שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

שני עורכי דין ביקשו מהשופט אחרי הדיון להתמנות כנאמנים; הכנ"רית מבקשת לפסול אותם

אחרי שהסתיים הדיון בבקשת הקפאת ההליכים של חברת חסן תשתיות בנצרת, פנו עוה"ד חובב ביטון ורון חכים לשופט ערפאת טאהא ואמרו לו שהנושים הסכימו שהם ימונו כנאמנים יחד עם עו"ד אלונה בומגרטן. הכנ"רית סיגל יעקבי הגדירה את המעשה "מחטף" ומבקשת מהשופט לפסול אותם

ענת רואה 15:1302.12.19

כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי שהיא גם הממונה לפי חוק חדלות פרעון החדש מבקשת מבית המשפט המחוזי בנצרת לבטל את מינויים של שלושה נאמנים שנעשה ביום חמישי שעבר בנסיבות יוצאות דופן. השלושה - עו"ד חובב ביטון, עו"ד רון חכים ועו"ד אלונה בומגרטן - הם שמות מוכרים בתחום חדלות הפרעון.

 

בקשת הממונה יעקבי לבטל את מינויים של השלושה נעשתה בשל שלוש סיבות: השלושה מייצגים את החברה או נושים בתיק ואינם אובייקטיביים; המינוי נעשה מבלי שהשופט קיבל רשימת מועמדים כפי שאמור להיות לפי החוק החדש; המינוי נעשה בפועל לאחר שחכים וביטון פנו לשופט במעמד צד אחד וללא שיתר הצדדים לתיק נוכחים.

 

מדובר בהקפאת ההליכים של חברת אחמד חסן תשתיות ופיתוח, חברת בנייה שפועלת 19 שנה בתחום עבודות עפר ופיתוח ונקלעה לחובות של 79 מיליון שקל. החברה מעסיקה 44 עובדים ומבצעת עבודות ופרויקטים רבים שכמה מהם מצויים כעת בהליכי ביצוע.

 

סיכל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית סיכל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית צילום: אוהד צויגנברג

 

את בקשת הקפאת ההליכים הגישה החברה באמצעות עו"ד חובב ביטון המייצג אותה זה מספר חודשים ולפי הבקשה ביטון "ליווה את החברה בתקופה האחרונה ומעורה היטב באתגרים העומדים לפניה". בית המשפט התבקש למנות את עו"ד ביטון וכן את עו"ד רון חכים כנאמנים. בקשר לעו"ד חכים נכתב כי הוא מייצג את הנושה הגדול ביותר של החברה, בנק דיסקונט.

 

בקשת ההקפאה טופלה בידי השופט ערפאת טאהא שקיים בה דיון ביום חמישי שעבר. נציגי הכנ"רית לא ידעו על הדיון ולכן לא התייצבו אליו ולא הגישו רשימת שמות למינוי כבעלי תפקיד נטראלים, בהתאם לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף רק לאחרונה.

 

בהחלטתו כתב השופט טאהא כי הנושים הסכימו למינויו של עו"ד חכים יחד עם נאמן נוסף והדעות נחלקו בשאלת זהותו של אותו נאמן נוסף: חלק תמך בחובב ביטון וחלק באלונה בומגרטן, שמייצגת את מרכנתיל דיסקונט.

 

עו"ד חובב ביטון עו"ד חובב ביטון צילום: אופיר אייב

 

השופט חשף בהחלטתו כי "לאחר שהדיון הסתיים והצדדים 'התפזרו' הודיעו עו"ד רון חכים ועו"ד חובב ביטון כי קיימת הסכמה של כלל הנושים ששלושת עורכי הדין: רון חכים, חובב ביטון ואלונה בומגרטן ימונו כנאמנים במשותף". השופט הורה לפיכך על המינוי כמבוקש.

  

השופט ערפאת טאהא השופט ערפאת טאהא צילום: אתר בתי המשפט

 

כלל הנושים מסכימים למינוי המשותף?

 

מהדברים עולה למעשה, כי לאחר שהדיון הסתיים והחל דיון אחר, פנו עורכי הדין לשופט וביקשו להתמנות במשותף וטענו כי קיימת לכך הסכמת הנושים. 

 

יצוין כי יום מאוחר יותר הגישו השלושה בקשת תיקון וטענו כי נפלה טעות בפרוטוקול ולא כלל הנושים מסכימים למינוי המשותף אלא הם שלושתם מסכימים.

 

ממתי עורכי דין פונים לשופט במעמד צד אחד ומבקשים להתמנות כבעלי תפקיד? ועוד בנסיבות תמוהות בהן השופט כותב בהחלטה שנאמר לו כי זאת על דעת כלל הנושים ובדיעבד נטען שזאת על דעת שלושת הפרקליטים המעוניינים במינוי בלבד?

 

עו"ד אלונה בומגרטן עו"ד אלונה בומגרטן צילום: JACOB MAGHERYigal Alexander

 

 

"נפל פגם רבתי באינטרסים של הממונה"

 

ביום חמישי בשעות הערב המוקדמות פנתה הכנ"רית (הממונה) לשופט טאהא וביקשה למנות נאמן או שניים מתוך רשימת מועמדים שהציגה. ברשימה: עו"ד רועי ספיבק, עו"ד משה לוי, רו"ח רפי לוי, עו"ד גיא גיסין ועו"ד יעקב אמסטר.

 

השופט טאהא מסר בו במקום החלטה קצרה לפיה "התגובה הוגשה לאחר שכבר ניתנה החלטה" ולמעשה רמז לממונה שמדובר במעשה עשוי ואין בכוונתו לשנות את החלטתו.

 

הממונה החליטה להתעקש ואתמול פנתה בבקשה דחופה לשופט לעיון מחדש בהחלטתו בעניין מינוי הנאמנים וזהותם. הממונה מצטטת מתוך ההחלטה של השופט בה חשף שחכים וביטון פנו אליו לאחר שהדיון הסתיים וביקשו להתמנות ביחד עם בומגרטן והגדירה את המעשה "מחטף דיוני".

 

לפי הכנ"רית: "יודגש בעניין זה כי הופעתם של שלושת הנאמנים, כבעלי אינטרס עצמי ברור במינויים, במעמד צד אחד ולאחר ששאר הצדדים שהופיעו בדיון כבר עזבו את אולם בית המשפט, הינה לא פחות ממחטף דיוני והסכמה ולו למראית עין ממניעים זרים, משל היה הליך חדלות הפירעון הליך חד צדדי מולם בלבד, ולא הליך קולקטיבי השייך ומשפיע על נושים רבים נוספים".

 

 

עו"ד רון חכים עו"ד רון חכים צילום: אורן שליו

 

בבקשה נכתב כי תפקידה של הממונה בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי הוא בין היתר לפעול לשמירת התקינות וההגינות של הליכי חדלות פרעון והממונה סבורה כי במקרה דנא נפל פגם רבתי באינטרסים אלה.

 

לעניין מינויו של עו"ד חובב ביטון טוענת הממונה כי יש לבטל את מינויו כנאמן לחברה, שעה שהוא מייצג את החברה בהליך דנן לפחות חמישה חודשים. סעיף 33 לחוק קובע מפורשות כי בית המשפט לא ימנה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים תפקידו כנאמן לבין תפקיד אחר. זאת ועוד, גם את בעלי המניות בחברה מייצג עו"ד חובב ביטון, ככל הנראה בהתאמת משך זמן זה, לפחות כחמישה חודשים. "עו"ד שמייצג חברה בהליכים ואין זה משנה כי לגרסתו הייצוג הוא רק לצורך ההליך מצוי בניגוד עניינים מובהק ואינו יכול לשמש נאמן שלה".

 

"הממונה סבורה כי בכל הכבוד לנאמנים שמונו, שעל מקצועיותם אין היא חולקת, מדובר בשלושה נאמנים המייצגים כל אחד אינטרס ברור של שולחו", כתבה הכנ"רית. "בין אם אינטרס בעלי המניות והחברה, בין אם אינטרס הנושה המובטח, ובין אם אינטרס נושה מהותי מסוים. הממונה סבורה כי החידוש שהביא עמו החוק בדגש על שמירת האינטרסים של כלל הנושים, מחייב מינוי נאמן ניטראלי, כפי שהציע הממונה בפני בית המשפט".

 

עוד סבורה הממונה כי עם כל הכבוד לאמירת הנאמנים כי בתיק זה ישנה גם עבודה לשלושה נאמנים, חריגים בהיקפם הם הליכים שבהם נדרשים שלושה בעלי תפקיד ואין לתת לאילוץ שהציבו שלושת הנאמנים כאן, על כך שהסכמתם ניתנת רק למינוי שלושתם יחד כדי להשפיע על הדבר הנכון לעשותו, והוא למנות נאמן אחד, או לכל היותר שניים, כשאחד אמון על הפן המשפטי והשני אמון על הפן הפיננסי.

 

הממונה העירה כי בעלי התפקיד מונו לפני שלושה ימים בלבד וכשמתוכן יומיים הם ימי סוף השבוע והפנתה לתיק צ. לנדאו בו אורנשטיין הדיח את הנאמנים אחרי עשרה ימים.

 

בינתיים השופט טאהא, שקיבל לטיפולו את הבקשה, הורה לנאמנים להגיב לה בתוך 7 ימים, מה שככל הנראה מרמז שאין בכוונתו להיענות לבקשה, אחרת היה דורש מהנאמנים להשיב בתוך יום או יומיים.

x