שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פרשנות

יולי אדלשטיין מחפש מחסה משפטי מאש החסינות

אחרי שהיועץ המשפטי של הכנסת קבע שניתן לדון בחסינות נתניהו, מבקש אדלשטיין חוות דעת שתאפשר דחייה לאחרי הבחירות

צבי זרחיה 07:0506.01.20

1. עיתוי הדיון בחסינות

 

קביעתו של היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון כי ניתן להקים ועדת כנסת עוד לפני הבחירות, כדי שתדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינה סוף פסוק בדרך החתחתים שיצטרכו לעבור 65 חברי הכנסת שמבקשים לקיים את הדיון בהקדם. מדובר בחברי הכנסת של כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה והמחנה הדמוקרטי שמבקשים לדון בבקשת החסינות לאלתר - בידיעה שלפי שעה לא יהיה רוב לאישור החסינות בוועדת הכנסת שתקום.

 

 

בחוות הדעת פירט ינון את הקשיים שבקיום דיוני חסינות בתקופת בחירות, בעיקר בשל העובדה שבתקופה זו הכנסת אינה נוהגת לעסוק בעניינים שנויים במחלוקת. אולם מסקנתו היא כי "התנהלותה הרגילה של הכנסת בפגרת הבחירות, שטעם רב בבסיסה, אינה יכולה לאיין את הסמכות של ועדת הכנסת ומליאת הכנסת לדון בבקשת חסינות ולגבור על הוראת המחוקק לעשות כן 'בהקדם האפשרי'".

 

חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת הועברה לח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) המכהן כיו"ר הוועדה המסדרת, שאמורה להקים את ועדת הכנסת הזמנית. בכך נסללה הדרך לבקש מיו"ר הכנסת אדלשטיין אישור לכינוס הוועדה המסדרת. אבל כעת מבקש אדלשטיין חוות דעת נוספת מינון ובה מתבקש היועץ המשפטי של הכנסת להכריע: האם בסמכות היו"ר לדחות בקשה לכינוס הוועדה המסדרת עד הבחירות (ובכך למנוע, זמנית, דיון בבשת החסינות של נתניהו), או שהוא מוסמך לדחות את כינוסה של הוועדה המסדרת בכמה שבועות בלבד. אם ינון יקבע שאדלשטיין רשאי למנוע כינוס של הוועדה המסדרת עד לבחירות, תיסלל הדרך לדחיית הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה לפחות עד השבעתה של הכנסת ה־23. אם יתברר כי אדלשטיין יכול לעצור את כינוס הוועדה המסדרת זמנית בלבד, נראה כי בסופו של תהליך היא תכונס והליך הדיון בבקשת החסינות ייצא לדרך.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין צילום: יואב דודקביץ

 

אדלשטיין, שיחסיו עם נתניהו ידעו עליות ומורדות, ימצא את עצמו בעמדת מפתח בשלושה צמתים משמעותיים לבקשת החסינות של ראש הממשלה: ראשית, כאמור, האישור הנדרש ממנו לכינוסה של הוועדה המסדרת. לרוב, נדרשים להסכים על כינוסה של ועדה זו נציג האופוזיציה ונציג הקואליציה (במקרה זה מדובר בח"כ מיקי זוהר מהליכוד ובח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן). אולם ניסנקורן שצפה מראש את מצב העניינים הנוכחי סיכם מראש כי אם זוהר יתנגד לכינוס הוועדה המסדרת בניגוד לעמדת שליש מחבריה, ניתן יהיה לבקש את כינוסה מהיו"ר אדלשטיין. אם יתקדם התהליך, והוועדה המסדרת תכונס ותכונן ועדת כנסת זמנית, צריך יהיה לאשר את הרכבה גם במליאה. גם כינוס זה יהיה בכפוף לאישורו של היו"ר אדלשטיין. לפי חוות דעתו המוקדמת של ינון, אם תכונן ועדת כנסת לפני הבחירות, חובה עליה לדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה.

 

בכנסת מעריכים שינון יתקשה לקבוע שיו"ר הכנסת משולל סמכות לאשר את כינוסן של הוועדה המסדרת וועדת הכנסת. אבל, לא מן הנמנע שיקבע כי אם יש רוב בכנסת בעד הקמת ועדת כנסת ודיון בבקשת החסינות, ליו"ר הכנסת אין ברירה אלא להיעתר לכך, או שיהיה ניתן לכנס את הועדות גם ללא אישורו.

 

2. הדילמה של אדלשטיין

 

אדלשטיין, מן הסתם, משנן "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי": אם יאשר יו"ר הכנסת את כינוסה של הוועדה המסדרת, לצורך הקמתה של ועדת הכנסת, ואחר כך יאשר גם את כינוסה של ועדת הכנסת כדי שתדון בבקשת החסינות של נתניהו, יהפוך מטרה למתקפה, ייתכן שגם מצד ראש הממשלה או שרים וחברי כנסת מהליכוד, שיאשימו אותו בכניעה לשמאל.

 

אם ימנע אדלשטיין את הקמתה של ועדת כנסת, יבקשו 65 חברי הכנסת, שדורשים לדון בבקשת החסינות של נתניהו לאלתר, להדיחו מתפקיד יו"ר הכנסת. מאחר שאדלשטיין לא נבחר כיו"ר קבוע בכנסת ה־22 והוא מכהן בתפקיד מכוח הרציפות, דרוש רוב רגיל בלבד להדחתו. אבל מכיוון שיו"ר הכנסת הוא שקובע את סדר היום של המליאה, קשה לדמיין אותו מכנס אותה לדיון בהדחתו. מדובר בעוד סימפטום של המצב החריג שאליו נקלעו כנסת ישראל ומדינת ישראל, שחושף לאקונות מתוקף המצבים החריגים שאליהם נקלעים נבחרי הציבור ברצף הבחירות הבלתי פוסק.

 

אדלשטיין פוזל גם למשכן הנשיא, שאותו יפנה רובי ריבלין בעוד שנה וחצי, ביולי 2021. אם אדלשטיין יאפשר לדון כבר עכשיו בבקשת החסינות של נתניהו, ספק אם יוכל לזכות בתמיכתם של חברי כנסת מהליכוד בהתמודדות על הנשיאות. מן העבר השני, החלטה כזו גם לא בהכרח תבטיח לו תמיכה של כחול לבן או מפלגות השמאל.

 

כך או כך, כל החלטה שיקבל אדלשטיין עתידה להתגלגל לפתחו של בג"ץ. תומכי נתניהו עשויים לעתור נגד הקמתה וכינוסה של ועדת כנסת לדיון בחסינות נתניהו ערב הבחירות. מתנגדי נתניהו עשויים לעתור נגד אדלשטיין אם ימנע את הקמתה וכינוסה של הוועדה. כלל לא בטוח שבג"ץ ירצה להתערב בסוגיה, כפי שנמנע מהכרעה בשאלת היכולת להעניק את המנדט להרכבת הממשלה לחבר כנסת הנאשם בפלילים.

 

3. ההכרעה של ינון

 

איל ינון נבחר למזכיר הכנסת ביוני 2007 בתקופת כהונתה של דליה איציק (קדימה) כיושבת ראש המשכן. סגן יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, התנגד למינוי. ב־2010 מינה אותו ראובן ריבלין ליועץ המשפטי של הכנסת, למרות התנגדותם של חברי כנסת מהליכוד שזעמו על תמיכתו של ינון בתוכנית ההתנתקות. בתחילת 2015, ערב הבחירות לכנסת ה־20, האריך אדלשטיין את כהונתו של ינון ב־5 שנים נוספות. זו אמורה להסתיים בעוד כ־3 חודשים.

 

ינון נחשב יועץ משפטי עצמאי: בסוף 2016 מתח ביקורת חריפה על הליך חקיקתו של בוועדת הכספים של החוק למיסוי דירה השלישית. ינון קבע אז כי "בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורש ההליך המשפטי", לאחר שוועדת הכספים דנה בנוסח חדש של החוק במשך 8 שעות בין 11 בלילה ל־7 בבוקר, מבלי שניתנה להם הזדמנות ללמוד את החוק לעומק. לבסוף ביטל בג"ץ את החוק והורה לחוקקו מחדש בוועדת הכספים.

 

היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון צילום: אוהד צויגנברג

 

ערב הבחירות הקודמות בספטמבר 2019 התנגד ינון ל"חוק המצלמות" שניסתה לקדם הממשלה. הוא טען שהצעת החוק "אינה חוקתית ואף נוגדת את התנהלות הכנסת בתקופת בחירות". בסופו של דבר, הצעת החוק הזו לא נחקקה.

 

ביוני 2018 חוקקה הכנסת - ביוזמתו של ח"כ מיקי זוהר (כיום נציג הקואליציה בוועדה המסדרת) ובתמיכת היו"ר יולי אדלשטיין - חוק שהגדיל את גימלתו החודשית של ינון מ־38 אלף שקל ל־47 אלף שקל ברוטו בחודש. ינון הודיע שהוא מוותר על הגמלה המוגדלת.

 

אתמול קיבל ינון החלטה שמנוגדת לעמדתו של זוהר - שאינו מעוניין לקיים כעת דיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה - ושאותה כינה זוהר "הזויה" וכי מדובר "בבושה וחרפה לכנסת". בכנסת יש המעריכים שדווקא חוות הדעת של ינון עשויה לחלץ את אדלשטיין שנקלע לסבך פוליטי, אם יחליט כי יו"ר הכנסת מוסמך לדחות את כינוס ועדת הכנסת עד לאחר הבחירות. אבל גם לינון מערכת שיקולים משלו, שנגזרת בין היתר, מרצונו להתמנות לשופט בבית המשפט העליון.

 

4. חסינות לחיים כץ תחילה

 

קודם לדיון בחסינותו של נתניהו, תידרש ועדת הכנסת, אם תוקם, לדון בחסינותו של שר הרווחה לשעבר חיים כץ (הליכוד). כץ הגיש לפני הבחירות בספטמבר 2019 בקשת חסינות לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להעמידו לדין באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת ניירות הערך. הדיון בבקשה נדחה משום שהוגשה סמוך מאוד למועד הבחירות.

 

רק אחר כך תדון ועדת הכנסת בבקשת החסינות של נתניהו, אבל כלל לא בטוח שתספיק להכריע לגביה לפני הבחירות במרץ: עורכי דינו של נתניהו כבר הודיעו שבדעתם לזמן עדים לוועדה, ובכנסת מעריכים נתניהו יחתור ל"פיליבסטר", כלומר יפעל לעיכוב הדיונים וההצבעות בוועדת הכנסת, כדי שלא תספיק לשלול את בקשת החסינות שלו לפני הבחירות.

x