שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פיצול ענף השירותים הפיננסיים - שגיאה

אם תאושר המלצת האוצר להעביר את הפיקוח על שירותים פיננסיים חדשניים מרשות שוק ההון לרשות ני"ע, תהיה בכך מכה קשה לתחום ופתרון גרוע לבעיה אמיתית. מה הפתרון הנכון?

צבי גבאי וענת אבן-חן 07:3524.01.20

תעשיית התשלומים מוערכת בעולם כיום ב-1.9 טריליון דולר. מדובר בתחום עם צמיחה עקבית של 5% בשנה מ-2008. חלקה של תעשייה זו מתוך רווחי הבנקאות גם כן עולה באופן עקבי במונחים גלובליים.

 

מדינת ישראל, הסטארט-אפ ניישן, שאמורה להיות קרקע לצמיחת טכנולוגיות שכאלה - נשארת מאחור. לא רק שהביורוקרטיה הנוכחית מקשה על חברות לצמוח, התבשרנו לאחרונה כי צוות של משרד האוצר ממליץ על העברת הפיקוח על שירותים פיננסים חדשניים מרשות שוק ההון לרשות ני"ע. המלצה שכזו, אם תאושר, היא מכה קשה לתחום ופתרון גרוע לבעיה אמיתית.

 

מדובר בעוד גלגול של ויכוח בין הרגולטורים השונים על שליטה וסמכויות. כבר ב-2015 כהתפרסמו המלצות ועדת בריס, שהניחו את הבסיס להסדרת תחום השירותים החוץ בנקאיים.  המוקד היה האשראי החוץ בנקאי, כולל פלטפורמות ה-p2p, השירותים בנכסים פיננסים – כמו צ'יינג'ים, העברות בינלאומיות, הארנקים האלקטרונים והמערכות הנלוות לתחום התשלומים והסליקה, היה ברור שיש מקום לרגולטור חדש בתחום הפיננסי. רגולטור שישלב שיקולי יציבות, מניעת הלבנת הון עם עידוד תחרות וחדשנות, ויוכל לעודד צמיחה של גופים אשר יציעו פתרונות אמיתיים לתחרות מול הבנקים.

 

מימין: משה ברקת הממונה על שוק ההון וענת גואטה יושבת ראש רשות ני"ע מימין: משה ברקת הממונה על שוק ההון וענת גואטה יושבת ראש רשות ני"ע צילום: אוראל כהן

 

להתדפק על דלתות שני רגולטורים

 

רשות שוק ההון יצאה עם ידה על העליונה כשקיבלה לידיה את הסמכות להסדיר תחום צומח זה. והנה, כעבור 3 שנים מחקיקת החוק, כאשר הסתיימה תקופת המעבר, פתאום מתברר שלרשות שוק ההון אין יכולת לטפל בכל הבקשות והכול תקוע. אותה מהפכת רישוי שאמורה היתה לייצר למשק ודאות ולעודד את הציבור לתת אמון בגופים אלה, נותרה על הנייר.

 

במקביל, חלו התפתחויות טכנולוגיות מדהימות שמאפשרות לקדם את עולם התשלומים ולהביא ערך אמיתי לצרכנים ולעסקים התפתחויות שבינתיים נשארות מחוץ לישראל, בהיעדר רגולציה ברורה ורגולטור מקצועי שמכיר את התחום ויכול לפקח עליו.

 

ההמלצה על "פיצול" סמכויות רשות שוק ההון והעברת הפיקוח על גופי התשלומים לרשות ני"ע היא לא רק עוד עיכוב בדרך, אלא הכפלת נטל רגולטורי. שכן, ספקי שירותים פיננסים מבוססי-טכנולוגיה מתקדמת, השואפים כיום לספק חבילת שירותים משיקים, ימצאו את עצמם נאלצים להתדפק על דלתות שני רגולטורים – רשות שוק ההון ורשות ני"ע – כדי לקבל את מטריית הרישוי המלאה עבורם.

 

לעיתים, זהו אילוץ מקצועי שצריך ללמוד לחיות אתו, אך במקרה הזה מדובר בשגיאה איומה. רשות ני"ע היא גוף ציבורי מצוין שאין לה שום קשר בין תחומי האחריות ומודל הפיקוח של רשות ניירות ערך והתחום הזה. מתקבלת התחושה שמישהו באוצר שאל, "מי פנויה באלנבי?", ורשות ני"ע קפצה על ההזדמנות ולקחה את הנסיעה. רגולטורים הם לא נהגי מוניות, ומן הראוי לפתור בעיות רגולטוריות באופן מקצועי יותר.

 

דווקא חיזוק האגף ברשות שוק ההון האמון על השירותים הפיננסיים החדשים, ע"י הוספת כוח אדם מקצועי, היא הפתרון הנכון, שכן כך יישמר הידע שנצבר והרגולטור והשוק יוכלו לקצור את פירות תהליכים שכבר התחילו.

 

ההמלצה עשויה גם לדחות עוד יותר את השלמת הליכי החקיקה שמתעכבים בגלל המצב הפוליטי, ומשאירים גופים גדולים וחזקים על הגדר. מכיוון שהמהלך המוצע כרוך בתיקון חקיקה, יש הזדמנות לחשב מסלול מחדש ולמצוא פתרון טוב יותר, כי ככה לא בונים רגולציה.

 

עו"ד צבי גבאי הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע, ועו"ד ענת אבן-חן היא שותפה ומרכזת את תחום הרגולציה במשרד

x