאה חיות בפסק הדין, "המונח 'ביטחון לאומי' מאפשר להסמיך את השב"כ לבצע פעילות בתחום שאינו מצוי בליבת העשייה הביטחונית במובן הצר. ואולם הסמכה כאמור מחייבת קיומה של סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר שלה. מבחן זה מציב רף גבוה, המחייב בחינה של מציאות הדברים מעת לעת".

 

"בנקודת הזמן שבה התקבלה החלטת ההסמכה", הוסיפה חיות, "הצורך להתמודד עם התפרצות מגפת הקורונה ענה למבחן. אך ככל שמעורבותו של השב"כ בטיפול במשבר תתארך מעבר למועד שנקבע בהחלטת ההסמכה (30.4), יש צורך לעגן את סמכותו במסגרת חקיקה ראשית מתאימה".

 

"האמצעים החריגים שננקטו כאן ננקטו ביחס למצב משברי, חריג ונדיר בכל קנה מידה. עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותרו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".

 

החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות האפידמיולוגיות התקבלה באמצע חודש מרץ, ללא אישור ועדת המשנה למודיעין באמצעות תקנות לשעת חירום. בעקבות צו ביניים שהוציא בג"ץ, הוקמה ועדת המשנה למודיעין שדנה ואישרה את השימוש בשב"כ עד ה-30.4. הוועדה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי, קבעה בהחלטה לאפשר לשב"כ לסייע למשרד הבריאות, כי הממשלה תידרש להציג בפניה כלים חלופיים, למשל אפליקציות, בטרם יוחלט אם לאשר את המשך השימוש בשב"כ. כאמור, פסק הדין שניתן הערב קובע שהממשלה תצטרך לעבור מסלול ארוך יותר, שיחייב תיקון חקיקה ופיקוח פרלמנטרי מלא, אם תרצה להמשיך להשתמש בשב"כ או להוסיף לו משימות נוספות.

 

 

x