שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

להניח למע"מ, להגדיל את המס הישיר

האוצר משתמש לא פעם בהעלאת שיעור המע"מ ככלי מרכזי להגדלת הכנסות המדינה. אלא שפתרון זמני זה מרחיב את אי-השוויון בין משקי הבית בישראל

ירון הופמן-דישון 07:5814.02.20

לאחרונה דווח בתקשורת שבמשרד האוצר חוששים מתחזית הגירעון וכבר מכינים תוכניות לקיצוץ בתקציב ולהעלאת שיעור המע"מ, עוד בטרם יאושר תקציב המדינה בממשלה הבאה.

 

אלא שהאיום הכלכלי על המדינה אינו הגירעון התקציבי, אלא חמור לא פחות ואף יותר הוא הגירעון החברתי, הבא לידי ביטוי גם בשיעורי אי-השוויון והעוני הגבוהים בישראל, כמו גם בהשקעה החברתית הבלתי-מספקת בשירותים החברתיים – בבריאות, בחינוך, בדיור וברווחה.

 

זה שני עשורים שהעלאת המע"מ הפכה לפתרון נפוץ בכל פעם שהאוצר נדרש להגדיל את הכנסות המדינה על רקע חשש מגידול בגירעון. בשנים אלו הנטיה היתה להעלות את שיעור המע"מ, ולהפחית אותו שוב בתקופה של הכנסות גבוהות יותר.

 

במקביל, בשני העשורים האחרונים הנהיגה ממשלת ישראל מספר רפורמות שהביאו להפחתה ניכרת בשיעורי מס ההכנסה. בעקבות הפחתות אלו גדל הסיכון להתגברות הגירעון וגבר הקושי להגדיל את ההוצאה החברתית. בנוסף, בעקבות זאת עלה גם הצורך לשנות את שיעור המע"מ באופן תדיר.

 

השימוש בהעלאת שיעור המע"מ ככלי מרכזי להגדלת הכנסות המדינה ממסים מוסבר לעיתים בשני טיעונים: בניגוד לשיעורי מס הכנסה ומסים אחרים הנקבעים בחוק שמחוקקת הכנסת, שיעור המע"מ נקבע בצו שמוציא שר האוצר לאחר התייעצות בלבד עם ועדת הכספים. עובדה זו הופכת את שינוי שיעור המע"מ לפשוטה יותר מבחינה פוליטית.

 

הסבר נוסף טמון בכך שהמע"מ הוא המס הבודד המניב את ההכנסה הגבוהה ביותר למדינה מבין כל סוגי המסים. בשנת 2016 גבתה המדינה כ-106 מיליארד שקל בתשלומי מע"מ, שהיוו 32% מסך המסים שגבתה הממשלה בשנה זו.

 

אלא שהשימוש התדיר בהעלאת שיעור המע"מ לצורך הגדלת הכנסות המדינה ממסים אמנם מספק פתרון זמני לכיסוי הגירעון התקציבי, אך במקביל, יחד עם הקיצוצים בתקציב, מגדיל את הגירעון החברתי ומרחיב את אי-השוויון בין משקי הבית בישראל.

 

 צילום: שאטרסטוק

 

בהיותו של המע"מ מס רגרסיבי, תשלומי המע"מ מהווים חלק גדול יותר מסך ההכנסה של משקי בית בעשירונים הנמוכים. הגדלת הכנסות המדינה באמצעות העלאת המע"מ, ולא באמצעות מס הכנסה או מסים ישירים אחרים, משמעותה מימון הוצאות המדינה תוך פגיעה במשקי הבית החלשים יותר.

 

תשלומי המסים של העשירון התחתון

 

בדיקה שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר העלתה כי בשנת 2015 העשירון ששילם את השיעור הגבוה ביותר של הכנסתו במסים – ישירים ועקיפים גם יחד - היה דווקא העשירון התחתון. משקי הבית בעשירון התחתון שילמו בשנת 2015 מסים בסך 52% מסך ההכנסה ברוטו שלהם. מתוך זה, למעלה ממחצית שולמו בתשלומי מע"מ, שהיוו 29% מסך ההכנסה.

 

בישראל, שבה שיעור ההכנסות ממס ביחס לתוצר נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, אכן נדרשת מדיניות של העלאת מסים, שתתורגם בתורה להגדלת ההוצאה החברתית הממשלתית. עם זאת, בהינתן רמות אי-השוויון הגבוהות בישראל, יש להנהיג מדיניות זו תוך שמירה על הפרוגרסיביות של מערכת המס, כלומר תוך הקפדה שהמסים החדשים לא יטילו נטל כבד יותר דווקא על העשירונים הנמוכים.

 

לאור זאת, על הממשלה לחדול מנקיטת פתרונות קלים המתקבלים רק בתגובה לתחזיות הגירעון, ולקבל החלטות מקיפות יותר על מדיניות המיסוי בישראל.

 

בניגוד למע"מ, שהעלאתו והורדתו חדשות לבקרים עוברת ללא קשיים פוליטיים מיוחדים, על הממשלה לפעול להעלאת המסים הישירים – ובכלל זה גם את שיעורי מס ההכנסה במדרגות הגבוהות מאוד ואת שיעורי המס המוטלים על העושר וההון.

 

לשם כך יהא עליה להתמודד עם הכוח הפוליטי של הקבוצה החזקה ביותר בפוליטיקה הישראלית, עליה נמנים משקי הבית מהשכבה המבוססת בישראל והתאגידים הגדולים.

 

הכותב הוא חוקר במרכז אדוה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x