מיטל להבי: "אף שר לא יכול לבלום תחבורה ציבורית בשבת"

מיטל להבי, מה יקרה בשבת הקרובה?

"בשבת מתחילה לפעול בתל אביב תחבורה ציבורית חינם בסוף השבוע בשישה קווים שיגיעו גם לגבעתיים, קריית אונו ורמת השרון. זו תחבורה שמבוססת על מיניבוסים בתדירות של כל חצי שעה. זה יעבוד לאורך השנה לכשמונה שעות בשישי וכשמונה שעות בשבת".

למה חיכיתם עד היום עם תחבורה ציבורית בשבת?

"נכון שהיה צריך לעשות את זה אתמול, אבל עכשיו העת הבשילה. עם סגירת שדרות ירושלים ביפו וההבנה של המשמעות הכלכלית של העניין הגענו למסקנה שהגיע הזמן שתהיה תחבורה חופשית גם בשבת".

אולי חיכיתם שתהיה ממשלת מעבר, שלא תפסול לכם את זה? 

"התחלנו לעבוד על הפתרון בתחילת השנה. חשבנו שהעסק ייצא לפועל אחרי שתקום ממשלה. אכן, המפלגות הדתיות לא יכולות לעצור את זה. אולי לא כיוונו לשם אבל זה משרת אותנו. גם יצאנו לדרך עם בקרה מלאה של יועצים משפטיים כדי לא לאפשר לאף שר להוציא צו מניעה או לבלום את המהלך".

אז למה תקצבתם רק לשנה, אתם חוששים שב־2020 יגיעו חוקים חדשים והכל ייגמר?

"רוב הפרויקטים מתוקצבים לשנה, ולאחר בחינת השטח הם מקבלים הרחבה לחמש שנים. ייתכן שהתקציב יגדל כי יתווספו ערים נוספות".

אז מעכשיו יהיה שיריון בתקציב של 10 מיליון שקל לשנה עבור תחבורה חינמית?

"לא בטוחה שלאורך זמן, כי אנחנו לא חותרים לתחבורה חינמית. אמנם כשאני לא לוקחת תשלום אני לא כפופה לאף אחד ויכולה להתחמק ממשרד התחבורה. ובכל זאת אני חושבת שצריך לשלם משהו סמלי. עם זאת יש ערים שאפילו הוצאה של 200 אלף שקל או מיליון זו עבורן מעמסה על הקופה, ולא רצינו שפערי תקציב יכתיבו לשכנים שלנו את השיקול. לא נרצה שבמקומות שבהם העירייה מוחלשת ואין לה כסף לא יהיה שירות".

בסוף המיזם יהפוך לבומרנג: תממנו הסעות חינם מערי הלווין, ואנשים שמאסו ביוקר השכירות יעזבו את העיר.

"הרבה דברים ישפיעו על הביקוש לדירות בתל אביב, וזה לא כולל רק את התנועה החינמית בשבת אלא גם מצוקת החניה או הקיבולת בכבישים. דווקא תחבורה ציבורית זו תוספת ערך שתאפשר לתושב להתנייד ללא רכב — וזו לא סיבה לברוח מהעיר. אני מזכירה לך שבונים לנו שלושה קווי רכבת בעיר ובשנה הבאה מתוכננת סגירה של רחובות מרכזיים דוגמת ארלוזורוב, בן יהודה ואלנבי. לפי התחזיות ההתניידות בעיר תהיה מאוד בעייתית ואם תוסיף את בניית הנתיבים המהירים אז תקבל מציאות שבשנים הקרובות כ־25% מהכניסות לעיר ייתקעו. ומצב הפקקים לא יהיה יותר טוב. אם לצטט את ראש העיר חולדאי אפשר להתנייד בתל אביב בצורה סבירה עם תל־אופן ואוטו־תל. השיח הזה התגבר והצדיק את ההקמה של רשת ההסעות החינמית".

מיטל להבי סגנית ראש עיריית ת"א צילום: יריב כץ

איך בניתם את מסלולי הקווים?

"ניסינו להתבסס על מסלולים פופולריים. היו הסטות במקומות שונים כדי לא לפגוע בכולם. למשל איפה שעוברות או יעברו מוניות שירות הקפדנו שלא נפגע בפרנסה שלהם. חשוב לציין שבמקומות שבהם יש ריכוז דתי החלטנו להתחשב — גם בערים אחרות — והקווים לא עוברים שם".

מה תחזית הביקושים?

להבי מפתיעה ומספרת ש"הנענו מהלך בלי לדעת כמה ייסעו. הספק שלנו (זכיין קווי השירות 4 ו־5 — ל"ג) מחויב להמיר כלי תחבורה ממיניבוסים לאוטובוסים בהתראה של כמה שבועות אם יתגלה צורך. כל הסקרים מוכיחים שהציבור רוצה את זה והשיח ברשתות אומר שהנוער מתלהב”.

אתם יכולים לגמור עם מציאות שחלק מהקווים ריקים.

"יש לנו מגוון פניות לשירות, לרבות אנשים מוגבלים שכלואים בבית כי אין להם מענה ולהתנייע עם מוניות זה הון תועפות. אני מקווה שיהיו ביקושים ואני מקווה שיהיה שיפור בשירות. יצאנו למהלך של שנה כי שינוי בהרגלי התניידות והקניית מסלולים לא קורה ברגע אחד. אנחנו באים עם הרבה סבלנות ונחישות, כי החלטנו שיש לכך צורך. המטרופולין נכנס לעבודת תשתית חמורה והאמירה שלנו לצמצם את השימוש ברכב פרטי מחייבת פתרונות מעשיים, וזה מנוע משמעותי לוויתור על רכב שני, או על רכב בכלל".

“לא מקבלים אותנו בפרחים”

אגב ויתור על רכב פרטי, התחושה היא שאתם מתעמרים במשתמשי קורקינט.

"כלים זעירים הם פחות מ־20% מהתנועה בעיר. הקורקינטים נכנסו בשנה האחרונה בהיקף רחב ומשתמשים מזדמנים קיבלו פתרון זול, זמין ויעיל. אבל התברר שמה שרואים כברכה זו קללה: זה פוגע בהולכי רגל, זה מצפצף ב־11 בלילה, זה גוזל חניות, ובחלק מהמקרים מגדיל תאונות. אז בהיעדר ממשלה מתפקדת ובהיעדר משילות החלטנו לעשות סדר, והקמנו יחידת אכיפה של 25 פקחים. זו גם הסיבה שהתחלנו עם מספרי רישוי".

אבל אין לכם יכולת לאכוף עבירות תנועה. אתם לא משטרה.

"זה נכון אין לנו כוונה לחוקק חוקי ממשלה, אבל מתוקף הרגולציה שלנו נוכל לעבוד מול המפעילים, לזהות עבירה ולקבל נתונים של מי עשה אותה".

מה תעשו עם המידע?

"אין לי ספק שאפשר לספק אמצעי הרתעה. מי שיקבל ניקוד שלילי לא יוכל לשכור קורקינט ולא יוכל להתשמש בכלים. אנחנו עכשיו עושים עם המפעילים יד אחת כדי שהברכה של הדו־גלגלי תשאר".

אולי פשוט לייצר שבילי אופנים וזהו?

"מנכ"ל נתיבי איילון החדש, שאמור להריץ את פרויקט האופנידן (רשת מסלולי רכיבה בגוש דן — ל"ג) קיבל נדוניה קשה בתחום. אבל הצענו לגבש מסמך מדיניות לכלים זעירים ולהביא את פיצול הנסיעות לרף שעד שנת 2020 לפחות רבע מהנסיעות בעיר יהיו בכלים דו־גלגליים".

זה מה שחסר בדרום העיר — שבילי אופניים? הרי סגרו שם את שדרות ירושלים.

"נכון, לא לכל מקום שאנחנו מביאים אליו את השביל אנחנו מתקבלים בזר פרחים וזה מקומם כי זה בא על חשבון חניה או עצים או נתיב. אבל התושבים חייבים להבין שאי אפשר לייצר שביל בלי לחלק מחדש את המרחב. בתקופה הקרובה נייצר שבילים חדשים”.

תחבורה ציבורית בשבת

כולל על חשבון חניות?

"בחלק מהמקומות בוודאי שכן. למשל ניכנס לרחוב הרצל ונטמיע שביל אופניים, ואז צד אחד של חניות כחול־לבן יתבטל”.

“נמשיך לגרוע חניות”

את באמת חושבת שהתל־אביבים יוותרו על רכב? תראי איזו מהומה קמה עם ביטול החניות על המדרכות.

"אני מאמינה שכן, ויש לנו דיונים עם האוצר על כך. היום עובדים מקבלים הוצאות רכב וחלקם מחזיקים רכב גם מבלי שהם צריכים אותו. נרצה לעשות המרה כך שהשכר לא ישתנה גם אם האדם עובר לתחבורה שיתופית או לדו־גלגלי. חייבים לנתק את הקשר בין רכב לשכר, וזה ירגיל אנשים להתנתק מסמל סטטוס עם אפשרות להתנייד במשהו שירותי".

צילום: שאול גולן

אם מזכירים דו־גלגלי, מה קרה לתל־אופן? עבר זמנו?

"לא חושבת. המיזם העביר הרבה בעלי מכוניות לרכיבה, אבל היום הוא כבר לא תחרותי מול החשמלי ומול הקורקינטים. החוזה עם הזכיין נגמר ב־2020 ואנו בוחנים אם להאריך את החוזה ותחת איזה תנאי. אולי 50% מהכלים יהיו חשמליים, אולי נבקש תוספת תלת־אופן למשפחות. אני חושבת שלא נצליח ליישם את החזון שלנו לרבע נסיעות שיתופיות בעוד חמש שנים אם לא נספק עוד סוגי כלים. ההחלטה תגיע רק עוד כמה חודשים כי המפעיל צריך להיערך".

אתם מדברים על עיר ירוקה אבל לא הצטרפתם למכרז הלאומי להקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי. למה?

"לתל אביב יש יחידה לקיימות, והכנו מסמך מדיניות שכולל הבטחה שחברת אחוזות החוף יחשמלו את החניונים. עם זאת זה נכון שלא נכנסנו להקמה של עמדות בעיר כי בוחנים את מדיניות החניה. מרגע שיש עמדת טעינה אנחנו כבולים לחניה צמודה ברחוב. כרגע בדיוק בוחנים איך לצמצם את החניות במרחב כדי לאפשר נתיבי תחבורה ציבוריים ושבילי אופניים, יקח לנו עוד כשמונה חודשים להחליט מה נרצה, ועד אז לא ניכנס לזה”.

בינתיים העיר נסתמת במכוניות.

"יש כ־35 אלף מקומות חניה בעיר בכחול־לבן. אנחנו לא מחפשים לחתוך את זה אבל נגרע חניות עבור אופניים, תחבורה ציבורית או בטיחות בדרכים. גם העבודות של הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה יגרעו עוד חניות”.

אז לפני שיהיה יותר טוב יהיה יותר רע?

"בעוד חמש שנים מהיום הקו האדום (הקו הראשון של הרכבת הקלה — ל"ג) כבר יעבוד. היקף נתיבי התחבורה הציבורית בעיר יגדל משמעותית ועיקר התנועה תתבצע בתחבורה ציבורית, שיתופית, אלטרנטיבית ונקייה. נתעדף את זה על פני רכב פרטי. וב־2025 יהיו פיילוטים להסעה בתחבורה אוטונומית”.

יצרני רכב אוטונומי קצת מצננים את ההתלהבות.

"נכון שכרגע זה ברמת הכותרות. ותאונה אחת עוצרת את הניסויים בכלי רכב אוטונומיים, אבל באותו יום נהרגו בעולם 355 אלף איש מגורם אנושי, ואף אחד לא עצר את הנסיעות בכביש. וגם כולם התרגלו ל־2,500 הרוגים בשנה מזיהום אוויר. על זה אף אחד לא מדבר. אמנם התחבורה הבת־קיימא העתידית שהדו־גלגלי יהיה חלק ממנה תבוא בעתיד על חשבון הרכב הפרטי. אבל היא תצמצם גם את מספר ההרוגים וגם תשפר את איכות האוויר".