$
רכב

שי אגסי: קרלוס גוהן הוא גאון שנפל קורבן להפיכת חצר

מייסד בטר פלייס, והאיש שהביא את גוהן לישראל, מספר על היו"ר והמנכ"ל ששבר מוסכמות והציל את ניסאן, עד שנתקל במערכת המשפט היפנית הנוקשה

שי אגסי 10:3010.01.20

קרלוס גוהן היה ענק תעשיית הרכב העולמית. היום הוא נמלט מהחוק בשלוש המדינות שאותן הגדיר כביתו בעשורים האחרונים: יפן, צרפת והשבוע גם לבנון.

 

 

 

עבורי גוהן ייזכר תמיד ברגעי גדולתו, כשקיבל החלטה תוך חמש דקות בפגישה עם הנשיא שמעון פרס: הוא הכריז שרנו תוביל מהלך של התנתקות מנפט באמצעות מכוניות חשמליות. המכונית הייתה עדיין רק על הנייר, אבל הוא כבר ראה אותה כעתיד תעשיית הרכב. היום, אחרי יותר מעשור, אין ספק לאף מנכ"ל חברת רכב שהעתיד הוא חשמלי.

קרלוס גוהן קרלוס גוהן צילום: youtube

 

 

שנה לאחר אותה פגישה גוהן הגיע לירושלים כדי להכריז על התוכנית המשותפת, עם שמעון פרס ואהוד אולמרט, למרות שקיבל איומים מחיזבאללה על חייו וחיי משפחתו. בשני המקרים הוא הראה חזון ואומץ, מסחרי ואישי, שחסר להרבה מנהיגים מדיניים בשכונה המטורפת של המזרח התיכון.

 

 

מימין: גוהן, אולמרט ואגסי, ישראל 2008 מימין: גוהן, אולמרט ואגסי, ישראל 2008 צילום: איי אף פי

 

 

גוהן הוא איש חזון, לא מהמר. הוא האמין שרכב חשמלי הוא הדרך שלו להוביל שינוי. באותם ימים רדף אחרי טויוטה והרכבים ההיברידיים שלה, והבין שאם ייגרר למהלכים הגנתיים תמיד ימצא את עצמו בצד המפסיד. היום טויוטה היא החברה היחידה בלי רכב חשמלי בייצור המוני. הוא גם האמין שהפרויקט שלנו יכול להוביל לשיתופי פעולה אזוריים, כמו מפעל רכב משותף לירדן וישראל - מפעל שהיה מחיה את אזור שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ומייצר עשרות אלפי משרות לשתי המדינות.

 

לפעמים אנשי חזון גדול נופלים בטעויות קטנות. בנפילה של גוהן יש אלמנט הרבה יותר ארוך טווח ומורכב. גוהן, שנולד למשפחה לבנונית בברזיל, הגיע כנציג של חברה צרפתית שקנתה כמעט חצי מחברה יפנית גדולה ממנה.

 

 

קרלוס גוהן עם מסכת מנתחים קרלוס גוהן עם מסכת מנתחים צילום: רויטרס

 

 

תחשבו על המורכבות החברתית שהאיש הנמוך עם העיניים החודרות וסגנון הדיבור התמציתי הביא איתו לפגישות. בניסאן הוא היה צריך לשנות תרבות יפנית של חוסר אמון בזרים. כמי שמונה לנהל אותה כשהייתה בפשיטת רגל, גוהן תיקן אותה מהיסוד. הוא שבר כל מוסכמה והציל את החברה. תוך שנה הפך לגיבור־על בתרבות שלא מקבלת זרים.

 

אחרי שני עשורים הוא ניסה לאחד בין ניסאן ורנו לחברה אחת עם החזקה יותר צרפתית מיפנית. את זה היפנים לא הסכימו לקבל אפילו מגוהן־סאן. ההנהלה שלו ביצעה הפיכת חצר נגד הקיסר. מצאו אי־סדרים כספיים, כאלו שמנכ"ל אמריקאי היה משלם עליהם קנס, אבל ביפן החוקים אחרים. הממשלה שיתפה פעולה והפרקליטות הכניסה אותו למעצרים ללא הליך מערבי מוכר. ביפן אתה אשם עד שתוכיח את חפותך.

 

העלייה שלו, הנפילה שלו והבריחה שלו יהפכו ללא ספק לסרט. בתסריט שלי, הוא תמיד יהיה גיבור.

 

 

 

 

x