שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2020

בחירות 2020

המעשיות הכלכליות שמכר נתניהו לתושבי בת ים

הנאום שנשא רה"מ השבוע בקמפיין הבחירות שלו, היה רווי בנתונים שגויים ומסולפים; נתניהו טען שהעוני הצטמצם, אך הוא נותר על 20% מ-2013; נתניהו התגאה שהשנה נקבל מהגז שהחל לזרום מלווייתן 5 מיליארד שקל, בפועל מדובר ב־1.2 מיליארד שקל בלבד; הוא התהדר בעלייה בשיעור החרדים שיוצאים לעבודה, בפועל הנתון הידרדר

אדריאן פילוט 07:0313.02.20

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להציג בפני כמה עשרות תושבי בת ים שהגיעו שלשום לסניף הליכוד בעיר מופע בלתי נשכח לקראת הבחירות. "מר כלכלה" לשעבר פיזר שלל נתונים לקהל, שסבלו מחוסר דיוק במידה כזו או אחרת. לטענות כגון "אני העליתי את השכר במשק" אי אפשר כלל להתייחס, מהסיבה הפשוטה: אין אפשרות לאשש אותן או להכחישן. טענות כגון "בתקופה שלי הכלכלה צמחה וגם השכר" – הן טענות נכונות, אבל הן גם נכונות לכל ראש ממשלה בישראל (למעט אהוד ברק). זאת מכיוון שהמשק הישראלי הוא משק צומח ואיתן, כבר תקופה ארוכה. "כלכליסט" מגיש: הטענות שהעלה נתניהו, לצד העובדות בפועל.

 

 

 

1. הטענה: "רק השנה נקבל מהגז עוד 5 מיליארד שקל בגלל לווייתן"

 

העובדות: לפי דו"ח תזרים המזומנים של דלק קידוחים, מאגר לווייתן צפוי להכניס לקופת המדינה 262 מיליון דולר ממס הכנסה ותמלוגים משלוש השותפות במאגר. גורמים בתעשייה מציינים כי הסכום יכול להגיע גם ל־340 מיליון דולר. כלומר התוספת של לווייתן בעקבות תמלוגים ומס הכנסה תעמוד על כ־1.2 מיליארד שקל לכל היותר. יחד עם מאגר תמר הסכום יגיע לכ־2.2 מיליארד שקל. ועדיין, זה רחוק מ־5 מיליארד שקל – הסכום שבו נקב נתניהו למאגר לוייתן בלבד.

 

הכנסות הממשלה מהגז מגיעות משלושה מקורות שונים: תמלוגים, מס הכנסה מהשותפות וגם מסוף 2020 מס ששינסקי על תמר. מס ששינסקי יחול על שותפות לווייתן וייכנס לתוקף, לפי מתווה הגז, רק ב־2025.

 

 

 

2. הטענה: "כלכלת ישראל היא מהמשגשגות בעולם"

 

העובדות: הצמיחה הכלכלית של ישראל ירדה בעקביות מאז 2015: צמיחה של 4% ב־2016; 3.6% ב־2017; 3.4% ב־2018; 3.2% ב־2019 ו־3% ב־2020. מידת העושר של אומות נמדדת לפי הצמיחה לנפש. כשרוצים להשוות בין שיעורי הצמיחה של ישראל לכל מדינה מערבית אחרת, חייבים לעשות זאת בדרך זו מכיוון שהריבוי הטבעי בישראל הוא הגבוה במערב (3.1 ילדים לאישה לעומת 1.7 בממוצע ב־OECD) כשאוכלוסיית ישראל גדלה כל שנה בשיעור של בין 1.8%–2% לעומת 0.6% בממוצע במדינות המערב. כך, ביחס לעולם, הצמיחה לנפש בישראל דווקא הלכה וירדה לרמה של 1.3% בלבד ב־2019. זהו שיעור גבוה מממוצע מדינות ה־OECD העומד על 1.1%, אך רחוק מארה"ב (1.6%), יוון (2.4%) וספרד (1.5%).

 

3. הטענה: "ההצלחה שלנו נובעת מהמדיניות של כלכלה חופשית שאנו מנהלים"

 

העובדות: נתניהו אף הוסיף והתגאה בכך שהוא העלה את שכר המינימום. כמובן שהעלאת שכר מינימום ללא קשר לפריון של העובד היא צעד הפוך לחלוטין מכלכלה חופשית (גם אם מדובר בצעד מבורך בפני עצמו).

 

כדי להבין עד כמה ישראל רחוקה מכלכלה חופשית, כדאי לעיין בדו"ח החקלאות האחרון של ה־OECD. שם צוין כי רמת התמיכה של ממשלת ישראל בחקלאות היא המעוותת ביותר במערב ועולה לצרכן הישראלי כ־5 מיליארד שקל בשנה – סכום שהדו"ח מגדיר כ"מס" לכל דבר ועניין על רקע אי תחרות, התערבות ממשלתית ותמיכה בקבוצות לחץ. יתרה מזו, סוג כזה של תמיכה פוגע בצרכנים – בעיקר החלשים – תוך הגדלת אי השוויון ופגיעה בתחרותיות של ענף המזון. כ־44% ממחיר הבננות לחקלאי נובע מתמיכה מעוותת, כ־30% מהעגבניות, העוף, והחלב – כלומר כשליש מחיר – הולך ישירות לכיס החקלאי כתוצאה מאותה מדיניות תמיכה המונעת תחרות. לפי הדו"ח, התמיכה למגדלי עופות ולרפתנים היא הגדולה במערב ומהווה כ־37% מהיקף התמיכה במחירים. זה מסביר מדוע הפכה ישראל למדינה ה־6 היקרה בעולם לפי מדד הביג מק האחרון.

 

4. הטענה: "העוני הצטמצם, הפערים הצטמצמו"

 

העובדות: נתחיל בעוני. הוא ממש לא הצטמצם. לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שיעור העוני של נפשות נותר על 20% מאז 2013 – זה כבר 6 שנים ברצף. ומה לגבי הפערים? אכן מדד ג'יני למדידת אי השוויון יורד במתינות אך ברצף זה כמעט 10 שנים (דווקא בשנה האחרונה הוא עלה), אך מה שיותר מטריד את הישראלים היום אינו אי השוויון אלא הקיטוב, ושם החדשות הן רעות: הפער בין ההכנסות הכספיות נטו למשק בית של העשירון העליון לאלו של העשירון התחתון הגיע בשנה האחרונה לשיא, דווקא אחרי התקדמות יפה. אם ב־2016 העשירון העליון הכניס פי 8.2 יותר מהתחתון, המספר צנח ל־7.3 ב־2017, אך עלה שוב ל־7.4 ב־2018 וזינק בשנה האחרונה ל־8.4 – תוך מחיקת ההישגים.

 

5. הטענה: "עודדנו מדיניות של יציאה לעבודה – גם בסקטור החרדי"

 

העובדות: ובכן ההיפך הוא הנכון. לפי נתונים של ניצה קסיר, מבכירות החוקרות של המגזר החרדי על בסיס נתוני הלמ"ס, עולה כי דווקא בשנים שיאיר לפיד היה שר האוצר וקיצץ בחדות את קצבאות האברכים, שיעור התעסוקה של גברים חרדים זינק מ־45% ל־52% (ב־2015). ואז, עם הזנקת תקציב הישיבות והקצבאות, המגמה נעצרה ואף התהפכה: שיעור התעסוקה החל להתמתן עד לרמה של 50.7% ב־2018 כשב־2019 יש מהפך קטן –לרמה של 51.3% – שיעור נמוך מזה שנרשם ב־2015.

 

 

x