שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הקדמת יבוא המכוניות יצרה אשליה של שיפור בצמיחה

נתון הצמיחה ל־2019 שפורסם אתמול מטעה. מסתתרת מציאות כלכלית מורכבת ביותר שממשיכה להעיד על הרעה משתמכת בפעילות הכלכלית של ישראל ורומזת על הידרדרות נוספת ואף משמעותית מאוד ב-2020

אדריאן פילוט 08:5317.02.20

מאחורי הנתון המשמח לכאורה שפרסמה הלמ"ס אתמול (א'), לפיהו המשק צמח ב־2019 ב־3.5%, שיעור גבוה מזה שנרשם ב־2018, מסתתרת מציאות כלכלית עגומה שמבשרות רעות ל־2020.

 

אכן הצמיחה ב־2019 היתה גבוהה במקצת מזו של 2018 והירידה המתמשכת אליה בשיעור הצמיחה – 4% ב־2016, 3.6% ב־2017, 3.4% ב־2018 תמה. הבעיה הגדולה היא שהמגמה הזאת צפויה להתחדש ואף להתגבר ב־2020, שכן למרות השיפור בצמיחה 2019 היתה רחוקה מלהיות שנה טובה למשק הישראלי. שכן גם הפעם, הקפיצה המפתיעה בצמיחה ברבעון האחרון של 2019 ל־4.8% - קפיצה שהשפיעה על הצמיחה בשנה כולה - נבעה מהקדמת רכישת רכבים מיובאים על רקע השינוי במס הירוק.

 

 

 

לפי הלמ"ס, התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא עלה ברבעון הרביעי רק ב־3.3%, פחות מה־4% של הרבעון השלישי (ללא מסי יבוא). כלומר, בנטרול היבוא, הצמיחה ב־2019 כולה עמדה על 3.4% - בדיוק כמו ב־2018.

 

ההשפעה של יבוא כלי רכב על התוצר הייתה משמעותית ביותר וכלל רכבים רבים ממנה. את רוב ההשפעה של רכישת כלי רכב ניתן לראות ברכיב הצריכה הפרטית. ככל שצוללים עמוק יותר, מבינים עד כמה הצמיחה של ישראל היא "מבוססת מכוניות": הצריכה זינקה ברבעון האחרון ב-10% (7.8% בצריכה הפרטית לנפש) אך הצריכה שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, שירותים, דיור, דלק ונסיעות לחו"ל) עלתה ב-2.2% בלבד. איך? כי הצריכה של מוצרים בני קיימא לנפש (בעיקר מכוניות) זינקה באגרסיביות ב-54.4% כאשר העלייה בהוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי עלתה ב-486.4% בחישוב שנתי (55.6% בחישוב רבעוני). תזכורת: ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 175.1% ברכישת מכוניות אחרי ירידה של 96.4% ברבעון השני של 2019 (56.4% בחישוב רבעוני). כדי לסבר את האוזן: רכישת מכוניות ברבעון האחרון הסתכמה ב-9.2 מיליארד שקל, לעומת 5.9 ברבעון השלישי של 2019. במילים פשוטות ניתן לנבא את התפתחות הצמיחה של המשק הישראלי לפי השינוי בשיעורי המס הירוק. בסך הכל, בשנת 2019 כולה, נרשמה עליה ריאלית של הצריכה הפרטית של 2% בלבד, כתוצאה מעליה בשיעור כפול בצריכת מוצרי בני קיימא של 4% (בעיקר מכוניות כמובן).

 

בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

 

אלא שההשפעה של המכוניות לא מורגשת רק בצריכה הפרטית, אלא גם בהשקעות במשק. ברבעון האחרון של 2019 נרשם זינוק של כמעט 9% בהשקעות במשק. אלא שכאשר צוללים אל הנתונים מגלים כי אותו נתון מורכב מירידה מטרידה ביותר של יותר מ-5% בבנייה למגורים (וגם של הבנייה שלא למגורים בשיעור נמוך במקצת) בזאת אחרי ירידה של יותר מ-1% גם ברבעון השלישי. מנגד, נרשם זינוק חד של השקעות בענפי המשק. אלא שמה שהקפיץ את אותן השקעות בענפי המשק הם ההשקעות בכלי תחבורה יבשתיים שעלו ב-1294.4% (93.2% בחישוב רבעוני). בעברית מדוברת אלו קניית מכוניות על ידי חברות ליסינג שנרשמות בחשבנואות הלאומית כ"השקעות". ומה קרה עם שאר השקעות בענפי המשק, לרבות ההשקעות במכונות ובציוד המבטיחות את הצמיחה הארוכת הטווח? ובכן, הן ירדו ביותר מ-14%. מה שמציל את ההשקות במשק מעל קו המים הם ההשקעות בתחומי ה-ICT (טכנולוגית מידע ותקשורת) שממשיך לצמוח זה כמה רבעונים. כאשר מסתכלים על שנת 2019 כולה, התמונה קודרת: בסך הכל, ההשקעות במשק גדלו בשנה שחלפה ב-1.3% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מאז 2015 ומהשיעורים הנמוכים בעשור כולו. גם ההשקעות בענפי המשק עלו ב-1% בלבד ומהנמוכים בעשור האחרון. ללא המכוניות, התמונה הייתה נראית שונה לחלוטין-הרבה יותר שלילית.

 

אלא שה"גידול" בצמיחה גם מסתיר נתונים מטרידים לגבי היצוא, מנוע הצמיחה נוסף של המשק. יצוא הסחורות והשירותים של ישראל בשנת 2019 גדל ב-3.6%-שיעור נמוך בראייה של עשור שלם. זה השיעור הנמוך מאז 2016, אז גדל היצוא ב-3%. ברבעון האחרון של השנה גדל היצוא ב-2.4% בלבד כאשר היצוא התעשייתי גדל בקצ יותר מ-1%, ויצוא שירותים זינק ביותר מ-7%- נתונים שמתארים נאמנה את הרכב היצוא החדש של ישראל. עם זאת, הנתונים מראים על ירידה חדה של 7% בתיירות (נרשם כיצוא שירותים). גם היבוא גדל ב-2019 בכ-3%, השיעור הנמוך מאז 2015, וכאמור, חלק לא מבוטל מאותו גידול היו מכוניות. אכן 2019 הייתה שנה קשה לסחר הבינלאומי שכן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתי המעצמות הגדולות בעולם, הגיעה לשיאה.

 

אז מה כל כך מטריד בנתונים של 2019 לגבי מה שממתין למשק ב-2020? ראשית כל, בהינתן כי לפחות כ-1.5 נקודות אחוז מאותה צמיחה ברבעון האחרון של 2019 הגיעה מהקדמת רכישת מכוניות, ברבעון הראשון של 2020 צפויה ירידה באותו היקף ביבוא מכוניות ולפיכך ירידה באותו היקף בצריכה הפרטי, בהשקעות וכמובן בצמיחה כולה. זה בדיוק מה שקרה ברבעון השני של 2019, אחרי שהפרטים וחברות הליסינג הישראליות הקדימו רכישת מכוניות ברבעון הראשון: הצמיחה באותו רבעון צנחה ל-1.3% בלבד, הצריכה הפרטית ירדה ב-0.3%, ההשקעות ירדו בכ-4% והתוצר העסקי נותר ללא שינוי. זה התרחיש הצפוי בתחילת 2020. יתרה מזו, נתוני הרבעון הראשון של השנה ישקפו את התקציב ההמשכי והמרסן של 1/12 כך שהצריכה הציבורית לא תתרום כמו שתרמה בשנים 2019-2017. ואם לא די בכך, נתוני הרבעון הראשון של 2020 ישקפו את האפקט המרסן והממתן של התפשטות נגיף הקורונה במלוא עצמתו, זאת, ככל הנראה, דרך רכיב היצוא, הן שירותים והן מוצרים, אך גם הצריכה (טיסות לחו"ל ורכישות מקוונות מסין), אך ברכיב ההשקעות. אם בכלל המשבר הפוליטי יימשך, ממשלה לא תורכב אחרי סיבוב שלישי וישראל תיגרר למערכת בחירות רביעית, התמונה עלולה להיות עוד הרבה יותר מורכבת. לא בכדי עדכוני תחזיות צמיחה - כלפי מטה כמובן - כבר מתחילות לזרום ומנבאות שיעורי גידול בתוצר של סביב 2.5% בלבד, שיעור צמיחה שלא נראתה כאן מאז 2015.

 

x