שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח המבקר 2020

דו"ח המבקר

המדינה ויתרה לחברת החשמל על 2.5 מיליארד שקל, בלי לדעת כמה נכסים היא מקבלת

מבקר המדינה קובע כי "משרד האוצר לא כלל את מלוא המשמעויות הכספיות של הסדר הנכסים בתחשיב התועלות והעלויות של הרפורמה לשינוי מבני במשק החשמל"; פרק נוסף בדו"ח: השוק עקץ את המדינה בהחזרי המס על הסולר

ליאור גוטמן 16:0523.03.20

אחד הפרקים הבולטים שבהם המדינה התפארה במסגרת הרפורמה בחברת החשמל נרשם בינואר 2018, אז הושלם הסדר הנכסים של חברת החשמל. במסגרת ההסכם, שכונה אז כ"היסטורי", חברת החשמל החזירה למדינה נדל"ן ומקרקעין שאין בהם שימוש לייצור חשמל, ובתמורה המדינה ביצעה "תספורת חוב" בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל כנגד אג"ח צמית (ללא מועד פרעון) שחברת החשמל החזיקה. נכסי המקרקעין שווקו על ידי משרד האוצר ככאלה שישמשו לספק את הביקוש השנתי למגורים ומסחר.

 

אולם בחינה של גיבוש הסדר הנכסים על ידי מבקר המדינה מצא כי "גיבוש הסדר נכסים על בסיס רשימת נכסים חלקית", כאשר הוא בכלל נולד "על בסיס מסד נתונים של חח"י אשר כלל את הנכסים המהותיים של החברה בלבד, ללא נכסים תפעוליים משניים רבים". במילים אחרות, משרד האוצר לא גיבש רשימת נכסים עצמאית מצידו, ולכן "קיימים נכסים רבים שלא נוהל לגביהם משא ומתן על השבתם לידי המדינה, ולא ניתן לשלול את האפשרות כי חלק מהם עשויים להיות מהותיים עבור המדינה".

 

המבקר מצא עוד כי לא רק חברת החשמל בבעיה כאן, כיוון ש"למשרד האוצר אין אסטרטגיה לטיפול בהשבת נכסים בעת פקיעת זיכיון - על אף קושי חוזר ונשנה של המדינה לאכוף את עמדתה בדבר זכויותיה בתום תקופת זיכיון ארוכה, משרד האוצר לא גיבש אסטרטגיה לטיפול בסוגיות כאלה". המבקר טוען כי "היעדר אסטרטגיה יוצר תמריץ להקשחת עמדות מצד המחזיקים בזיכיון במטרה להפיק תועלות הנובעות מוויתורים של המדינה", אולם השורה התחתונה כאן היא שייתכן שהמדינה הפסידה כסף או נכסים שהיא אמורה לקבל ועוד מחברה שהיא הבעלים שלה והיא מפקחת עליה.

 

טקס החתימה על הרפורמה בחברת החשמל (מאי 2028) טקס החתימה על הרפורמה בחברת החשמל (מאי 2028) צילום: אוראל כהן

 

 

אז עד כמה המצב חמור? אנגלמן מצא כי "בעת חתימת ההסדר היה בידי המדינה אומדן שווי של כ-27 נכסים בלבד, מתוך רשימת 220 הנכסים שהעבירה חברת החשמל למדינה", כלומר פחות מ-13% מהיקף הנכסים. המציאות הזו הוציאה את המדינה כשידה על התחתונה מול חברת החשמל, ומבקר המדינה מסכם את החלק הזה בקביעה: "לא היה בידי המדינה מידע בנוגע להיקף הנכסים המוחזקים בידי חברת החשמל, ולא היה אפשר לעמוד על מידת מיצוי זכויותיה של המדינה ועל היקף הוויתורים שנאותה להם במשא ומתן עם החברה".

 

המציאות הזו תומחרה בכ-2.8-2.5 מיליארד שקל ברפורמה בחברת החשמל, ואכן את סוף 2018 החברה סיימה ברווח נקי נדיר של יותר מ-4 מיליארד שקל. אבל המבקר טוען פה ש"משרד האוצר לא כלל את מלוא המשמעויות הכספיות של הסדר הנכסים בתחשיב התועלות והעלויות של הרפורמה לשינוי מבני במשק החשמל", כך שייתכן שחברת החשמל - או קופת המדינה - יכלו לרשום הישג פיננסי גדול יותר ממה שנרשם בפועל.

 

בצד היותר חיובי של הדו"ח מציין המבקר שהסדר הנכסים תרם לשיפור במצבה הפיננסי של החברה וליכולת גיוס ההון שלה, ותרמה לגיבוש הרפורמה.

 

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "הסדר הנכסים שגובש בין חברת החשמל למדינה, הינו נסדר מאוזן בעל חשיבות רבה למשק הישראלי, לציבור ולחברת החשמל וטומן בחובו תועלות רבות למדינה. משרד מבקר המדינה ציין לחיוב את פעילותה של חברת החשמל, כמו גם את פעילותם של יתר הגורמים המעורבים, שהביאו לסיום וחתימת ההסדר המבטא פשרה משותפת, בין שני הצדדים שניאותו לערוך ויתורים משמעותיים והגיעו להישגים התורמים תרומה של ממש למשק.

 

"במסגרת ההסדר הועברו למדינה נכסים בשווי כספי כולל של מיליארדי שקלים. בה בעת המדינה השיגה תועלות משקיות נוספות בשווי כספי ניכר, כתוצאה משחרור קרקעות באזורי ביקוש לצורך שימוש ביעודים אחרים (מגורים, מסחר וכיוצ'), השמשת נכסים לצרכי ציבור, תועלות סביבתיות, תחבורתיות, ועוד. חברת החשמל, מצידה, הגבירה את הוודאות המשפטית ביחס לנכסיה וחיזקה את איתנותה הפיננסית, תוך הקטנת חובה של החברה. שמירה על איתנותה הפיננסית והמשך תפקודה התקין של חברת החשמל הם אינטרס משותף של חברת החשמל ושל המדינה, שכן הם משרתים את טובת הכלל בכך שמאפשרים את המשך ביצוע השקעות בהיקף נרחב בפיתוח תשתיות אספקת החשמל, על מנת לענות אחר הצרכים המשתנים של משק החשמל. משרד מבקר המדינה מצא לנכון לציין במסגרת הדו"ח, כי הוא רואה בחיוב את השיפור במצבה הכספי של החברה ואת תרומת הסדר הנכסים לשיפור בדירוג האשראי שלה".

 

עוד נמסר: "לחברת החשמל רשימה מסודרת של כל הנכסים והיא הובאה בפירוט לידיעת המדינה. בפועל, נערך דיון על כלל הנכסים המהותיים והרלוונטיים להסדר והוסכם כי אין טעם או עניין לעסוק בעשרות אלפי נכסים קטנים כמו חדרי טרנספורמציה ושנאים קטנים שמספקים חשמל באופן שוטף בתוך שכונות או בניינים. נכסים אלו אמורים ממילא להשאיר חלק מהרשת התפעולית ולא ניתן להעבירם מבלי להקים אחרים על מקומם. המבקר לא העלה טענה כלשהיאכלפי חח"י. נהפוך הוא, המבקר ציין לחיוב את רישום הנכסים שנעשה ע"י חח"י"

 

השוק עקץ את המדינה בהחזרי המס על הסולר

 

לא פחות מ-3.6 מיליארד שקל החזירה המדינה במהלך 2018 על רכישות סולר של גורמים שונים בשוק - מבעלי משאיות ועד לעסקים פרטיים שהגישו קבלות על קניית דלקים. אולם דו"ח מבקר המדינה שעסק בתחום פעילות רשות המסים בנושא, מעלה תמונה לפיה קיים סיכוי שהשוק נהג "לעקוץ את המדינה" ולקבל החזרים על כסף שלא בטוח שתמיד מגיע לו.

 

 

 צילום: עמית מגל

 

משרד מבקר המדינה עסק נשוא בעבר, ובדו"ח הנוכחי הוא מחדד ש"בביקורת הקודמת נמצא כי תדלוק באמצעות צוברים מאפשר לעוסק לרשום את כמות הסולר המוערכת עבור כל כלי רכב או כלי עבודה או אף עבור כלי רכב שאינו מזכה בהישבון, בלי שאפשר לפקח על כך. במצב זה קיים חשש שמוחזר בלו על סולר לעוסקים שלא היו זכאים לו", אולם לצערה של קופת המדינה "המעקב העלה כי ליקוי זה לא תוקן". למעשה, אנגלמן מגלה ש"בביקורת הקודמת נמצאו מקרים שבהם עוסקים קיבלו הישבון סולר על פי חשבוניות פיקטיביות שהגישו. המעקב העלה כי ליקוי זה לא תוקן".

 

המציאות הזו מטרידה במיוחד. על פי המבקר גביית המסים מרכישות סולר הסתכמה ב-2018 בלא פחות מ-11 מיליארד שקל, שהם כ-2.5% מתקציב המדינה. המבקר מצא כי "גם כיום אין הקפדה על כך שמפקחי המס יבדקו את התיקים של נישומים שקיבלו את סכומי ההישבון הגבוהים ביותר", כאשר בכלל משרדי מע”מ לא השתמשו ברשימה שמסרה להם היחידה הכלכלית לבדיקת הדיווחים החריגים. המעקב העלה כי "ליקוי זה לא תוקן", זאת למרות שהועברה רשימה של לפחות 600 נישומים שאולי יש לגביהם בעיה. ואם כל זה לא מספיק המבקר מצא ש"רשות המסים הוציאה אוטומטית ממאגר העוסקים הזכאים להיכלל בהסדר הסולר את אלה שעמדו בדרישות אך לא הגישו בקשה לקבלת הישבון", זאת לאחר קבלת הערה מ-2014. במילים אחרות במקום לטפל בבעיה רשות המיסים התעלמה מהבעיה.

 

בצד החיובי של הביקורת נמצא שרשות המסים הידקה את הבקרה שלה לגבי קבלת שוברי סולר, ושיפרה את מערכות המחשוב שלה, חידדה נהלים ועדכנה את השפעת ההחזרים השונים על הקופה הציבורית.

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "סכסוך בן למעלה משני עשורים בין חברת החשמל למדינה, בו כל צד טוען לבעלות בנכסים, גרם לכך שנכסים בלב אזורי הביקוש עמדו כאבן שאין לה הופכין ושימשו כחניונים. ההסדר העביר מחברת החשמל למדינה נכסים מהותיים בלב אזורי הביקוש שיאפשרו הקמה של אלפי יחידות דיור, מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, הקמת תשתיות חיוניות, הרחבת מחלפי תנועה ואפילו פינוי חופי רחצה. לצורך השלמת ההסדר נערכה במשך כשנתיים עבודת מטה מסודרת בשיתוף פעולה על ידי כלל גורמי המדינה הרלוונטיים ביניהם משרד האוצר, משרד המשפטים, רמ"י, משרד האנרגיה ועוד. במסגרת העבודה נערכו אומדנים ונבחנו הנכסים העיקריים של חברת החשמל בהם ראתה המדינה תועלת משקית ואולם נכסים כגון עמודי חשמל וחדרי שנאים אכן לא נבדקו שכן נכסים אלו נדרשים לצורך המשך ייצור החשמל ואין היגיון וצורך בהעברתם למדינה. יובהר כי במסגרת החלטת הממשלה, ניתן גילוי מלא לרציונל בגיבוש מתווה הסדר הנכסים והצורך בו והוא אכן אושר בגלל התועלת המשקית העצמאית הרבה שראו בו כל הגורמים, ללא קשר לרפורמה. כמו כן, מאחר ולכל חברת תשתית מצב נכסים שונה מבחינה חוקית נדרש הסדר שונה עבור כל אחת מהן".

 

 

x