שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קפיטליזם 3.0
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

משבר האקלים: תביעות בנושא פליטת גזי חממה צוברות תאוצה

דו"ח של אדם, טבע ודין מראה כי עד כה כ־800 תביעות הוגשו נגד תאגידים ומדינות בנושא זה; בישראל טרם הוגשה תביעה נגד הממשלה, אך "ייתכן שיש מקום לעתירה בשל קביעת יעדים לא מספקים בתחום או הימנעות מחקיקה מקיפה"

עומר כביר 08:2613.11.19

סאול לוצ'יאנו ליוה, חקלאי עצמאי מוואראס שבפרו, היה על סף ייאוש. מדי שנה הוא ראה איך מי אגם Palcacocha עולים ועולים, ואיתם איומי ההצפה, תוצאה של המסה מואצת של מי הקרחונים שמזינים את האגם. אחרי הכל, מה כבר יכול לעשות אדם אחד נגד התחממות גלובלית? אז הוא עשה את הדבר הכי לא צפוי שיש: הלך לבית המשפט, בגרמניה, ותבע ב־2015 את חברת החשמל הגרמנית RWE בטענה שפליטות גזי החממה שלה תרמו לשינוי האקלים שהביא לתופעה שמאיימת כיום על ביתו ושטחיו.

 

הכינרת. שינויי האקלים מעמידים אותה בסכנת התייבשות הכינרת. שינויי האקלים מעמידים אותה בסכנת התייבשות צילום: אפי שריר

 

מאחר שברור שהחברה אינה אחראית לבדה למלוא הנזק, ליוה תבע את החברה על 0.47% מהנזק שנגרם לו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף בטענה שאין דרך לתקן את המצב ואין קשר סיבתי ישיר. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה שהתביעה ראויה להישמע, והעבירה את התיק לשלב ההוכחות.

 

החקלאי הפרואני לא בונה על פיצוי ענק. תחת זאת הוא מקווה שהתביעה תאלץ את החברה לשנות את דרכיה ולהאיץ את מאמציה לצמצום פליטת גזי חממה ומעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. והוא לא לבד. לפי דו"ח של ארגון אדם, טבע ודין, שיפורסם בשבוע הבא בוועידת המשפט של הארגון, כ־800 תביעות, מצד יחידים או ארגונים, בנושאי אקלים הוגשו עד היום בכל העולם, נגד חברות ונגד מדינות, במטרה לאלץ אותן לנקוט פעולה רחבה ודחופה להתמודדות עם משבר האקלים.

 

"התביעות עברו שלבים מקדמיים, בניגוד להערכות שייפסלו על הסף", אמרה ל"כלכליסט" מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם, טבע ודין, עו"ד תמי גנות־רוזנשטרייך. "מרגע שבית המשפט אומר שיש כאן משהו, הנושאים מתחילים להוות סיכון משפטי משמעותי. הכרעה, אפילו שנמצאת בערעור, היא סימן אזהרה חזק למדינות באירופה ובכלל, שיכול להביא להתנהלות אחרת. יהיו הכרעות שיעזרו לעצב את משפט האקלים, יקבעו את גבולות האחריות והמותר והאסור ויחייבו מדינות ואת המגזר הפרטי לשנות את המדיניות שלהם מן היסוד".

 

שלב ההוכחות

 

יותר מ־500 תביעות הוגשו בארצות הברית, 95 באוסטריה, אחריה בריטניה ובית הדין של האיחוד האירופי עם 48 כל אחד, קנדה עם 18, ניו זילנד 17, ספרד 13 וצרפת 7. כן הוגשו תביעו במדינות כמו ברזיל, הפיליפינים, צ'כיה, ניגריה, שוודיה, דרום אפריקה, הודו, פקיסטן, אקוודור ובלגיה. במקביל מתנהלים הליכים בערכאות בינלאומיות כמו בית הדין הבינלאומי לצדק, בית הדין האינטר־אמריקאי לזכויות אדם ומועצת האו"ם לזכויות ילדים.

 

עו"ד תמי גנות־רוזנשטרייך, אדם, טבע ודין: "המדינה מועלת בחובתה כשהיא לא מחוקקת חוק אקלים" עו"ד תמי גנות־רוזנשטרייך, אדם, טבע ודין: "המדינה מועלת בחובתה כשהיא לא מחוקקת חוק אקלים" צילום: Omer Frydman

 

"בחלק מההליכים תובעים מהממשלות לאמץ מדיניות אקלים שאפתנית יותר", נכתב בדו"ח. "בחלקם חברות עותרות נגד אסדרה של נושא פליטת הפחמן; בחלקם בעלי מניות תובעים חברות בגין ניהול לקוי של סיכוני אקלים; בחלקם מדינות תובעות חברות או מדינות אחרות; בחלקם אזרחים תובעים השתתפות בנזקים שנגרמו להם משינוי אקלים. יש לא מעט הליכים שמטרתם לעצור פרויקט ספציפי בעל השלכות אקלימיות משמעותיות, כמו הליכים נגד תחנות כוח פחמיות בדרום אפריקה ובקניה, הליך נגד הרחבת שדה התעופה בלונדון והליך נגד מכרה פחם בפקיסטן". הרוב המוחלט של פסקי הדין והתקדימים החלוטים נמצא בהליכי ערעור.

 

רבות מהתביעות מוגשות על ידי או בשם תובעים צעירים, שנלחמים על עתידם; ומאפיין נוסף של התביעות הוא שימוש במדע הייחוס (Attribution Science), ענף מדעי שמנסה לבסס את הקשר בין אירועי מזג אוויר לפעילות האנושית. חוקרים כבר הצליחו לזהות קשר בין שינויי אקלים שמקורם בפעילות אנושית ובין אירועים כמו גל החום באירופה ב־2003, שבו נהרגו לפי הערכות כ־70 אלף איש, השיטפונות בלואיזיאנה לפני שלוש שנים או הוריקן הארווי לפני שנתיים. "תובעים פונים לבית המשפט נגד חברות הדלקים המאובנים הגדולות בטענה שניתן לדעת את שיעור התרומה שלהן לשינוי האקלים, ולהעריך את שיעור העלייה בהסתברות להתרחשות האירוע שגרם את הנזק", נכתב בדו"ח.

 

את התביעות ניתן לחלק לשני סוגים: תביעות נגד ממשלות ותביעות נגד חברות. מטרת התביעות נגד ממשלות היא לרוב לחייב את המדינה לפעול או להרחיב את פעילותה בנושא משבר האקלים. אחת התביעות הבולטות הוגשה ב־2015 נגד ממשלת הולנד על ידי ארגון הסביבה Urgenda ובשיתוף מאות אזרחים. לטענת התובעים, היעד שהציבה ממשלת הולנד – להפחית את פליטות גזי החממה ב־17% עד 2020 (לעומת 1990) – אינו מספיק כדי לעמוד ביעד של אמנת פריז להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־2 מעלות עד 2050, ויש לקבוע יעד הפחתה של 25%. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת התובעים, ובשנה שעברה אימץ בית המשפט לערעורים את החלטתו. המדינה עתרה השנה לבית המשפט העליון, שטרם קיבל הכרעה בנושא.

 

אלא שתביעות לא תמיד זוכות לתמיכת בית המשפט. באיחוד האירופי למשל בית הדין דחה בהחלטה פרוצדורלית תביעה של קבוצת נשים ממדינות שונות, שטענתן היתה כי היעד להפחתת פליטת גזי חממה ב־40% עד 2030 אינו שאפתני מספיק. בנורבגיה דחה בית משפט מחוזי באוסלו עתירה שהוגשה בשנה שעברה על ידי גרינפיס נגד החלטת משרד הדלק והאנרגיה להקצות שטחים בים ברנץ לטובת הפקת נפט וגז.

 

קרחת יער

 

ניתן למצוא תביעות בולטות גם במדינות מתפתחות. בפקיסטן, לדוגמה, עתרה קבוצת נשים ובני נוער נגד הממשלה בטענה שמחדליה בנושא משבר האקלים פוגעים בדורות הבאים. בקולומביה 25 ילדים וצעירים עתרו בשנה שעברה נגד המשרד לאיכות הסביבה, עיריות ומספר חברות פרטיות בשל אי עמידה בהתחייבות לעצור את כריתת היערות. ביהמ"ש העליון הורה למדינה ליישם תוכניות למניעת כריתת יערות.

 

הסוג השני של התביעות מכוון נגד גופים פרטיים, ובפרט חברות אנרגיה שפעילותן מבוססת על הפקת או שריפת דלקי מאובנים. אחת התביעות הבולטות הוגשה על ידי עיריית ניו יורק נגד חמש חברות אנרגיה גדולות, ובהן שברון ואקסון, בטענה שהחברות ידעו על הנזקים שנגרמים מפליטת גזי חממה ולא פעלו לצמצומה.

 

בישראל טרם הוגשה תביעה דומה נגד הממשלה, אך באדם, טבע ודין שוקלים לעתור בנושא לבג"ץ. "ייתכן שיש מקום לעתירה נגד הממשלה, למשל בשל קביעת יעדים לא מספקים בתחום או הימנעות מטיפול במשבר במסגרת חקיקה מקיפה", אמרה עו"ד גנות־רוזנשטרייך. "צריך לייצר בסיס משפטי לתביעה, אבל זה לא בשמים. אפשר להתבסס על חוקי יסוד כמו חוק כבוד האדם. חוקים דומים שימשו בתביעות בעולם בטענה ששינוי אקלים יביא לפגיעה גם בזכויות האלו. מדינת ישראל מועלת בחובתה כשהיא לא מחוקקת חוק אקלים. אנחנו בדרך לאסון אקלימי, באזור שלנו במיוחד יש סיכונים מוגברים ומיוחדים שנובעים בין השאר מכך שההתחממות צפויה להיות גבוהה יותר מהממוצע העולמי ומהמצב הגאו־אסטרטגי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x