שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

חוק חדלות פרעון? אורנשטיין מתעלם מסמכות יעקבי

נשיא ביהמ”ש המחוזי ת”א איתן אורנשטיין מינה כונסים לבקשת הבנקים הנושים. עתה הכנ”רית סיגל יעקבי נתלית בחוק חדש בדרישה להחליפם

ענת רואה 09:3412.11.19

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין מינה בשבוע שעבר שלושה כונסי נכסים זמניים לחברת מעדני מיקי, לפי בקשה שהגישו לו שלושה בנקים. את ההחלטה קיבל אורנשטיין מבלי שפנה לכונסת הנכסים הרשמית (הכנ”רית), עו"ד סיגל יעקבי, שתגיש לו רשימת מועמדים.

 

 

 

בעבר בתי המשפט נהגו למנות כונסי נכסים לפי דרישת הבנקים או בהתאם לשיקול דעת השופט. אולם חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי החדש, שנכנס לתוקף בספטמבר, מעניק סמכות לכונס הרשמי, שמוגדר כ"ממונה" (הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי), להציע רשימת מועמדים מתוכה אמור בית המשפט להחליט את מי למנות.

באורח יוצא דופן פנתה השבוע הממונה יעקבי, באמצעות אנשיה, בבקשה דחופה לנשיא אורנשטיין לעיון מחודש בהחלטתו ולבטל את מינויים של שלושת הכונסים שבחר ולהחליפם במועמדים מתוך רשימה שהציגה. אורנשטיין הודיע שיקיים בה דיון היום בבוקר.

 

את הבקשה הבהולה לאכיפת שיעבודים ומינוי כונסים הגישו במשותף בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק אגוד ביום חמישי שעבר. נכתב כי הנושים המובטחים מבקשים שבית המשפט יורה בבהילות על מינוי הכונסים מטעמם, וזאת בהסכמת החברה ועל דעתה, שכן זו מצויה בחדלות פרעון ואינה יכולה לעמוד בתשלום המשכורות הקרוב לעובדים וכן בהתחייבויות לנושים. הבנקים, כהרגלם, הכתיבו מי הכונסים המבוקשים: עו"ד אלון קזיוף בשם בנק לאומי, עו"ד ארז חבר בשם בנק הפועלים ועו"ד יניב אזרן בשם בנק אגוד. לבקשה צורפה הסכמת החברה באמצעות עו"ד אודי גינדס. אורנשטיין אישר את הבקשה ומינה את השלושה ככונסי נכסים זמניים.

 

מימין: השופט איתן אורנשטיין וסיגל יעקובי מימין: השופט איתן אורנשטיין וסיגל יעקובי צילום: מרסלו

 

אולם כאמור בחוק חדלות הפרעון מוגדרות סמכויות הממונה, ובהן הסמכות להגיש לבית המשפט רשימה של מועמדים בטרם ימונה בעל תפקיד כלשהו, כולל כונסי נכסים.

במצב שבו נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב — ואחד השופטים המשפיעים ביותר בתחום — מתעלם ממעמד הכנ"ר הממונה, הדבר צפוי לחלחל במהרה ליתר השופטים שעוסקים בתחום, וגם הם עשויים למנות בעלי תפקיד לפי בקשת הבנקים, ולהתעלם מרשימות הכנ"ר.

 

בבקשה הדחופה לעיון חוזר כתבה נציגת הכנ"רית, עו"ד נחמה אבן ספיר, כי לפי סעיף 33(ג) בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי “נאמן ימונה לפי המלצת הממונה, וככל שבית המשפט בוחר למנות נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, עליו להתייחס לכך בהחלטתו". עוד נכתב בבקשה כי אף שטרם גובשו רשימות נאמנים לפי החוק, עדיין נדרש בית המשפט לתת לממונה הזדמנות להציע מועמדים. "הממונה סבור כי בטרם מתן החלטה בבקשה לאכיפת שעבודים, בהתאם לדין יש להעבירה לקבלת עמדתו... בהליך זה סבור הממונה כי ראוי למנות בעל תפקיד נייטרלי שאינו מטעם הנושים המובטחים ויכול ונדרש בה אף בעל תפקיד בעל הכשרה כרואה חשבון”.

 

הבנקים, טענה הכנ”רית, עתרו למינוי כונסים מטעמם מכוח אגרות חוב של שיעבוד שוטף וקבוע, וכאשר מדובר באכיפת שיעבודים צפים מהותו של ההליך הוא קולקטיבי וחל על כל נכסי החברה ועל כן משפיע בהכרח על כלל הנושים ולא רק על הנושים המובטחים.

 

בעוד שהכונסים מונו מטעם ולטובת החזר חוב לנושים המובטחים בלבד, “בעל תפקיד נייטרלי בוודאי יראה את טובת כלל הנושים", כתבה נציגת הכנ"רית.

 

בבקשה לביטול החלטת השופט אף הפנתה הממונה לניסוח של בקשת הבנקים עצמם, כאשר אלו כתבו בסעיף 26 לבקשתם כי החברה והנושים המובטחים יפעלו בהסכמה למימוש נכסיה "תוך הידברות עם כל הנושים המובטחים". באותה בקשה הסבירו הבנקים מדוע הם מבקשים שלושה כונסים, אחד בשם כל בנק, וזאת לדבריהם על מנת להבטיח כי "בעלי התפקיד המוצעים יטפלו בענייניהם באופן שוויוני אשר יבטל כל חשש כי מי מהם מקטין את חובו או פועל למימוש באורח חד צדדי".

 

על כך כתבה הכנ"רית: "הבקשה אינה מציינת מי ידאג לאינטרסים של הנושים הרגילים אשר במצב דברים זה ממילא נמצאים בעמדת נחיתות. כך ברור כי מעמדם של הנושים המובטחים והיקף נשייתם לא ייבדק למעשה שכן כאמור בעלי התפקיד המוצעים מטעמם הם אנשי אמונם של הנושים המובטחים". לדבריה, “נמצא איפא כי האמירות בסעיף 26 לבקשה מדגישות את ניגוד העניינים המובנה בו נמצאים כונסי הנכסים אל מול כלל נושי החברה”.

 

הכנ”רית ביקשה כי הנשיא אורנשטיין יבטל לפיכך את החלטתו ואת מינויים של שלושת הכונסים וימנה מועמד אחד או שניים מרשימת הכנ"ר שכוללת את עו"ד עדי פיגל, רו"ח ועו"ד בעז ברזילי, עו"ד דנית רימון, רו"ח יזהר קנה ועו"ד יצחק יונגר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x