$
בחירות 2020

ניתוח כלכליסט

הלא־מצביעים שוב יכריעו את הבחירות

6% ממצביעי הליכוד נשארו בבית בבחירות סבב ב', ושיעור ההצבעה הריאלי בבחירות אלה עמד על 77%; בבחירות הקרובות עושות המפלגות מאמץ להביא מצביעים פסיביים לקלפי, בהנחה שהסיכוי לנדידה בין הגושים - קטן. הולכים להצביע - כתבה ראשונה בסדרה

שחר אילן 10:4118.02.20

הציבור החשוב ביותר בבחירות מועד ג' שייערכו בעוד שבועיים הוא ציבור הלא־מצביעים, בהינתן שכל סקרי הבחירות מנבאים תוצאה כמעט זהה בסבב הקרוב לזה שקדם לו - גוש הימין גדול במעט מגוש השמאל־מרכז, ושניהם לא מגיעים ל־61 מנדטים ללא ישראל ביתנו.

 

גם בבחירות הקודמות, בספטמבר 2019, המשפיעים הגדולים על התוצאות היו המצביעים שבאו לקלפיות לאחר היעדרות בסבב א' (אפריל 2019) - כלומר הפכו מפסיביים לאקטיביים - ביניהם בלטו ערבים מצביעי הרשימה המשותפת. לא פחות מהם השפיעו מצביעי ליכוד שהחליטו להישאר בבית ותרמו לצניחה בכוחה של מפלגת השלטון.

 

יו"ר ש"ס אריה דרעי ,יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה יו"ר ש"ס אריה דרעי ,יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה צילומים: אלכס קולומויסקי, גדי קבלו,

 

ניתוחים של מערכת הבחירות האחרונה בספטמבר, מעלים שקולות המצביעים כמעט לא נדדו בין הגושים בין סבב א' לב', עם היוצא מן הכלל של מפלגת כולנו שחדלה להתקיים כשהתמזגה לליכוד - אבל רק 16% ממצביעיה חזרו לליכוד. מכיוון שבסבב הנוכחי אין מפלגת מרכז דומה לכולנו שמחשבת את קיצה לאחור, יתכן מאוד שהלא־מצביעים יכריעו את הכף בבחירות הקרובות. בין אם יחליטו לצאת להצביע וישנו את מפת הגושים ובין אם יחליטו להישאר בבית ובכך לשנות את יחסי הגושים. בימים הקרובים תנתח סדרת כתבות ב"כלכליסט" את הקול הישראלי, מה קרה לו בין שתי מערכות בחירות שכבר היו השנה, והאם יתכן שינוי לקראת מועד הבחירות הקרוב. הסדרה תתבסס בין היתר על חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה וניתוחים שערכו במיוחד עבור העיתון.

 

מה יניע את המצביעים לקלפיות

 

את חשיבותם של הלא־מצביעים מבטא המקרה של הליכוד שנחלש בבחירות האחרונות מ־35 ל־32 מנדטים בלבד. בחודשים האחרונים התפרסמו כמה השוואות של ההצבעות בשתי מערכות הבחירות של 2018 שערכו אנשי הייטק ואינן מבוססות על סקרים אלא על ניתוחי ביג דאטה. יזם הסייבר אריק גומנובסקי מגלה שהליכוד איבד בסיבוב השני 6% מהקולות שלו (63 אלף קולות, קרוב לשני מנדטים) שלא הלכו למפלגה אחרת אלא פשוט הצביעו ברגלים ונשארו בבית. מה יגרום למצביעים מכל המפלגות לצאת הפעם מהבית ולהצביע?

 

הנעת הבוחרים: ההבנה כי מערכת הבחירות הקרובה תוכרע על ידי מערכות הנעת הבוחרים של המפלגות מחלחלת היטב למפלגות הגדולות בדגש על הליכוד שמשקיע זמן ואנרגיות רבים בקישוש כל קול אפשרי. דוגמה מובהקת לכך היא המידע שנחשף ב"כלכליסט" ומקורו בדליפה באפליקציית דרבון המצביעים אלקטור. פעילי ליכוד העלו לאפליקציה מידע אישי פרטי, לעתים רגיש, על עשרות אלפי בוחרים, כולל: למי הצביעו בעבר, מה נטייתם הפוליטית וכיצד ללחוץ עליהם רגשית. המידע הזה דלף, כאמור, יחד עם הפרטים המלאים של פנקס הבוחרים.

 

 

אתמול העלה ראש הממשלה נתניהו סרטון לעמוד הפייסבוק שלו תחת הכותרת הפעם כל משפחת ורדי באה להצביע — ואתם? בו הוא פוגש משפחה שחלק מחבריה לא הצביעו בבחירות הקודמות משום שלטענתם היו בטוחים שנתניהו ינצח בלעדיהם והוא אומר להם בתגובה — אם לא תבואו גם הפעם גנץ יקים ממשלה עם השמאל בתמיכת אחמד טיבי. נתניהו מבקש לתייג משפחות שלא הצביעו ומתחייב להגיע לבתיהם.

 

שאלות מפתח בקמפיין וגימיקים מזדמנים: בבחירות 2015 נתניהו השיג את המטרה באמצעות סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות". בסבב הבחירות השני בספטמבר 2018 סדר היום של "נתניהו: כן או לא" הצליח להביא עוד ישראלים לקלפי. קשה לדעת האם זה יספיק גם בסיבוב השלישי.

 

העובדה ששיעור ההצבעה לא רק שלא ירד בסיבוב השני בספטמבר אלא עלה מ־68.5% ל־69.8% היתה הפתעה עבור מומחים למדעי המדינה. בעולם המערבי מוכרת תופעה שנקראת "תשישות המצביעים" בוחרים שנדרשים לבוא לקלפי לעיתים תכופות מפתחים כלפי ההליך הדמוקרטי רגשות של אדישות ואף מחאה וחלקם יגיבו בהימנעות. אחד הדברים שמקשים לחזות את תוצאות ההצבעה בסיבוב השלישי, אומרת ד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא ש"קשה לדעת באיזה אוכלוסיות תפגע תשישות ההצבעה". לדבריה די ברור ש"זה לא ישפיע על החרדים שכנראה ימשיכו למצות את מלוא כוחם".

 

בנימין נתניהו. סדר היום "נתניהו כן או לא" דווקא הצליח להביא את הישראלים אל הקלפי בסיבוב השני בנימין נתניהו. סדר היום "נתניהו כן או לא" דווקא הצליח להביא את הישראלים אל הקלפי בסיבוב השני צילום: יאיר שגיא

 

הקורונה ומשתנים בלתי תלויים אחרים: גורם נוסף שישפיע על הסיבוב השלישי הוא נגיף הקורונה בהנתן ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות שלפיהן לא רק השבים מסין אלא גם מיעד התיירות הפופולרי תאילנד, כמו גם הונג קונג סינגפור ומקאו יצטרכו להיכנס לבידוד של שבועיים בבית — מה שטכנית עלול למנוע הגעה לקלפיות של כל מי שישוב ממדינות אלה מאתמול ואילך. לפי דיווחים יתכן כי יוצבו קלפיות יעודיות למי ששב ממדינות אלה — אבל בשלב זה עדיין קשה לצפות את השפעת המשתנה הזה על ההצבעה ותוצאותיה.

 

הסיבוב השלישי יערך בסופו של אחד החורפים הגשומים שידענו בשנים האחרונות וגם בהקשר זה קשה לדעת מה יקרה בתרחיש של מזג אוויר סוער — מי ירוויח ומי יפסיד. ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהמפלגות החרדיות הן היחידות שאפשר לחזות שלא יפגעו מיום בחירות גשום וסוער, אם יהיה כזה.

 

 

השכבות החלשות מצביעות פחות

 

הקושי בהנעת הלא־מצביעים מתחדד כשבוחנים את שיעור ההצבעה האמיתי בישראל. אפשר לחלק את תולדותיו לשלוש תקופות. ב־20 השנים הראשונות ועד בחירות 1969 עמדו שעורי ההצבעה על יותר מ־80% עם שיא של 87% בבחירות הראשונות ב־1949. החל מבחירות 1973 נרשמה צניחה למתחם שבין 75% ל־80% וזה נמשך עד בחירות 1999 שבהן נבחר מנהיג העבודה אהוד ברק לראשות הממשלה בשיטת הבחירה הישירה.

 

ב־2003 צנחו אחוזי ההצבעה לראשונה ל־68%. תרמה לכך מאוד ירידה משמעותית בהצבעת הערבים בגלל אירועי אוקטובר 2000 שהביאה לניכור גדול בינם לבין המדינה. מאז חצה שיעור ההצבעה את ה־70% רק פעם אחת ב־2015. השפל של כל הזמנים, 63.5%, נרשם בבחירות 2006 שבהן נצחה מפלגת המעמד הבינוי־הגבוה קדימה והליכוד התרסק ל־12 מנדטים.

 

עובדה נוספת שחשוב להכיר כדי להבין את תופעת הלא־מצביעים היא ששיעור ההצבעה האמיתי גבוה בהרבה מאחוז ההצבעה הרשמי. בספר הבוחרים של הסיבוב השני היו 6.4 מיליון בעלי זכות הצבעה ובספר הבוחרים הנוכחי צפויים להתווסף עוד כ־50 אלף איש.

 

אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריכה בספטמבר 2019 את מספר בעלי זכות ההצבעה שהם תושבי קבע בארץ ב־5.8 מיליון בלבד, כלומר 600 אלף איש שהם 9% מבעלי זכות ההצבעה לא בארץ וחלקם אולי מתים בלי שידווח על כך למשרד הפנים הישראלי. אם מוציאים מהחשבון את מי שאינם תושבי ישראל, שיעור ההצבעה הריאלי בבחירות האחרונות היה 77% ולא כ־70%. בבחירות אפריל 2019 היה שיעור ההצבעה הריאלי 75% ובבחירות 2015 — 80%.

 

בכל העולם בשכבות החלשות נוהגים להצביע פחות. בבחירות האחרונות נרשמה עליה של 3% בהצבעה בפריפריה מ־53.5% ל־56.5%, אלא שהיא נבעה מהצבעת הערבים שגרים ברובם בפריפריה. גם אחרי העלייה הזו, שעורי ההצבעה במרכז שעמדו על 70% היו גבוהים ב־13.5% מאשר בפריפריה. ניתוח שערכו אטמור וד"ר אסף שפירא מהמכון לדמוקרטיה מעלה שבישובים הערבים נרשמה עליה בשיעור ההצבעה מ־49% ל־59%, תוספת של 90 אלף קולות (לא כולל ישובים מעורבים) שהביאה לעליית הרשימה המשותפת מעשרה ל־13 מנדטים. את תמונת ההצבעה בפריפריה הישראלית מסבכות שתי אוכלוסיות. אחת מהן החרדים והשנייה הערבים. החרדים הם אוכלוסייה חלשה מאוד מבחינה כלכלית ולמרות זאת שיעור הצבעה שלה מאוד גבוה, יותר מ־80%.

 

בסך הכל בבחירות האחרונות נרשמה עליה של 125 אלף קולות. בהתחשב בכך שחלק משמעותי מהעלייה הזו מגיע מגידול טבעי נראה שכמעט כל היתר בא מקולות הערבים.

x