שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

טיפול בהלם: זה מה שהאוצר ובנק ישראל צריכים לעשות

מדינת ישראל עומדת בפני שורה של החלטות דרמטיות נוכח משבר הקורונה שלכל אחת השלכות דרמטיות - הן במונחים של חיי אדם והן במונחים כלכליים. צבי סטפק, ממייסדי בית ההשקעות מיטב דש, קורא לבנק ישראל ולמשרד האוצר לשלב ידיים ולמקבלי ההחלטות לתת לשכל הישר לנצח ולא להיכנע לפאניקה

צבי סטפק 23:1129.03.20

אחד הביטויים השגורים בפיהם של מנהלי ההשקעות הוא "מחיר הטעות". דהיינו, המחיר שאתה ולקוחותיך עלולים לשלם במקרה שתפעל באופן קיצוני לכיוון אפיק השקעה מסוים ובמלוא העוצמה מתוך אמונה שזה מה שצריך לעשות, אבל מה לעשות, וטעית, או שנכנס גורם בלתי צפוי, סוג של "ברבור שחור" דמוי וירוס, למשל, שהופך את כל הערכותיך המקצועיות ללא רלוונטיות.

 

נגיף הקורונה - תמונת מצב בארץ ובעולם

 

מדינת ישראל עומדת בימים אלה ממש בפני שורה של החלטות דרמטיות שתהיינה להן גם השלכות דרמטיות לכאן או לכאן כאשר לכל החלטה שתתקבל עשוי להיות מחיר טעות כבד.

 

 

 

עיקר הדילמה מתנקזת לשאלה האם להגביר את הסגר על המשק כדי שלא לשלם אולי מחיר כבד בחיי אדם, או לשחרר בהדרגה את הסגר ולהסתכן בעלייה בשיעור ההדבקה ובמספר מקרי המוות. לכל אחד מן התרחישים האלה צמוד תג מחיר הן במונחי חיי אדם והן במונחים כלכליים.

 

בשעה שדברים אלה נכתבים, נראה שהממשלה תכריע לטובת התרחיש הראשון - הגברת הסגר, וזה לגמרי לא מפתיע. שהרי, כל פוליטיקאי חושב על היום שאחרי ולא רוצה להיות חשוף לביקורת שהוא זלזל בחיי אדם, והעדיף את הכסף, את הממון על הנפש, ומה שמחריף ומעצים את הגישה הזו הוא שכבר עכשיו ברור שהמשבר הזה חשף את חוסר המוכנות של מערכת הבריאות אחרי הזנחת תקצוב מתאימה של שנים.

 

לדעתי, הבחירה המסתמנת של הממשלה בתרחיש הראשון של הגברת הסגר, תהיה החלטה לא נכונה ומזיקה, אלא אם כן היא תהיה מוגבלת לפרק זמן של עד כשלושה שבועות אחרי סיום חג הפסח, דהיינו, כחודש וחצי מהיום, כולל שבוע פסח, כמובן, שבו ממילא תפוקת המשק היא נמוכה יחסית גם בזמנים כתיקונם. כלומר, להחלטה של היום, תצטרך הממשלה לצרף החלטה אמיצה שבעוד כחודש וחצי היא תחזיר את המשק לפעילות מלאה "לא משנה מה".

 

ומדוע זה חשוב? כי החלטה כזו תקבע את היקף התמריצים שהממשלה תעניק למגזר העסקי ולציבור כבר היום. אי קבלת החלטה כזו כיום תגבה מחיר כלכלי הרבה יותר גבוה מאוצר המדינה. מכיוון שאינני נאיבי לחשוב שהממשלה תחליט כבר היום על מה היא תעשה בעוד חודש וחצי, שהרי אין כיום לאף ממשלה אסטרטגיה ספציפית של יציאה מהמשבר, הרי שלא יהיה מנוס מלהחליט על תוכנית כלכלית מקיפה ביותר עם עלות גדולה ביותר.

 

בנקודה זו בדיוק, יש, על פי פרסומים בתקשורת, ויכוח חריף בין קובעי המדיניות. משרד האוצר מבקש לצמצם את התוכנית והעלות הנגזרת ממנה ולא צריך להתפלא על כך. כלכלנים באוצר חונכו כל שנות שירותם על משמעת תקציבית, שמירת הגירעון בתקציב ברמה נמוכה, שמירה על יחס חוב-תוצר, דאגה לדירוגה של ישראל, ובשלוש מילים "שמירה על הקופה". קשה מאוד אחרי שנים רבות של אופן חשיבה כזה לחשוב במונחים לא רק שונים, אלא גם הפוכים. אבל מה לעשות, והמציאות הכלכלית התהפכה על ראשה. המשק נמצא היום תחת הלם שהונחת עליו מהיום להיום. הוא נעצר בחריקת בלמים.

 

בני ברק. בממשלה שוקלים את החמרת הגבלות התנועה בני ברק. בממשלה שוקלים את החמרת הגבלות התנועה צילום: יריב כץ

 

 

ולכן, מה שמתבקש היום הוא טיפול בהלם. על שתי הזרועות של המדיניות הכלכלית - האוצר ובנק ישראל, לשלב ידיים ולשאת בנטל ובאחריות. האוצר צריך לצאת, לא בתכנית, אלא במגה-תכנית שכרוכה בגירעון גדול ביותר ובהרעה של יחס חוב-תוצר, והוא צריך לעשות זאת מהר ולדאוג ליישום מהיר שלה. ובנק ישראל צריך לפעול בזירה הפיננסית באופן הרבה יותר נחוש, ולא להסס להתערב בשווקים הפיננסיים, ובמצב הנוכחי זה אומר, רכישת איגרות חוב קונצרניות כדי למנוע מחנק אשראי במשק שיסכל כל תוכנית ממשלתית.

 

רק פעילות משולבת של האוצר ובנק ישראל תבטיח הצלחה - דהיינו, יציאה של המשק מההלם שבו הוא מצוי, מהמיתון החריף, כאשר לאחר ש"הסיפור" יהיה מאחורינו, יצטרכו קברניטי המשק לטפל בתוצאות הלוואי הפחות חיוביות של הטיפול הזה.

 

 

מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון. מנכ"ל האוצר שי באב"ד והחשב הכללי רוני חזקיהו מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון. מנכ"ל האוצר שי באב"ד והחשב הכללי רוני חזקיהו צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, אלכס קולומויסקי

 

 

ולסיום, הצגתי את הדילמה שבה נתונה הממשלה בין בחירה בהגברת הסגר עם תג המחיר הכלכלי, שמתלווה אליו, לבין הקלה בסגר עם תג מחיר במונחי אדם, כפי שמקובל להציג אותו.

 

אבל, אני כופר בחלוקה הזו. זוהי צורת הצגה מוטעית. מה שרבים נוטים לשכוח הוא, שלהגברת הסגר יש לא רק משמעות כלכלית-כספית, יש לה גם מחיר במונחי חיי אדם, שהיא אולי פחות מורגשת וקשה יותר למדידה מאשר הספירה היומית של קורבנות הנגיף, אבל היא קיימת גם קיימת. מה עם כל אלה שזקוקים לניתוח ודוחים אותו, מה עם כל אלה שחוששים להגיע לבדיקות בבתי חולים ובמרפאות, מה עם כל אלה שיגיעו לפת לחם, מה עם כל אלה שיישארו מובטלים זמן ממושך, יאבדו את ביטחונם העצמי ואת דימויים העצמי, ואולי גם יאבדו את חייהם? אני לא בטוח שמספרם של כל אלה לא יעלה על מספר המתים מקורונה.

 

אז, תנו בבקשה לשכל הישר לנצח ולא לפחד ולפאניקה שהיא מדריך רע מאוד לחיים.

 

יש דרך הגיונית לפתור את הדילמה. צריך לשחרר את המשק מה שיותר מהר, ולהחזיר אותו לרמת פעילות נורמלית, תוך קביעה שעד שיתברר שנגיף הקורונה מאחורינו, יישמר סגר ביתי על כל בני ה-60+ ועל אזורי מגורים שיתברר שהם מועדי פורענות.

 

צבי סטפק הוא ממייסדי בית ההשקעות מיטב דש

x