שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2020

מעובדי התע"א ועד נהגי המוניות: רוצים להשפיע על ממשלה לחוצה? תלחצו עוד

הדחייה שהשיגו עובדי התעשייה האווירית בהפרטת החברה היא תזכורת לכוחם העצום של ועדי עובדים וקבוצות אינטרס על הפוליטיקאים. מעובדי חברת החשמל ועד סוכני הביטוח, ההתאגדות וההתפקדות מתגלות ככוח יעיל להפעלת לחץ על פוליטיקאים לחוצים במיוחד

צבי זרחיה, ליאור גוטמן ואודי עציון 08:5319.01.20

אם מישהו בישראל שכח לרגע מהעוצמה שקבוצות לחץ וארגוני עובדים מחזיקות כנגד שרים ופוליטיקאים, בסוף השבוע החולף עובדי התעשייה האווירית (תע"א) סיפקו לכך תזכורת משמעותית: דרישת הממונה על השכר ש־3,000 עובדים בתעשייה האווירית יחזירו למדינה כספים שקיבלו בשל חריגות שכר הביאהלביטול הדיון שנקבע למחר בהפרטת החברה בוועדת השרים לענייני הפרטה. 

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", 25% ממניות תע"א צפויות להימכר למשקיעים פרטיים לפי שווי של 12 מיליארד שקל. בשיחות בין ועד עובדי תע"א בראשות יאיר כץ לבין משרד האוצר והנהלת החברה, הבהיר הוועד כי עד שלא תבוטל הדרישה להחזר הכספים הוא יפעיל את כוחו לעצירת המהלך. כץ הוא בנו של שר הרווחה לשעבר ח"כ חיים כץ, ששימש בעצמו כיו"ר הוועד במשך 22 שנה. 

 

בוועד לא מרוצים גם ממתווה ההפרטה, שבמסגרתו אמורים העובדים לקבל 2.5% ממניות החברה בהנחה של 30% ממחירן — הטבה ששוויה נאמד ב־90 מיליון שקל. בוועד מעוניינים בהנפקה של לפחות 51% מהמניות, שתשתחרר את החברה ממגבלות שכר ממשלתיות. אולם בשיחות עם ההנהלה והאוצר הבהיר כץ כי הדרישה לביטול החזרת עודפי השכר משמעותית בהרבה. הנפקת תע"א זוכה לתמיכת האוצר ומשרד הביטחון, וכ־3 מיליארד שקל מהתמורה עבורה מיועדים למימון התוכנית הרב־שנתית החדשה של צה״ל. ביטול הדיון שתוכנן למחר צפוי לדחות כעת את ההנפקה עד לאחר הבחירות. 

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי תע"א, מאיר יצחק הלוי ראש עיריית אילת ויהודה בר אור, יו"ר איגוד בעלי המוניות יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי תע"א, מאיר יצחק הלוי ראש עיריית אילת ויהודה בר אור, יו"ר איגוד בעלי המוניות צילומים: יח"צ , אוראל כהן, גלעד קוולרציק

 

עובדי תע"א נהנים מעוצמה פוליטית בזכות התפקדות נרחבת ומאורגנת לליכוד שהוביל בזמנו חיים כץ, כולל הסעות מאורגנות לקלפיות על אף האיסור על פעילות פוליטית במתקנים ממשלתיים, שהולידו דו"ח חמור של מבקר מדינה. עוצמת הוועד גם אפשרה לו למנוע פיטורי עובדים ולהשפיע על מינוי מנהלים.

 

בתעשייה האווירית מועסקים 16 אלף עובדים, שיחד עם משפחותיהם מהווים קבוצה של יותר מ־30 אלף בוחרים. כ־4,000–5,000 עובדים התפקדו לליכוד וסייעו להפיכת יו"ר הוועד הקודם ואביו של יו"ר הוועד הנוכחי חיים כץ יו"ר מרכז הליכוד לאחר שהביאו אותו לכנסת.

 

ב־2015, לאחר שהתברג במקום ה־17 ברשימה הליכוד לכנסת, מונה כץ לשר הרווחה — תפקיד שממנו נאלץ להתפטר אשתקד בעקבות החלטת היועמ"ש להעמידו לדין בעבירות של מרמה והפרות אמונים.

 

היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה בין ועדים וממשלות

 

עובדי תע"א רחוקים מלהיות גוף העובדים הראשון שמינף עם השנים את כוחו הפוליטי. השידוך בין פוליטיקאים לחברות ממשלתיות הניב לא פעם תועלות לשני הצדדים, לא פעם על חשבון הציבור. עוד מימי קום המדינה ראשי הוועדים בחברות הגדולות (נמלי הים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל) היו חברים בהסתדרות, שהייתה חלק מהשלטון. בעשור וחצי האחרון חלק מהחברות הממשלתיות הופרטו וכוח הוועדים נחלש. עם זאת, רפורמות ממשלתיות נתקלות שוב ושוב ביכולת הוועדים לשבש תוכניות, והכל בשם שמירת מעמדם. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכנע לקבוצות לחץ פעם אחר פעם ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכנע לקבוצות לחץ פעם אחר פעם צילום: אלכס קולומויסקי

 

בחינת עשר החברות הממשלתיות הגדולות במשק מגלה יתרון מובהק להחברות שעוסקות בתשתיות לאומיות: חברת החשמל, נמלי חיפה ואשדוד ורכבת ישראל מכונות "בעלות יד על השאלטר" שבלעדיהן לא ניתן לקדם אף רפורמה, ויכולתן לפגוע בציבור — ועל ידי כך ללחוץ על הממשלה — גבוהה ביותר.

 

לאורך השנים חלק מהוועדים ניצלו את כוחם ואת החיבור לשלטון כדי למנוע רפורמות, בין היתר באמצעות התפקדות למפלגת השלטון וניסיון ללחוץ מבפנים על הפוליטיקאים. השידוך היה לעתים דו־כיווני, ולא פעם מתמודדים על ראשות המפלגות "עלו לרגל" למוקדי הכוח רגע לפני הפריימריס.

 

כך, בנמל אשדוד, שפועל כחברה עצמאית מ־2005, נרשמה בעשור הקודם התפקדות המונית של כ־1,300 עובדים לליכוד בניסיון למנוע את הפרטת הנמל שתוכננה ל־2019, ולא הבשילה. ב־2014 התפקדו עוד אלף עובדי נמל לליכוד ויו"ר הוועד דאז אלון חסס צוטט באומרו ש"אין בישראל צורך בנמלים חדשים". חסן יצא מהנמל רק באחרונה לאחר שהורשע במרמה והפרת אמונים.

 

הוועד הנוכחי משוסע במחלוקות פנימיות, והנמל הפרטי החדש שיפעל באשדוד בעוד שנתיים כבר בשלבי בנייה מתקדמים. זה לא הפריע לעובדים לנסות התפקדות חדשה לליכוד ב־2018, בינתיים מבלי שיראו תוצאות בשטח. העובדים דורשים הגנה לעשור מפיטורי התייעלות, רשת ביטחון למשך עשור ל־70% מהשכר ותוכנית פרישה מסודרת לדור א'.

 

גם בנמל חיפה נרשמו בעבר התפקדויות המוניות בליכוד, גם שם היתה כוונת הפרטה ב־2010 שהסתיימה ללא תוצאות וגם שם ועדי העובדים ניסו להשפיע על הפוליטיקאים מפנים. ב־2014 צוטט יו"ר הוועד שם מאיר תורג'מן (שמאז פרש מתפקידו), פוקד את עובדי הנמל ובני משפחותיהם לליכוד כדי למנוע הקמת נמל חדש או הפרטה: "העובדים מתפקדים מרצונם החופשי לטובת המהלך במטרה להשפיע, כי הם מרגישים שהשר ישראל כץ פוגע להם בפרנסה. ישראל כץ לא ייהנה ממתפקדי הליכוד הללו".

 

כמו באשדוד, גם בחיפה המאבק נכשל ומוקם שם כיום נמל פרטי שיופעל עוד שנתיים בידי חברה ממשלתית סינית. אולם בחיפה ידעו לבצע את ההתאמות לעידן החדש, וגם אם המלחמה בפוליטיקאים לא מנעה הפרטה אזי לכל הפחות הקישור אליהם הניב לכאורה הסכמי פרישה נדיבים: בסוף 2018 נחתם בנמל הסכם שכלל פרישה של מאות עובדים בעלות של כ־2.7 מיליון שקל לעובד, פי 2 מהממוצע בהפרטת חברת החשמל. במהלך תיווך יו"ר הנמ"ל אשל ארמוני, מקורב לשר האוצר משה כחלון.

 

הוצאות ענק כדי לפרק את התנגדות קבוצות הלחץ

 

לאורך שנים ניסו ממשלות ישראל להילחם ללא הצלחה בוועד חברת החשמל, שעל שמו רשום הכינוי "יד על השאלטר". כמו עם הנמלים, גם כאן ההסכמים עם העובדים הגיעו רק לאחר שהחלה תחרות בשטח — הקמת תחנות כוח פרטיות. במקרה זה הנזק לקופה הציבורית היה כפול: גם תשלומי פרישה נדיבים לעובדים, וגם הוצאות של מיליארדים לקידום הרפורמה שתשבור את הוועד.

 

הרפורמה שעברה חברת החשמל השקיטה במשהו את הרוחות בחברה: הוועד המיליטנטי התאייד (יו"ר הוועד מיקו צרפתי מתמודד מוביל על תפקיד סמנכ"ל משאבי האנוש בחברה), החברה כבר הוציאה לגמלאות כאלף עובדים ומתכננת להוציא לפרישה מוקדמת 1,500 נוספים. אך שרידי הקשר לשלטון לא חוסלו ולפני כחצי שנה ניסתה ההסתדרות לפקוד עובדים בחברה לליכוד, כדי לטרפד את הצעת חוק בוררות חובה שתאסור שביתה בחברות ממשלתיות שנחשבות לספק שירות חיצוני. המהלך לא התקדם.

 

ועד עוצמתי נוסף הוא של עובדי רשות שדות התעופה. יו"ר הוועד פנחס עידן התמודד בשנה האחרונה ברשימת הליכוד, אך פרש ממנה לאחר שוועדת הבחירות גילתה שהוא ירד בדרגת השכר כדי שלא יעבור על התקנות שמונעות ממנו להתמודד.

 

ברכבת ישראל בוצע לפני כעשור נסיון התפקדות לליכוד במטרה למנוע הפרטה, מהלך שהצליח למשך שלוש שנים עד שחלק מתחזוקת הקרונות הוצאה למיקור חוץ. יו"ר הוועד דאז גילה אדרעי השביתה לא פעם את עבודת הרכבות, והובילה לחבירה יוצאת דופן בין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות דאז אבי ניסנקורן לבין הממשלה, שהובילה להדחתה בתמיכת שר התחבורה דאז ישראל כץ. כץ נהג להתנגח בוועד הרכבת המיליטנטי, עד שנאלם בשנה שעברה כשהוועד השבית שני קווים בטענה לפגיעה בעובדים.

 

איגודים וארגונים עצמאיים גם משתתפים במשחק

 

המשחק הפוליטי התרחב מזמן מעבר לוועדי החברות הממשלתיות. נהגי המוניות מצליחים כבר שנים ארוכות לשמר מאזן אימה מול השלטון, ורק בתחילת החודש הם גררו את ראש הממשלה נתניהו להתערב ברפורמה שמובילים משרדי האוצר והתחבורה בשנה וחצי האחרונות. נהגי ובעלי המוניות מתנגדים בחריפות לרפורמה, שכן לפי חישוביהם היא היתה מביאה לצמיחה מעטה בהכנסותיהם בתוך הערים ומפילה את הכנסותיהם מנסיעות בין־עירוניות בכ־30%. הנהגים איימו לא להצביע לליכוד, נתניהו זימן מספר דיונים בלשכתו ומשרד התחבורה הודיע שיידחה את כניסתם לתוקף של התעריפים החדשים לחודש מרץ.

 

זו כמובן רק הדוגמה האחרונה. 22 אלף בעלי רשיונות מונית, אלפי נהגים ובני משפחותיהם מהווים קבוצת לחץ של יותר מ־50 אלף בוחרים. מאות נהגים שהתפקדו לליכוד לחצו לבטל את יוזמת האוצר לאפשר לאובר להפעיל את שירות ההסעות אוברX, שהיה פוגע במשלח ידם. באוצר ראו באוברX הזדמנות לשפר את זמינות ההסעות הפרטיות, אך שר התחבורה דאז ישראל כץ התנגד בחריפות. מחליפו בצלאל סמוטריץ', שאינו תלוי במתפקדי וחברי הליכוד, מבקש לקדם כעת את פעילות אובר בישראל במתכונת שונה.

 

כוחם של נהגי המוניות מגיע גם לאופוזיציה, שכן ויו"ר איגוד בעלי המוניות יהודה בר־אור חבר במפלגת עבודה ומקורב ליושב ראשה עמיר פרץ. עם דחיית החלת התעריפים החדשים אמר בר־אור "עובדים עלינו בעיניים. החלטת רה"מ לדחות בחודשיים את עדכון התעריפים לא פותרת אף בעיה".

 

קבוצת אינטרס נוספת היא ציבור החקלאים ובני המושבים, שמונה 50 אלף בוחרים המחוזרים בידי הליכוד, העבודה וש"ס. שבועיים לפני הבחירות האחרונות הפיץ נתניהו סרטון שבו התגאה בהשעיית אכיפת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שהעלה את חמתם של החקלאים. החקלאים דורשים להפסיק את הקנסות הגבוהים המוטלים עליהם בשל עבירות בנייה, להקטין יבוא תוצרת ולהעניק העדפות לתוצרת מקומית. כיום אף צפוי נתניהו להביא לאישור הממשלה הצעה להקצות 22 מיליון שקל להכשרת קרקע וציוד חקלאי על רקע מחאת חקלאי הערבה.

 

ויש גם את 11 אלף סוכני הביטוח, ש־6,000 מהם מאוגדים בלשכת סוכני הביטוח. כאלף מהם אף התפקדו לליכוד וב־2017 הם אף גייסו לשירותם את גדעון סער לעמוד בראשות ועדה שעסקה בעתיד הענף כשהיה בפסק זמן מהפוליטיקה. הסוכנים מתכוונים להילחם בכניסתן של חברות כרטיסי האשראי לשיווק ביטוח ומתנגדים להרחבת הייעוץ בפנסיוני בבנקים.

 

עיסוק מקצועי אינו המדד היחידי שמאפשר לסקטורים להתאחד ולהפעיל לחץ על פוליטיקאים. נוסף לציבור החרדי, שרבות דובר בדפוסי הנאמנות וההצבעה שלו, גם בחברה הדרוזית נפוצים דפוסי הצבעה ונאמנות למנהיגי העדה או אנשי דת. נתניהו, שחתום על חוק הלאום שעורר אשתקד את חמתם של בני העדה, מיהר להעניק 200 מיליון שקל להשקעה בישוביהם, במסגרת החיזור המתמשך שמנהלים מפלגות ופוליטיקאים אחר קולות 120 אלף בני העדה.

 

המקרה של כחלון וניסנקורן: הרבה כסף, מעט רווח

 

שר האוצר משה כחלון, שפרש בסוף השבוע בדממה מהחיים הפוליטיים, ניהל רומן ממושך עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים. בראייה היסטורית, שרי אוצר היו לעומתיים כלפי ההסתדרות, באופן עקבי ודי מתבקש, קל וחומר אלה שהגיעו משורות הליכוד והיו שוחרי תחרות וליברליזם.

 

אבל כחלון רקם ברית עם יו״ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן שרשמה שיא כששר האוצר החליט כי חלק מכספי הקיצוץ הרוחבי שהשית על משרדי הממשלה בנובמבר 2018 ינותבו לקרן הרווחה של ההסתדרות. אמנם לא היה מדובר בכסף גדול - 14.5 מיליון שקל - אבל העיקרון עורר את זעמם של פקידים בכירים באוצר, בין היתר משום שהמהלך בוצע במקביל לתוספת הרטרואקטיבית והשנויה במחלוקת של 22 מיליארד שקל למשרתי המשטרה והשב״כ בעבר.

 

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה כחלון יצא מגדרו להיטיב עם ההסתדרות. קודם לכן הוא אימץ את מתווה ההסתדרות לתוספת לקצבאות הנכים שהסתכמה בסכום עתק של 4.6 מיליארד שקל. התוספת הוצגה על ידי כחלון וניסנקורן יחדיו כהישג משותף. גם התוספת של מיליארד שקל לביטוח סיעודי הוצגה כהישג של משרד האוצר וההסתדרות. במהלך הקדנציה של כחלון שכר המינימום עלה ל־5,300 שקל בעקבות דרישה של ההסתדרות ובניגוד לעמדת הארגונים הכלכליים.

 

כחלון גם פעל ליישם את דרישת ההסתדרות להעסקה ישירה של כעשרת אלפים עובדי קבלן ולשיפור תנאיהם של יותר מ־30 אלף עובדי קבלן נוספים בעלות כוללת של כ־150 מיליון שקל לשנה. לבסוף, כחלון הביע נכונות להפנות גב לנתניהו כדי לתמוך בהסתדרות במאבקה נגד ראש הממשלה על זכות השביתה בשירותים חיוניים בתגובה לרפורמות מבניות. ההסבר היה כי ללא ויתור על הנושא הכה חשוב לנתניהו, תרד לטמיון הרפורמה במשק החשמל, שהעניקה 6 מיליארד שקל לעובדי חברת החשמל. וכמובן, כחלון החליט כי מפלגתו "כולנו" תקים סיעה בתוך ההסתדרות, ובהמשך אף התערב בבחירות ליו''ר כאשר הודיע כי הוא תומך בניסנקורן בקרב מול שלי יחימוביץ'.

 

יש שאמרו כי המניע של כחלון היה חברתי. כי היה שר אוצר שחלק יותר תפיסות עולם משותפות עם ארגון העובדים לעומת קודמיו בתפקיד. הציניקנים ידחו את ההסבר הזה. אבל גם מי שיקבל את ההסבר האידיאולוגי, ולו חלקית, לא יוכל להתעלם כי לתמיכה כה גורפת בהסתדרות ובוועדים החזקים, שעלתה לא מעט למשלם המסים, נלוות סוכריות אלקטורליות פרסונליות.

 

הסוף ידוע לכולם: הרומן הזה הסתיים בשברון לב מבחינת כחלון. ניסנקורן נטש את ההסתדרות לטובת ריצה לכנסת עם היריב הפוליטי בני גנץ. אחר כך באה ההתרסקות בקלפי מ־10 ל־5 מנדטים, ומשם היתה קצרה הדרך להשתלבות בליכוד ואז לפרישה מהחיים הפוליטיים. כחלון למד בדרך הקשה שצריך להיות גדול ומושרש יותר ממפלגה של 10 מנדטים עם שר אוצר מכהן, כדי להביא את נחילי הוועדים לקלפיות עבורך.

 

אדריאן פילוט

x