שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

המגעים לממשלת אחדות: איך הפכה דווקא הוועדה לבחירת שופטים למטען צד בדרך?

המים הצוננים ששפך הליכוד על התשוקה הבוערת של בני גנץ ובנימין נתניהו להקים ממשלת אחדות, יכולים להיות סתם תירוץ לפוצץ את החתונה, או לאותת על המאמץ של הימין להפוך את בית המשפט העליון לשמרני יותר. שכן באופן שגרתי, המנגנון הקיים בוועדה למינוי שופטים, מאפשר הסכמה פשוטה לחלוקת השופטים בין שני הצדדים לאחדות

משה גורלי 15:3907.04.20

1. כיצד הפכה הוועדה לבחירת שופטים להיות הפצצה שמונעת מהחתן והכלה – בני גנץ ובנימין נתניהו - לממש את תשוקתם הבוערת לממשלת אחדות? כיצד הפך השם שי ניצן למחרב הגדול של השמחה הגדולה? ובכן, לשתי השאלות האלה אין כרגע תשובה ברורה, אבל ניתן לשער. נתחיל בשנייה: שמו של ניצן לא עלה כמועמד לעליון, לא אצל שר המשפטים המיועד אבי ניסנקורן ולא בבית המשפט העליון, שהליכוד מתעקש עדיין לראות בדורית ביניש, המנטורית של ניצן, את נשיאתו.

 

2. אבל ניצן הוא בהחלט דגל אדום שמישהו מעוניין לנפנף בו כדי לבטל את החתונה. זה יכול להיות מה"שמאל" שלא מעוניין בה מלכתחילה, וזה יכול להיות מ"ימינה" שחוששת מדילולה ואולי מסילוקה. ימינה מטיחה בליכוד את הכניעה הכפולה - הסיפוח והוועדה לבחירת שופטים. בשאלת הסיפוח נדמה שהפתרון נמצא, ועכשיו הוועדה.תפארתה של איילת שקד כשרת משפטים הוא על "שלטונה" בוועדה. הדרך - הברית עם ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה – הרבה פחות מפוארת.

שופטים, לפי החוק, הרוח ומבנה הוועדה, נבחרים בדרך דמוקרטית בידי תשעה חברים - שלושה שופטי עליון, שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין. החברים הם עצמאיים ואסור להם לקבל הנחיות מאיש, כולל לא מהגוף ששלח אותם לוועדה. המהות הזו ו נדרסה מזמן ובידי כל החברים בוועדה לדורותיהם – שופטים, פוליטיקאים, נציגי לשכת עורכי הדין.

 

מימין: פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ונשיאת בית המשפט  העליון אסתר חיות מימין: פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות צילום: אוראל כהן, יאיר שגיא

 

3. למינוי שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. המשמעות היא שלשלושת נציגי העליון יש וטו בוועדה. בלעדיהם, אין את הרוב הדרוש של שבעה. ומצד שני, לשופטים גם אין את היכולת להגיע לשבעה, בגלל שגם לפוליטיקאים יש ארבעה נציגים בוועדה - שלושה מתוכם לפחות מהקואליצייה. שקד חיסלה את המסורת לפיה לאופוזיציה יש נציג, אחד משני חברי הכנסת. והנה סקופ: במשא ומתן שמגובש כעת בין הליכוד לכחול לבן מסתמן החזרת המצב לקדמותו ובחירת חבר כנסת מהאופוזיציה לוועדה.

מנגנון הרוב המיוחד של שבעה כפה על שר המשפטים ונשיא העליון להתפשר ולחלק ביניהם את המינויים. בתקופת דניאל פרידמן כשר משפטים מונו שמונה שופטים לבית המשפט העליון – ארבעה היו ממועמדיו וארבעה ממועמדיה של הנשיאה ביניש. שקד, בזכות הברית עם נוה, הצליחה להטות במקצת את היחס לכיוונה.

 

4. המינוי הקרוב לבית המשפט העליון הוא אפריל 2021, מועד פרישתו של חנן מלצר. שנה לאחר מכן, אפריל 2022, יפרוש ניל הנדל. במצבים כאלה מקובל להסכים מראש על שני מינויים – אחד לשר (הממשלה) ואחד לעליון. בתקופת איילת שקד, כשהתפנו שני מקומות מונו שניים: אלכס שטיין מטעמה של שקד, ועפר גרוסקופף המועמד של העליון. ואז זה היה יותר מסובך כי משה כחלון ואפי נוה רצו בכלל את שאול שוחט.

אחרי מלצר והנדל, זימן הגורל שתי פרישות צמודות באוקטובר 2023 – אסתר חיות וענת ברון. שוב זוגיות שמאפשרת חלוקה שווה בין שופט שמרן לשופט ליברלי יותר (הפעם יצטרכו למצוא נשים). וכל הסיפור הזה נועד לחדד עובדה פשוטה – אין באמת בעיה גדולה בגזרה הזו.

 

5. אז מה הבעיה ומדוע הקפיא הליכוד את המגעים? הנה כמה תשובות אפשריות.

אולי כדי לשנות את הרכב הוועדה; אולי כדי לשנות את הרוב המיוחד של שבעה שנדרש לבחירה לעליון; אולי כדי להכתיב לשר המשפטים המיועד ניסנקורן – יו"ר הוועדה – שהוא לא בעל הבית היחיד בוועדה; אולי כדי לאותת שהוא קשוח יותר מאיילת שקד במאמציו להפוך את בית המשפט העליון לשמרני יותר; ואולי כדי למצוא תירוץ לפיצוץ החתונה.

תהא הסיבה אשר תהא, אבל אין לה שום קשר להיגיון הפשוט שמאפשר הסכמה פשוטה על "חלוקת" השופטים בין שני הצדדים לאחדות.

 

x