מנדלבליט: "איני חפץ במחלוקת עם אוחנה בסוגיית המחליף לניצן, אך לא אתפשר"

"אינני חפץ במחלוקת עם שר המשפטים אבל אין בכוונתי להתפשר", כך אמר הערב (ה') היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. זאת בהתייחסו לעימות עם השר אמיר אוחנה סביב מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה במקום שי ניצן שפורש בעוד שבועיים, והסמכויות הכרוכות בכך.

השר אוחנה הציג רשימת מועמדים אך מנדלבליט מעוניין בעו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה, בלבד. כרגע מציג אוחנה שלושה מועמדים לאחר שרז נזרי ואשרה גז שהיו כלולים ברשימתו הסירו את מועמדותם. למברגר נמצא גם ברשימת השלושה של אוחנה, כך שאם השר לא יתעקש על עימות, ייבחר המועמד שהשניים - השר והיועץ - תומכים במינויו.

"הסמכות למינוי הזמני נתונה בידי שר המשפטים", אמר מנדלבליט, "אף אחד לא חולק על כך. מדובר בסמכות הכללית המוקנית לכל שרי הממשלה למנות ממלאי מקום לבעלי תפקידים בכירים במשרדיהם – כמאה תפקידים שונים. אולם, בכך אין די, שכן הפעלת הסמכות הכללית המתוארת בנסיבות הקונקרטיות של תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה הינה בעלת משמעויות משפטיות. מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה איננו שקול, בכל הכבוד, למינויו של ממלא מקום של גורם מקצועי אחר במשרדי הממשלה, בכיר ככל שיהיה. משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים. הוא משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה".

היועמ"ש מנדלבליט צילום: ynet

עוד אמר כי "בהתאם להחלטות הממשלה העוסקות בנושא, קיימת ועדת איתור מקצועית, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שלדרג הפוליטי אין השפעה על חבריה, והיא אשר ממליצה לשר המשפטים על המועמד המתאים לתפקיד. הוועדה הזו לא קיימת בקשר למינויו של ממלא מקום. הרגישות שקיימת בשגרה בקשר למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, בנסיבות מובנות. הדבר מחזק באופן מיוחד את הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון של המועמד שייבחר, גם כשמדובר בממלא מקום".

מנדלבליט התייחס למצב שנוצר עקב המשבר השלטוני ואמר כי "במצב הפוליטי הקיים, אף אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים. מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהיה מצומצמת ותחומה ככל הניתן. בהיעדר ועדה מקצועית ועצמאית לאיתור מועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, קמה חובה לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה".

מנדלבליט סיכם את דבריו ואמר כי "לאור זאת, טרם הפעלת סמכות המינוי, נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה. משקלה של עמדת היועץ בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד. בהתאם להודעה שפרסם שר המשפטים לאחר שחוות דעתי הועברה לידיו, בכוונתו להיוועץ בי לאחר שישלים את סבב הראיונות אותו הוא מקיים עם המועמדים אותם ביקש לראיין לתפקיד. אני בהחלט מקווה כי בעקבות אותה התייעצות, תושג הסכמה באשר לממלא המקום שיתמנה לתפקיד.זה הדבר הנכון".

"עומדים בדיבורנו"

"תמיד הבטחנו שלא נירתע מלהילחם בשחיתות, ואנו עומדים בדיבורנו", אמר ניצן בכנס בהתייחסו להחלטה שפורסמה היום להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד המוערבים בפרשת הצוללות (תיק 3000) . לדבריו, "היום אימצתי החלטת פרקליטות מיסוי וכלכלה להעמיד לדין בשוחד בכפוף לשימוע שורה של אישים בפרשה שטלטלה את ביטחון המדינה שהוא קודש הקודשים. ביניהם שר לשעבר, מפקד חיל הים לשעבר, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר ואחרים. מצד שני, את השימוע נקיים בלב פתוח ונפש חפצה, והיו מקרים שלאחר השימוע החלטנו שלא להגיש את כתב האישום".

שי ניצן צילום: יריב כץ

ניצן התייחס לעד המדינה לשעבר בפרשה, מיקי גנור, שהפסיק לשתף פעולה עם החוקרים: "אחד האנשים נחתם עמו הסכם עד מדינה. עד מדינה הוא מהשותפים לפשע אך לעתים זהו הכרח לא יגונה. הסכם צריך לקיים, אבל עד מדינה שמשנה עדות או מפסיק לשתף פעולה, שלא יתפלא אם המדינה תעמיד אותו לדין".

ניצן דיבר על פסילת הכהניסטים בבחירות האחרונות - מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזלמרזל. את המאבק הזה, סיפר, החל כפרקליט צעיר נגד מייסד השושלת הרב מאיר כהנא: "יש אצלנו אזרחים ערבים וגם יהודים שהדברים שלהם צורבים בבשרם", אמר ניצן והוסיף: "בכניסה לגן עדן, כשיבקשו ממני לומר דבר אחד בזכותי, אציין את המאבקים האלה. המאבק בשחיתות הוא חשוב, אך המאבק בגזענות חשוב יותר. זו חובה קדושה שעל כל אחד מאתנו להילחם בגזענות לפי דרכו ולפי יכולתו".

חיות נגד ההשתלחות במערכת המשפט

"לאחרונה מתגברים בקרבנו קולות המבקשים להציג את עיקרון שלטון החוק כ'שלטון המשפטנים' וכאבן נגף העומדת בדרכה של מה שמכונה על ידי אותם הגורמים 'משילות'. אין טעות גדולה מזו",  כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בכנס.

חיות הוסיפה כי "השופטים, המשפטנים בשירות הציבורי ובכללם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וכל יתר גורמי אכיפת החוק המופקדים מתוקף משרתם על משמר שלטון החוק, עושים זאת באמונה, במקצועיות ומתוך תחושה עמוקה של שליחות".

הדברים נאמרים בין היתר על רקע נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר הגשת כתב האישום נגדו לפני כשבועיים. נתניהו אמר כי "ההחלטה להגיש נגדי כתב אישום - ניסיון להפיכה שלטונית". עוד אמר כי מדובר ב"עלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי". על רשויות אכיפת החוק בישראל אמר: "זה כבר נבדק. הציבור איבד בהם אמון, הוא מאבד בהם אמון כל הזמן, בצדק".

השופטת חיות צילום: יאיר שגיא

חיות סיכמה: "ככל בשר ודם איש מאיתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור שהזכרתי. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק. כאשר מתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת".