אחרי הגשת כתב האישום: הכדור חוזר לנשיא ולבג"ץ

בתוך שעות ספורות הפך ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאשם מלא-מלא. והכל בקדחת אירועים שרדפו במהירות זה את זה - משיכת בקשת החסינות והגשת כתב האישום. עמיר פרץ הסיר את השפם; איתמר בן גביר הסיר את התמונה; נתניהו הסיר את בקשת החסינות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסיר את הכפפות.

היועץ לא המתין, אפילו לא לפגישה של נתניהו עם טראמפ. הוא כנראה צבר כל כך הרבה עצבים על הנאשם, עד שנגמרה לו הסבלנות לסחרחורת הספינים. אם בסביבת נתניהו קיוו שהגשת כתב האישום תידחה כל עוד הנאשם עסוק בהזדמנות ההיסטוריות לישועת עם ישראל, יצר היועץ את ההזדמנות לכך שהקראת כתב האישום בבית המשפט המחוזי בירושלים תהיה אפילו לפני הבחירות.

הקראת כתב האישום מתקיימת בדרך כלל כשבועיים-שלושה לאחר הגשתו. ואז, נזכה לשתי תמונות "מנצחות" בתעמולת הבחירות: ביבי עם טראמפ בבית הלבן ומנגד ביבי על הספסל בבית המשפט המחוזי. אלא אם יבקש וישוחרר מנוכחות פיזית מהמעמד הקשה הזה.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

הכדור התגלגל במהירות. מהכנסת ליועץ המשפטי ומהיועץ לבית המשפט המחוזי. כל שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת - נטלו חלק במשחק המסירות הזה. ועכשיו תורו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים אהרון פרקש - לקבוע הרכב שיקבע מועד להקראה ובהמשך לפתיחת המשפט.

חוזר עם שורת אתונות

במצב הזה, שני תרחישים מונחים על השולחן. הראשון, נתניהו ממשיך כראש ממשלה תוך ניהול המשפט שייפתח כנראה בתוך 4-3 חודשים. תרחיש זה מותנה בשניים אלה: שנתניהו זוכה לגוש של 61 מנדטים או גוש שגודלו מונע מבני גנץ הקמת ממשלה, והוא תלוי גם בנשיא המדינה ובבג"ץ שיזדקקו שוב לשאלה שבירורה נדחה אבל היא תשוב לחיינו - האם ניתן להטיל על נאשם בפלילים את הרכבת הממשלה, והפעם נאשם במשרה מלאה. נתניהו נסע לוושינגטון לחפש מלוכה וחוזר כששורת אתונות ממתינות לו בירושלים.

התרחיש השני הוא שנתניהו יבקש עסקה כדי להשתחרר מהמשפט תמורת ירידה מהבמה. הסיפור האמריקאי ישרת אותו בהגדלת תג המחיר. למנדלבליט נוספו כעת כאבי ראש נוספים בדמות פוטנציאל החלת החוק בשטחים (לא סיפוח, אלא החלת ריבונות) שנתניהו עלול ליזום, ומי יודע מה עוד בכוחו של הנאשם לעולל ולחולל במסגרת ה"יאללה בלאגן" ו"תמות נפשי עם פלשתים (ושמאלנים'וערבים)".

משפט או עסקה, זו השאלה שתתברר לצד השאלה כיצד יוכרעו הבחירות. בכל מקרה, שורת המשברים והאתגרים החוקתיים ימשיכו להיערם על סדר יומה של הדמוקרטיה הישראלית השחוחה.

לנתניהו יש סיבה טובה לרדת מהר ככל האפשר מהבימה הציבורית והיא מזעור הנזק למורשתו, לתדמיתו. משפט או עסקה, רק שיפסיק לגרור את המדינה למחוזות הזויים ומסוכנים רק כדי להציל את עורו. זו הדרך שמורה לו מנדלבליט באמצעות ההגשה המהירה של כתב האישום. ולאחר היועץ המשפטי, צריך לראות מה יורו לו היועצים המשפחתיים.