$
משפט

פרשנות

ליועץ המשפטי לממשלה לא נותר לאן לברוח

בשבוע הבא בג"ץ ידון בשאלה אם נאשם בפלילים יכול לקבל לידיו את מלאכת הרכבת הממשלה. העובדה שרק שלושה שופטים ידונו בסוגיה מסמנת שבית המשפט העליון לא רואה בה חשיבות גדולה, ושההכרעה יכולה להתקבל יחסית בקלות

משה גורלי 08:1623.12.19

נדמה שהבשורה שכולם בורחים ממנה הולכת ומתקרבת. בג"ץ ידון ב־31 בדצמבר, בהרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיא חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן, בשאלת מיליון הדולר: האם נאשם בשוחד יכול לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. וגם הבורח מהבשורה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ייאלץ לגבש, ומהר, תשובה. כך עולה מהחלטת שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף שניתנה אתמול.

 

 

 

השופט גרוסקופף דן בעתירה שהגישו 67 מבכירי המשק באמצעות עו"ד דפנה הולץ־לכנר. מטרתה, שכנראה תצליח, היא לחלץ בכוח מהמערכת המשפטית את התשובה לשאלה המסקרנת בדבר כשירות נאשם בשוחד להרכיב ממשלה.

 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט

 

מתי ההקדם האפשרי?

 

בהחלטה מאתמול בבוקר כתב השופט שהדיון יתקיים ב"הקדם האפשרי". פתחנו יומנים ולא מצאנו מתי נופל ה"הקדם האפשרי". והנה אחר הצהריים התקבל מועד מדויק – בעוד פחות מעשרה ימים. בוחרי הפריימריז בליכוד לא יזכו לקבל תשובה בזמן, אבל הציבור הרחב כבר ידע אם הוא מניח את הפתק על קרן הצבי.

 

העניינים התגלגלו במהירות שיא. ביום שישי שיגר מנדלבליט לבג"ץ, באמצעות מחלקת הבג"צים בראשות עו"ד ענר הלמן, תשובה מפותלת שהחזירה את תפוח האדמה הלוהט לבית המשפט. ממילא המילה האחרונה היא שלכם, אמר להם בתרגום חופשי, אז אגבש את עמדתי רק אם תכריחו אותי – כלומר כשתודיעו שבכוונתכם להכריע, ומתי.

 

הולץ־לכנר מיהרה להגיב בבקשה לקיום דיון מהיר שאותה הריצה לעליון ובה כתבה: "זכותו של ציבור הבוחרים והנבחרים בישראל לדעת כעת ובמדויק מהם 'כללי המשחק' במערכת הבחירות ומהו המותר והאסור במסגרת זו. רק כך יוכל הציבור לכלכל את צעדיו ולבצע את בחירותיו באופן המושכל כמתחייב".

 

רק נחתה בקשת הולץ־לכנר על שולחנו, מיהר השופט גרוסקופף להגיב וקבע את ה"הקדם האפשרי" כמועד הדיון. ולא חלפו כמה שעות ולפנות ערב התקבל המועד המדויק. הפעם לא יוכל מנדלבליט להמשיך בתמרוניו. כך עולה מהחלטת השופט שמפנה לסעיף 35 בתגובת היועמ"ש מסוף השבוע. וכך כתב מנדלבליט באותו סעיף: "לעמדת היועץ המשפטי לממשלה קיימים שיקולים לכאן ולכאן, וההכרעה בעניין מצויה בלב שיקול דעתו השיפוטי של בית המשפט הנכבד בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כאמור, אם בית המשפט הנכבד יחליט לדון ולהכריע עתה בסוגיה המשטרית־חוקתית כבדת המשקל דנן – ויש להניח שאם כך יוחלט, אזי הדיון יתקיים בהרכב מורחב ובזמן קרוב... אזי יבקש היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדתו בסוגיה. זאת, לאחר שתגובש, בין היתר, בשיח עם גורמי הייעוץ המשפטי לכנסת ולבית הנשיא, עובר למועד הדיון שייקבע לפני ההרכב שיכריע בעתירה".

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: רויטרס

 

גרוסקופף, שמפנה לציטוט הזה, קובע שהדיון יתקיים לא רק "בזמן הקרוב" אלא "בהקדם האפשרי". זה, כפי שהתברר, אפילו יותר מוקדם.

 

הודעת מנדלבליט שיגיש את עמדתו לאחר גיבושה עם היועצים המשפטיים של הכנסת ובית הנשיא מעוררת תמיהה. הפעם לא בניסיון לברוח מבשורה, אלא בניסיון לברוח אל חיקה החמים של עמדה משותפת לכל רשויות השלטון - המבצעת, המחוקקת ונשיא המדינה. העתירה מופנית ליועץ המשפטי לממשלה ולכן עליו, ורק עליו, להשיב לה. שיתייעץ עם כל גורמי משרד המשפטים, לא עם יועצי הכנסת ובית הנשיא. ירצו אלה להביע עמדה, יתכבדו ויבקשו להצטרף כידידי בית המשפט. אולי יש להם עמדה שונה מזו של מנדלבליט. דווקא מגוון דעות ועמדות יכול להעשיר את החלטת שופטי בג"ץ.

 

שאלת ההרכב

 

הפתעה מסוימת טמונה בהחלטה שלא להקים הרכב מורחב. מצד אחד, הרכב רגיל משדר שלא מדובר בהחלטה שהשופטים חושבים שהיא נדירה, מכרעת, תקדימית. מצד שני, האפשרות להרחיב את ההרכב עדיין קיימת ואם הצדדים יבקשו, ניתן יהיה להיעתר לה. יתרון אחד יש להרכב מצומצם – קל יותר להגיע בו להסכמה פה אחד. הרכב מורחב, קרוב לוודאי, ייצר עמדות רוב ומיעוט שיכולות לערער על תוקף הפסיקה ולפרנס מהומה ציבורית ופוליטית.

 

העתירה מכוונת לנתניהו לא כראש ממשלה אלא כמועמד להרכבת ממשלה. חוק יסוד: הממשלה לא קובע כל מגבלה על חבר כנסת שעליו יטיל הנשיא את מלאכת ההרכבה. היעדר הוראה מפורשת בחוק יסוד שקובעת תנאי כשירות לקבלת המנדט יכולה לבסס עמדה משפטית לגיטימית שתכונה מן הסתם שמרנית, מרוסנת, אנטי־אקטיביסטית, שתדחה את העתירה. נכון שאף אחד לא ישלח את בנו לגן שמנוהל בידי גננת־נאשמת ואף אחד לא יפקיד את כספיו בידי ברוקר שנאשם במעילה. אבל בדיוק בשביל זה יש בחירות, ואם מספיק אנשים יבחרו בנאשם שיעמוד בראש ממשלתם, אז זו הכרעת הדמוקרטיה.

 

מנגד, תיתכן עמדה משפטית אקטיביסטית יותר, שמרחיבה את הלכת דרעי־פנחסי והלכת ראשי הערים. בשתיהן קבע בג"ץ שלמרות היעדר חוק מפורש יש לפסול, מטעמים של אמון הציבור, את המשך כהונתם של שרים וראשי ערים שהואשמו בפלילים. כשמדובר בשרים, שממונים לתפקיד ולא נבחרים, החובה לפטרם הוטלה על ראש הממשלה. בעניינם של ראשי הערים, שהם נבחרים, חויבה מועצת העיר או הרשות המקומית להעבירם מכהונתם. ועכשיו השאלה הגדולה היא אם היועץ המשפטי ובג"ץ ירחיבו ויחילו את התקדימים האלה גם על מועמד להרכבת ממשלה. ראש ממשלה אינו "שלב נוסף", אבולוציה, התפתחות הדרגתית לאחר שרים וראשי ערים. זו כהונה שחוק: יסוד הממשלה ברור מאד לגביה, והתערבות בה יכולה להיתפס כהתערבות משפטית מהפכנית, תרתי משמע.

x