שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ניתוח כלכליסט

שוחד כחול עמוק על חשבון ביטחון ישראל

כתבי החשדות בפרשת הצוללות חושפים את הקלות הבלתי נסבלת שבה כסף גדול מעוור את עיניהם של מקבלי ההחלטות. זה כולל גם את המכהנים בעמדות הבכירות והרגישות ביותר בביטחון ובפוליטיקה

עמיר קורץ 06:5308.12.19

מיקי גנור, לשעבר סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל, שחזר בו מהסכם עד המדינה והפך כעת לנאשם המרכזי ב"פרשת הצוללות", החזיק בידיו, ערב ראש השנה האחרון, כרטיס טיסה לווינה. משם אמור היה להמשיך לבודפשט לטפל בהסתבכות עסקיו באוסטריה ובהונגריה, באישור בית המשפט. בפרקליטות מיסוי וכלכלה גילו זאת ברגע האחרון ומיהרו לבית המשפט המחוזי לערער, תוך זעקה: "קיים חשש כבד שגנור יימלט מהארץ".

 

 

ב־7 באוקטובר שופטת בית המשפט המחוזי מרכז יסכה רוטנברג החליטה לעכב את יציאתו של גנור ל־60 יום, שלאחריהם יוכל להגיש בקשה חדשה לצאת מהארץ. בפרקליטות לא לקחו סיכון, ויממה לפני תום 60 הימים הודיעו, ביום חמישי האחרון, על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד גנור באשמת הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות.  

 

 

שישה מעורבים נוספים בתיק 3000 הפכו מחשודים לנאשמים, בכפוף לשימוע: אליעזר מרום, לשעבר מפקד חיל הים, בעבירות של לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס; דוד שרן, לשעבר יועצו של שר האוצר יובל שטייניץ וראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות; השר ויו”ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, בעבירות של לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; עו״ד דוד שמרון, עורך דינו ואיש סודו של נתניהו, בעבירות של הלבנת הון (בעסקה צדדית, שאינה בלבו של תיק 3000); רמי טייב, יועצו הפוליטי לשעבר של שטייניץ, בעבירות של תיווך לשוחד; ויועץ התקשורת צחי ליבר, בעבירות של הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.

 

חלק מהחשודים בפרשה טרם קיבלו זימון לשימוע לפני אישום, ובראשם המשנה לשעבר לראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) אבריאל בר יוסף ותא"ל במיל' שייקה ברוש. בעניינם נדרשות כעת פעולות חקירה נוספות אך אין כמעט ספק כי הם יצטרפו לשבעת הנאשמים הקיימים. כולם מכחישים את החשדות נגדם.

 

1. עיון מעמיק בכתבי החשדות בפרשה מגלה את הקלות הבלתי נסבלת שבה כסף גדול עלול לעוור את עיניהם של מקבלי החלטות בעמדות הבכירות והרגישות ביותר בזירות הביטחוניות והפוליטיות, השזורות בצפיפות זו בזו.

 

על פי כתב החשדות, מיקי גנור קשר קשר מושחת של יחסי שוחד עם אבריאל בר יוסף, אז המשנה לראש המל״ל, ועם מפקד חיל הים דאז אליעזר צ'ייני מרום, כדי שיפעלו למינויו לנציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ, במטרה לקדם מכירת צוללות וספינות מגן מתוצרתה לישראל. "נוצרה בין מרום, בר יוסף ובינך (גנור — ע"ק) הבנה, הסכמה וציפייה שלפיהן ככל שתתקבל עמלה בגין עסקאות כלי שיט שיבצע התאגיד מול מדינת ישראל, תשלם למרום ובר יוסף תגמול בגין פעילויותיהם, בתפקידם כעובדי ציבור, אשר הניבו לך את אותה עמלה", נכתב בסעיף 70 בכתב החשדות נגד גנור.

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. באורח פלא לא שמע ולא ידע דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו. באורח פלא לא שמע ולא ידע דבר צילום: רויטרס

 

 

כיצד נוצר הקשר בין השלושה? גנור הכיר את בר יוסף מהשירות בחיל הים, ובמהלך השנים הם נפגשו באירועים חברתיים שונים. במהלך 2009 יזם גנור פגישות עם בר יוסף, שכיהן אז כמנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבמהלכן "החל להירקם קשר אינטרסנטי", לשון כתב החשדות, שהמשוואה מאחוריו פשוטה: קידום מינויו של גנור לנציג טיסנקרופ בישראל עבור תמורה כספית עתידית. מרום, שהיה אז מפקד חיל הים, והיכרותו עם גנור היתה שטחית, היה האיש שבר יוסף סימן כחוליה החשובה להוצאת התוכנית לפועל, והכיר לו את גנור. מכאן הדרך היתה קצרה לשיחת טלפון של מרום לשליח חיל הים במספנה בגרמניה שבה הוא הנחה אותו להפגיש בין גנור לבין מנכ"ל מספנות טיסנקרופ, וולטר פרייטיג. אחר כך בא פרייטיג לביקור בארץ, וגנור — בסיוע מרום ובר יוסף — הכין מצג מתוכנן מראש שימחיש עד כמה עמוקים קשריו של גנור במערכות השלטון ובחיל הים.

 

המצג כלל כמה דובדבנים בדמות פגישות עם בכירים במערכות השלטון ובחיל הים. באחד מהם ארגן בר יוסף פגישה אצל שטייניץ, שהיה אז שר האוצר, שאליה הוזמן גנור, "במטרה להרשים את פרייטיג ולהציג בפניו מצג שלפיו יוכל לקדם עסקאות לרכש כלי שיט בין התאגיד לבין מדינת ישראל, נוכח קשריו עם גורמי שלטון בישראל".

 

התוכנית עבדה ובאוקטובר 2009 מונה גנור לסוכן טיסנקרופ בישראל, כאשר מובטחת לו עמלה בגובה 3.7% מכלל עסקאות הרכש העתידיות. בהמשך סוכם שיקבל גם עמלה בגובה 2% על עסקה למכירת הצוללת השישית שתייצר טיסנקרופ עבור חיל הים.

 

2. על פי כתב החשדות, היקף העמלות שקיבל גנור מטיסנקרופ בין השנים 2012 ו־2016 הגיע ל־10.4 מיליון יורו. אז הגיעה עת התשלום לידידים שעזרו בדרך. בר יוסף, שמונה ביולי 2009 לסגן ראש המל"ל, פעל משם לקדם את העסקאות שגם קידמו במקביל את האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן. בעקבות זאת, הוא ציפה, על פי החשד, לקבל תגמול הולם עבור פעולותיו. הדרישה הזו הגיעה בדרכים שונות: בקשה בכתב לתשלום 4.2 מיליון יורו שהעביר שייקה ברוש, מפקד השייטת לשעבר וחברו של בר יוסף - סכום שגנור סירב לשלם, ודרישות שוחד ישירות של בר יוסף לתשלום חלקו בגובה מיליוני דולרים, שגנור ניסה להתנער מהן. מנגד הציע גנור לבר יוסף שישלם לו דמי תיווך עבור עסקאות נדל"ן שיוציא לפועל, כך שייראו לגיטימיות. ואכן, בר יוסף עניין את גנור ברכישת נחלה בשותפות במושב מכמורת לאחר שלא היה ביכולתו לרכוש אותה לבדו, אך גנור היה זהיר ופסל את הרעיון מחשש להפללתו, כמו גם עסקאות נוספות. עם זאת, הוא הסכים לבקשת בר יוסף להשקיע בחברת סטארט־אפ של בתו בתחום חקר המוח והסכים לתת כתב התחייבות להשקעה של עד מיליון שקל.

 

3. פיצוח דרך הפעולה של גנור יכול ללמד גם על השיטה שבה נוקטים מאעכרים אחרים: "שיטת הייעוץ הפיקטיבי", שמזכירה גם את דפוס הפעולה שנחקר במסגרת פרשת השחיתות ברשויות המקומיות ובתאגידים העירוניים הממשלתיים שנחשפה בחודש שעבר.

 

על פי כתב החשדות, השיטה של גנור לתשלום השוחד היתה דרך חוזי ייעוץ פיקטיביים שערך עם מקבלי השוחד. כך, לאחר שגנור סיכם עם ברוש שישלם לו ולבר יוסף 120 אלף יורו (כ־560 אלף שקל) בפריסה לכמה שנים, נחתם ביניהם "חוזה ייעוץ", בספטמבר 2014, שקבע כי התשלום הוא עבור ייעוץ שברוש סיפק לגנור. עד פרוץ החקירה הספיק גנור להעביר לברוש 420 אלף שקל, וקיבל ממנו חשבוניות, "בהן נכתב בכזב כי הוצאו בגין 'ייעוץ', וזאת על מנת להסוות את המתת המושחתת", מתאר כתב החשדות.

 

באותו אופן הוסוו כספי השוחד למרום תוך הצגתם באופן כוזב כתשלום עבור העסקת מרום, אחרי שחרורו מצה"ל, כיועץ עצמאי של גנור. האחרון העביר למרום 557 אלף שקל ב־18 תשלומים לא סדירים בין אפריל 2014 לנובמבר 2016, וזה בתמורה הנפיק לו חשבוניות מחברה בבעלותו, שעליהן נכתב כי התשלום היה עבור ייעוץ. בפרקליטות סבורים כי מדובר ב"מתת מושחתת" שקיבל מפקד חיל הים עבור פעולותיו למינוי גנור לסוכן טיסנקרופ ולקידום רכש כל השיט מהתאגיד.

 

גם לדוד שרן, כך מסתבר, מצא גנור דרך יצירתית לשלם שוחד בגובה 129 אלף שקל עבור פעילותו לקידום ענייניו העסקיים. בין גנור לשרן "נוצרה הבנה" שלפיה גנור יתגמל את שרן בעתיד בעד פעולותיו, שנמשכו גם כאשר הוא מונה לתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה. ה"הבנה" הזו הפכה בהמשך ל"בקשת תשלום שוחד". על פי החשד, את התשלום הראשון ביקש שרן מגנור להעביר לו דרך אדם שלישי, עו"ד דב הירש — וגנור אכן העביר לו צ'ק על סך 35.4 אלף שקל, וזה הוציא לו חשבונית עבור "ייעוץ משפטי", שמעולם לא ניתן. הכסף הועבר לאחר מכן, לפי החשד, במזומן למתווך נוסף: רמי טייב שהיה יועצו הפוליטי של שטייניץ. התשלום השני, בגובה זהה, בוצע באותה שיטה, באמצעות מתווך אחר: הפעם היה זה צחי ליבר, יועץ תקשורת וחברו של שרן. תשלום שלישי בגובה 58.5 אלף שקל העביר גנור, לבקשת שרן, לשותפו של ליבר, נתן מור. על פי כתב החשדות, "ליבר העביר לשרן את חלקם הארי של תשלומי המתת השני והשלישי".

 

"יועץ" נוסף, על פי כתב החשדות, היה השר לשעבר מודי זנדברג, שכיהן החל מ־2010 כיו"ר קרן היסוד, הארגון המוביל בעולם לגיוס תרומות למען ישראל, ושמתוקף תפקידו נמצא ביחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים. גנור ראה בזנדברג כרטיס כניסה ללשכת ראש הממשלה, שבו חשק כדי לקדם את העסקה לרכש ארבע ספינות מגן לאסדות הגז מול חופי ישראל, בין היתר באמצעות קבלת מידע. זנדברג סייע לגנור לקבוע שלוש פגישות עם מנהל לשכת ראש הממשלה דאז אייל חיימובסקי, שבהן נידון רכש ספינות המגן מטיסנקרופ.

 

בנוסף, על פי החשד, תמורת שוחד של 103 אלף שקל ששולמו לו בשבעה תשלומים שונים, זנדברג שימש מעין קצין איסוף מידע עבור גנור תוך ניצול קשריו ותפקידו וליקט מידע עבורו.

 

עורכי דינו של גנור, בעז בן צור ומאיר ארנפלד, שטוענים כי התיק "נופח מעבר לכל פרופורציה", עומדים על כך ש"כמקובל בעסקאות רכש ביטחוני, העסיק גנור יועצים שונים, והתשלומים שולמו להם כדין ובאופן שקוף לחלוטין, תמורת עבודתם".

 

4. נקודה מעניינת שמתגלה בכתב החשדות היא ששטייניץ, שהסובבים אותו היו מעורבים בטוויית כורי השחיתות, נהנה גם הוא מכספו של גנור, אבל ללא ידיעתו: שרן שפעל לגייס תרומות עבור שטייניץ בפריימריז בליכוד ב־2012, ביקש מגנור שיתרום. גנור הסכים אולם כדי ששמו לא יופיע ברשימת התורמים העביר לשרן חמישה שיקים מחשבון של אחת החברות שלו, בסכום של 5,000 שקל — כל אחד מהם לפקודת מוטב אחר. אותם "אנשי קש", תרמו למסע הבחירות של שטייניץ.

 

5. הנהנה המרכזי מחזרתו של גנור מהסכם עד המדינה הוא עו"ד דוד שמרון, שייצג את גנור בעסקאות שונות. חזרתו של גנור מעדותו מחקה למעשה כמעט את כל התיק נגד שמרון. מאז תחילת החקירה עמדה תלויה באוויר השאלה: האם בן דודו ועורך דינו של בנימין נתניהו יהיה החוליה המקשרת שתוביל את החוקרים עד ראש הממשלה, שבאורח פלא לא ידע ולא שמע דבר לאורך כל הדרך. מההמלצות להעמיד את שמרון לדין בעבירות של תיווך לשוחד בפרשה נותר אישום אחד בהלבנת הון בפרשיה שעניינה דיווח כוזב על העברת כספי עמלה שהתקבלו מבנק קרדיט סוויס לחשבונו של גנור. זה עדיין אישום חמור, אך כפי שאמר עורך דינו של שמרון, עמית חדד, הענן הכבד ששייט מעליו, הפך לענן נוצה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x