שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ראיון כלכליסט

"אם לתאגידים יש מעמד משפטי, גם לחיות מגיע"

עו"ד סטיבן וייז, מפורצי הדרך בעולם בתחום זכויות בעלי החיים, הוציא צו הביאס קורפוס לשימפנזה ותובע קרקסים: "חיות זקוקות לא רק לחמלה, אלא גם לזכויות של ממש"

משה גורלי 08:1711.12.19

"לבעלי חיים אין זכות להגנה שנובעת ממעמדם המשפטי העצמאי אלא מהזכות להגנה מכוח חוקי הגנה וחמלה. אם מתעללים בהם, צריך ללכת לרשויות ולבתי משפט ולבקש הגנה עבורם", אומר ל"כלכליסט" עו"ד סטיבן וייז. "הגנה זו מתמקדת בתפיסת בעלי חיים כחפצים ללא זכויות, שזוכים להגנה שבני אדם מוכנים לתת להם, והם נעדרים הגנה שבני אדם אינם מוכנים לתת. בעלי חיים זקוקים לא רק לחמלה, אלא יש להעניק להם זכויות של ממש".

 

עו"ד וייז (68) מפלורידה התארח בקיץ באוניברסיטת תל־אביב, בקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים שמנהל עו"ד אמנון קרן, העביר קורס על זכויות בעלי חיים ויעץ לקולגות כאן איך לנהל את המאבקים. וייז הוא מפורצי הדרך בעולם בתחום זכויות בעלי החיים, ומייסדו ונשיאו של הארגון האמריקאי Nonhuman Rights Project הפועל לשינוי מעמדם המשפטי והמוסרי של בעלי החיים ברחבי העולם. זאת, באמצעות הגשת עתירות שנועדו להכיר בבעלי חיים כבעלי זכויות בסיסיות הראויות להגנה, "ללא תלות בתועלת שמפיק מכך האדם. התחלנו בדצמבר 2013 כשהגשנו תביעת הביאס קורפוס ראשונה בארה"ב, לשחרור שימפנזה בשם טומי בניו יורק". הביאס קורפוס הוא צו שמורה להביא לבית משפט אדם שכלוא או שנחטף כדי לדון בחוקיות מעצרו או חטיפתו. הכוונה היא לאדם, ווייז מנסה ומצליח להרחיב את השימוש בצו גם על בעלי חיים. ובהדרגה מסתמנת הצלחה. 

עו"ד סטיבן וייז עו"ד סטיבן וייז

 

"הודו מובילה"

 

"אחרי מלחמת העולם השנייה נחקקו אמנות שהכירו בכך שכל אינדיבידואל הוא אישיות בפני החוק", אומר וייז. "אם אינך אישיות משפטית, אתה שקוף בפני החוק ואין לך מעמד או זכויות. כשאתה חפץ או קניין, אין לך יכולת לשאת בזכויות. אנחנו כבר יודעים שלמדינות, תאגידים ואוניות יש מעמד משפטי, ואנחנו טוענים שלבעלי חיים יש זכויות, שהם נשאי זכויות, ולאחר מכן צריך לדון באיזה סוג של זכויות מדובר".

 

האם בעל חיים שווה לאדם?

"לא, אדם – person – הוא מושג משפטי. אחד מאותם persons צריך להיות לפחות כמה מינים של בעלי חיים".

 

ואכן, מגוון הישויות המשפטיות הולך ומתרחב גם לבעלי חיים. "בהודו", סוקר וייז את ההתפתחות, "אליל הינדו נחשב לאישיות משפטית, גם ספר קדוש של הדת הסיקית. בקולומביה הכירו באמזונס כאישיות משפטית. בניו זילנד יש חוק שמכיר בנהר ובפארק לאומי כאישיות משפטית. וההתקדמות הגדולה ביותר בענייננו היתה לפני כשלוש שנים בארגנטינה, שם הכירו בשימפנזה בשם ססיליה ואורנג־אוטן בשם סנדרה כאישיות משפטית".

 

השימפנזה ססיליה השימפנזה ססיליה צילום: גטי אימג'ס

 

וייז היה מעורב בתקדים הארגנטינאי: "בקשר לססיליה לא רק הוציאו צו הביאס קורפוס אלא הורו על שחרורה למקלט. שאלה דומה עומדת כיום להכרעה בעניינו של דוב בשם צ'וצ'ו בפני בית המשפט החוקתי של קולומביה, באותו הרכב של תשעה שופטים שהכיר בנהר האמזונס כאישיות משפטית. בארה"ב יש לנו 9–10 תיקים, בניו יורק הוציאו שני צווים ב־2015 בשמם של השימפנזים הרקולס וליאו, אבל התביעה נדחתה. הארגון מצוי כיום בעיצומו של הליך תקדימי נוסף לשחרורה של הפילה Happy מגן חיות בניו יורק, שם כבר התקיימו שני דיונים, ניתן צו האוסר על העברת הפילה אל מחוץ למחוז, ודיון נוסף קבוע לחודש ינואר".

 

בישראל חוקי צער בעלי חיים מגינים על חיות מפני התעללות, אך עדיין אין להם אישיות משפטית עצמאית. ב־2005 נעשה ניסיון להוסיף את הצבי הישראלי כעותר נגד מיזם בנייה שנטען נגדו כי הוא מסכן את אוכלוסיית הצבאים באזור. שישה הגישו את העתירה. חמישה בני אדם, והשישי ששמו עיטר את העתירה לבג"ץ היה "הצבי הישראלי". השופט אליקים רובינשטיין החליט למחוק את העותר הזה. "תהיתי אם יכול בעל חיים כשלעצמו – להבדיל מארגונים להגנת בעלי חיים – להיות עותר, או שמא הניחו העותרים את עתירתם בהקשר משפטי ספציפי זה על קרן הצבי", כתב רובינשטיין שלא מחמיץ שום הזדמנות למשחק מילים. והוסיף השופט: "אמנם, לצבי מעמד משפטי מוגן כערך טבע מוגן, אך האם ניתן להקנות לו כשלעצמו מעמד כעותר? סבורני, שהתשובה אינה בחיוב". אגב, מעבר לנימוק העקרוני על היעדר זכות העמידה לבעלי חיים, ציין השופט שאי אפשר לחייב את הצבי בהוצאות אם העתירה תידחה.

 

איפה אתה מדרג את ישראל בתחום ההגנה על בעלי חיים?

"בראש הרשימה הייתי מדרג את הודו. אחריהן ארגנטינה וקולומביה בזכות התקדימים שנקבעו בהן. אחר כך ארה"ב שבה ניתנו כבר החלטות חשובות. נראה שאחריהן אפשר לדרג את ישראל שיש בה פסיקה מאוד מפותחת למען בעלי חיים".

 

תחנות מפורסמות בפסיקה הישראלית הן פסק הדין של הנשיא משה לנדוי שאסר על מלחמת שוורים בתל אביב בשנות השבעים, ופסק הדין המפורסם של מישאל חשין שאסר את קרבות אדם־תנין בחמת גדר. חשין, מגן נלהב על בעלי חיים, הגדיר את המופע כהתעללות. "התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה", כתב, "החיה – כמוה כילד – הנה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עמו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה אפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש".

 

פסק הדין הזה היה ממבשרי הקץ בישראל על שימוש בבעלי חיים במופעים ובקרקסים. ב"ארה"ב", אומר וייז, "עדיין מותרים קרקסים עם בעלי חיים, אבל יש מדינות שאסרו על כך. יש לנו תביעה בקונטיקט נגד קרקס נודד לשחרור פילות שמשתתפות במופעים. אלה בעלי חיים מורכבים ביותר, ביליתי איתם זמן בקניה, פגשתי מומחים בכל העולם, היחס אליהם כעבדים לצורך כלכלי ושעשוע הוא דוחה".

 

"הגנתי על כלבים"

 

התוכל לדרג את בעלי החיים מבחינת האינטליגנציה, והאם זהו קנה מידה להגנה עליהם?

"אני רק עורך דין ולא מדען של קוגניציה, אבל חקרתי את הידע המדעי בעניין. ישנם ארבעה מינים של קופי אדם – שימפנזים בונונבו, אורנג־אוטן וגורילות, שני מיני פילים – אפריקאי ואסייתי, יונקים ימיים כדולפינים ולווייתנים, וניתן לכלול גם סוגים מסוימים של ציפורים כמו תוכי אפריקאי אפור. כמובן שהאיסור על התעללות חל על כולם, אבל במלחמה על הזכויות מוטב להתחיל עם המינים בעלי התודעה המפותחת יותר".

 

אגב, לא הזכרת כלבים.

"גם הם בעלי תודעה מפותחת ומודעות עצמית. ייתכן גם שאנחנו בני האדם השפענו על כך דרך הקשר איתם, ועל האופן שבו הם מבינים את עצמם ואת העולם. ניתן להבחין בתודעה ובצורת התקשורת שלהם באמצעות קשר העין שלנו איתם. ישנו המקרה של הכלבה צ’ייסר מג’ורג’יה – לימדו אותה מילים באנגלית ליותר מאלף חפצים, והיא זיהתה אותם בין חפצים אחרים". חלק מהקריירה של וייז הוקדשה להגנה על כלבים שנידונו למוות לאחר שתקפו בני אדם או כלבים אחרים. "בשנים הראשונות הגנתי על כלבים שהוחלט להמית אותם. ייצגתי יותר מ־150 כלבים ובעליהם במשך 30 שנה והצלחתי לעצור כמעט את כל ההמתות האלה".

 

איך מתמודדים עם השימוש הכלכלי בבעלי החיים, בתעשיית המזון ולא רק.

"יש תיק מפורסם באנגליה בשם סומרסט נגד סטיוארט שהוכרע ב־1772 על ידי לורד מנספילד. אנחנו מבססים עליו את הליטיגציה שלנו. זהו צו הביאס קורפוס לשחרור עבד. בית המשפט קבע שעבדות היא כה מתועבת שאין לה מקום, וג’יימס סומרסט עבר ממצב של עבד לאישיות משפטית ושוחרר. אחד הטיעונים שהועלו שם, הוא שזה ישפיע לא רק על אותו עבד אלא על כל העבדים באנגליה. השופט אמר שהצדק צריך להיעשות גם אם השמים ייפלו, ושההשלכות הכלכליות הן תחום של מישהו אחר. גם הטיעון שלנו הוא קודם כל טיעון משפטי ומוסרי. בארה"ב שחררו את העבדים והמדינה לא קרסה למרות הטענות שזה מה שיקרה".

x