במקום כפיית גיוס על חרדים - שכר מלא לחיילים
תשלום משכורת הוגנת לחיילים בצבא החובה יפחית את ההשתמטות מהשירות בצה"ל, ויעודד גם אוכלוסיות נוספות שהיום קשה יותר לגייס אותם - כמו החרדים. השרות יהיה זכות ולא רק חובה המלווה באפליה כלכלית
07:5403.01.20
הכרה וגמול הולם על שירות חובה של כל המשרתים בצה"ל ובשירות האזרחי-לאומי עשויים לפתור את הבעיה שבכפיית הגיוס של חרדים ולהקל על המו"מ הקואליציוני בעתיד.
חיילים בסדיר צילום: בלומברג
קראו עוד בכלכליסט:
- דרמה בספירת קולות החיילים: האם בנט ושקד יעברו?
- בית הדין הארצי לעבודה: גם לחיילים יש זכויות עובד בקבוצות ספורט
המציאות הישראלית מלמדת כי אין סיכוי פוליטי להביא לשוויון בנטל הגיוס בין חרדים וערבים לחילונים. כל פתרון שהוצע עד כה, לרבות שירות מקוצר או ייחודי של חרדים (עם משכורת גבוהה בשל היותם נשואים או הצבתם לשירות לא קרבי), מנציח את האפליה וגורר עימות בחברה הישראלית.
חיילים בסדיר צילום: בלומברג שירות החובה מוציא צעירים לתקופה שבין שנתיים לשלוש שנים לפחות ממעגל העבודה והלימודים האקדמיים. צעירים לאחר שירות צבאי יוצאים לאזרחות ללא כל בסיס כלכלי בעוד שאחרים, אשר אינם משרתים, התקדמו כבר במישור הכלכלי והאקדמי. במשך שנות השירות החיילים אינם זכאים להפקדות לפנסיה, ונמנעות מהם זכויות והכנסות הניתנות לאלו שאינם משרתים. אי השוויון הזה גורם לניכור ולמתחים חברתיים.
פתרון פשוט, מיידי ואלגנטי, ישנה כליל את כללי המשחק: להחיל שירות חובה מקוצר, במהלכו ייזכו המשרתים בצה"ל לתשלום הוגן בגובה שבין שכר מינימום לשכר ממוצע במשק. בכך יימנע אי השוויון בחלוקת הנטל הבטחוני והנזקים לחברה ולכלכלה בשל שירות צבאי לא שוויוני בחובה.
אנו מציעים שלא לכפות גיוס על חרדים (או ערבים); במקום זאת, לשלם משכורת מלאה והוגנת לכל חייל, מתחילת הגיוס. משך השירות של חיילים עורפיים ותומכי לחימה יקוצר לשנתיים בלבד. חיילים ביחידות לוחמות, חיילים אשר יעברו הכשרה מקצועית ממושכת ויקרה וחיילים שיבחרו במסלולי פיקוד – ישרתו שירות מלא בן שלוש שנים ויתוגמלו בהתאם בשכר גבוה יותר. יצוין שהחל מיולי 2020 עומד להיכנס לתוקף קיצור שירות לגברים, שעוגן בחקיקה, כך שחיילי חובה ישרתו רק 30 חודשים. עוד נציין שגיוס חובה סלקטיבי נהוג כיום באותן מדינות בהן עדיין קיים שירות חובה.
להערכתנו, תשלום משכורות הוגנות לחיילים בצבא החובה יפחית ההשתמטות מהשירות בצה"ל, השרות יהיה זכות לאלו שיגויסו ולא רק חובה המלווה באפליה כלכלית, רבים יותר ירצו לשרת בצה"ל – בכלל זה גם חרדים וערבים. חיילים עם בעיות כלכליות יוכלו לשרת טוב יותר, ימנעו בעיות משמעת ויקטן הצורך בפתרונות של מערך תנאי שירות (ת"ש) מסובך. בגמר שירותם חיילים אלו יוכלו להתבסס כלכלית גם ללא עבודות יזומות. לצה"ל ולמשרד הביטחון יהיה תמריץ לקיים צבא קטן ולגייס רק את אלו מהמועמדים שצה"ל באמת זקוק להם.
מקורות המימון לתשלום המשכורות יימצאו ממש כמו שנמצאים מקורות מימון למגזרים שונים במו"מ הקואליציוני. גורמים מוסמכים אף אישרו באזנינו שתשלום בגובה שכר מינימום לכל חיילי צה"ל יהיה שווה-ערך לכמחצית מכלל עלות ההסכמים הקואליציוניים בעבר. בנוסף, קיצור השירות וההתייעלות בצה"ל ובמערך הגיוס יוכלו לממן חלק מההוצאות. גם הפחתה במיסוי של חיילים לאחר שחרורם או מימון שכר לימוד מלא לכל התארים האקדמיים ולהכשרה מקצועית, לא רק שיהפכו להשקעה בכך שיתרמו משמעותית להגדלת הפריון, הם גם יוכלו לפצות את החיילים המשרתים על אבדן שנות השתכרות וההוצאות הכרוכות בשירות החובה.
ובאשר למצב הפוליטי – פתרון כזה יאפשר גם הצטרפות חרדים לממשלה ויקל על המו"מ להקמת הממשלה.
פרופ' שי לין הנו פרופ' אמריטוס, בעבר ראש ביה"ס לבריאות הציבור, ודיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.
ד"ר ראובן גל הוא עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר פסיכולוג ראשי בצה"ל, סגן ראש המל"ל וראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי.
