שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

פרשנות

לפעמים הרוב זקוק להגנה מפני עריצות המיעוט

מרכזו של פסה"ד הדרמטי של בג"ץ שמחייב את יו"ר הכנסת אדלשטיין לכנס את הכנסת לבחירת יו"ר קבוע, הוא שמירת כבודה של הכנסת, שמירת זכויותיו של הרוב וניעור ההכרעה המשפטית מהשיקולים הפוליטיים. פסה"ד מבקש לערער על סדרי שלטון וממשל שהתקבעו בישראל בשנים האחרונות – שיש כאן רק ממשלה, והכנסת היא סמרטוט הרצפה שלה

משה גורלי 08:1524.03.20

פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שהורה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס מחר את הכנסת לבחירת יו"ר, היה מוכן עוד לפני שמסר אדלשטיין את תשובתו. בשעה 21:00 הוא הודיע על סירובו לקבל אולטימטום יום רביעי מבג"ץ, וב-22:10 הופץ פסק הדין של בג"ץ - 19 עמודים, ארבע חוות דעת, פה אחד - שמפעיל את האולטימטום. התכתבתי בערב עם כמה פרופסורים למשפט חוקתי. "בום", סיכם אחד. "פטיש", כתב השני.

 

 

 

מרכזו של פסק הדין הוא שמירת כבודה של הכנסת, שמירת זכויותיו של הרוב וניעור ההכרעה המשפטית מהשיקולים הפוליטיים שהרכיבו עליה אדלשטיין ויועצו המשפטי איל ינון. "עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות", כתבה הנשיאה אסתר חיות, "הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה'", שאלה הנשיאה ביטוי של השופט אליקים רובינשטיין.

 

הנימוק של אדלשטיין שחיוני להמתין להרכבת הממשלה כדי שלא ייבחר חלילה יו"ר לעומתי מהאופוזיציה, הוא שיקול פוליטי. "שיקול פוליטי כזה", קובעת חיות, "אין לו מקום במתחם שיקול הדעת המסור לו... ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה של יו"ר הכנסת עצמו".

 

 

מימין: נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מימין: נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין צילומים: אלכס קולומויסקי

 

להנציח את רגע גבורתו לטובת אלבום הנצח

 

והפגמים אינם נעצרים בשיקול הזר-הפוליטי, יש עוד פגמים. ניגוד עניינים אישי; פגיעה בממלכתיות והייצוגיות של היו"ר כאזרח מספר שתיים לאחר נשיא המדינה; התקופה הארוכה שאדלשטיין מכהן מכוח עקרון הרציפות ולא מכוח אמון הכנסת.

 

כמובן שהשופטים לא הרחיקו לכת לחשד שאדלשטיין משרת ראש ממשלה שמנחה אותו להתאבד על משלט החקיקה, רק שלא ייפול בידי הכחולים-לבנים. לא רק בגלל חיוניותו במו"מ הפוליטי אלא בעיקר בגלל חיוניותו בטרפוד חקיקה שתסכל מנאשם בפלילים להפוך ראש הממשלה. ניגוד העניינים של נתניהו מקרין על ניגוד העניינים של אדלשטיין. כל אחד עם ענייניו וניגודיו. כפי שנתניהו היטיב לזהות אצל אהוד אולמרט כשהתריע על הסכנות שנחקר/חשוד/נאשם יכהן כראש ממשלה.

 

אדלשטיין, הלוחם הנאמן, שלח לתקשורת תמונה שלו חותם על תשובתו לבג"ץ – להנציח את רגע לחימתו המופתית עד הרגע האחרון. נדמה לי שהוא כבר הבין מה תהיה התוצאה, שגורלו נחרץ, והוא ביקש להנציח את רגע גבורתו לטובת אלבום הנצח של ההיסטוריה. לצד הנפת דגל הדיו באילת, הצנחנים ליד הכותל, המדליה האולימפית הראשונה, ונתניהו לוחש על אוזנו של הרב כדורי.

 

"גירעון דמוקרטי" שמגביר את הצורך בכנסת אפקטיבית

 

פסק הדין מבקש לערער על סדרי שלטון וממשל שהתקבעו בישראל בשנים האחרונות – שיש כאן רק ממשלה, והכנסת היא סמרטוט הרצפה שלה. מדהים כיצד שרי הממשלה מטנפים בית משפט שבסך הכל נותן לרוב בכנסת את ההזדמנות לממש את רצון הבוחר. הרי על זה בדיוק הם צועקים, מתלוננים ומאיימים כבר שנים, על בית משפט שמסכל את רצון הרוב בעם. נכון שתפקידו המסורתי, הקלאסי, של בג"ץ הוא להגן על זכויות המיעוט. זו התמחותו, זו הציפייה ממנו.

 

ועתה, כפי שציין השופט יצחק עמית הוטלה לפתחו המשימה להגן על זכויות הרוב. 61 חברי כנסת, נרמסים בידי 59 באמצעות אחד: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "כוחות השוק הפוליטי", כתב עמית, "לא עשו את שלהם, ובית המשפט התבקש על ידי העותרים להושיט סעד לרוב הפרלמנטרי ולהגן על זכות היסוד המוסדית וה'גרעינית' של הרוב לממש את זכויותיו". אגב, באחד הבג"צים שתקפו את התמיכות לבני הישיבות, סבר הנשיא לשעבר אשר גרוניס שאין זה מתפקידו של בג"ץ להגן על הרוב. קביעה זו נהפכה אתמול.

 

השופט חנן מלצר הוסיף את השיקול של הפיקוח הפרלמנטרי שנחוץ ביתר שאת בתקופת ממשלת מעבר שלא נהנית מאמון הכנסת ולמרות זאת היא החזקה בממשלות כיוון שאי אפשר להביע בה אי-אמון. זהו "גירעון דמוקרטי", שמגביר את הצורך בכנסת אפקטיבית, במיוחד בעת משבר הקורונה. ואצלנו מדובר בממשלת מעבר שתכהן קרוב לשנתיים ואולי יותר. מלצר מזכיר את הדמיון לפסק הדין של בית המשפט העליון של בריטניה שאסר על ראש הממשלה להשבית את הפרלמנט כדי שזה לא יעכב אותו מלהשלים את הברקזיט.  

x