$
דעות

דעה

הסכסוך במשפחת דוידס: פתח למלחמת ירושה?

כאשר מתנהל "סכסוך עסקי" בין אב בן 90 לבין בנו על ניהול חברה, בדרך כלל מסתתר מאחוריו סכסוך ירושה שמקדים את זמנו. העברת המניות בחברה המשפחתית לאחד הילדים בשלב מוקדם ובאופן הדרגתי, היא מתכון לסכסוכים משפחתיים בהמשך הדרך; על מנת להתמודד עם מציאות כואבת זו נדרשת העברה בין דורית מסודרת

רות דיין וולפנר 07:3018.10.19

הסכסוך בין משה דוידס, ראש משפחת יבואני הסיגרים הגדולה, לבין בנו איל, המחזיק במחצית ממניות החברה המשפחתית, נפרש על פני העיתונים הכלכליים ומתנהל בבית המשפט הכלכלי ובבית המשפט המחוזי. אלא שכאשר מתנהל סכסוך בין אב בן 90 לבנו על ניהול חברה, בדרך כלל מסתתר מאחורי אותו "סכסוך עסקי" לכאורה, סכסוך ירושה שמקדים את זמנו.

 

איל דוידס איל דוידס

 

מקריאת הידיעות בתקשורת ניתן היה להיווכח שלכאורה מדובר בסכסוך עסקי לחלוטין בין אב לבנו, המחזיקים במניות החברה בחלקים שווים. האב הגיש נגד הבן תובענה לבית המשפט הכלכלי ועתר להורות על מינוי רואה חשבון, כדי לבחון את פעולות בנו בחברה ולחייב את הבן או את החברה לרכוש את מניותיו לפי שווי הוגן. לפי הפרסומים, הסכסוך החל עם מתן הלוואה בסך 2 מיליון דולר לבן לצורך רכישת נדל"ן בארצות הברית, כאשר לטענת האב סוכם שההלוואה תושב עם פרעונה, או לחילופין מחצית מהנכס יירשם על שם האב. הבן רשם את הנכס על שמו בלבד וסירב להשיב את ההלוואה, ולכן האב הגיש נגדו תביעה שעדיין מתנהלת.

 

כל מי שעוסק בדיני משפחה מכיר היטב "הלוואות" שהורים נותנים לילדיהם, עם קביעה שישיבו את ההלוואה כאשר יתבקשו לעשות זאת. הפסיקה מטילה על אותם הורים להפריך את החזקה לפיה העברת כספים בינם לבין הילדים נעשית בדרך כלל כמתנה ולא כהלוואה, והדרישה להחזר הכספים מהווה אינדיקציה לעומק הסכסוך המשפחתי.

 

לטענת הבן, במקרה של משפחת דוידס הסכסוך אינו עסקי אלא משפחתי, ואביו בן ה-90 מובל על ידי "גורמים בעלי אינטרסים" בסכסוך הזה. אמירה זו נראית על פניה כקצה הקרחון של הסכסוך המשפחתי, שהרי הבן אינו בן יחיד ולקיחת שני מיליון דולר מההון המשפחתי, כמו גם ניהול בלעדי של חברת הענק המשפחתית, הם מתכון בדוק ליצירת סכסוך שאינו סכסוך עסקי אלא סכסוך המכונה בעגה המשפטית של דיני המשפחה "סכסוך טרום ירושה".

 

הדרך להתמודד עם מציאות כואבת זו ולמנוע סכסוכים עקובי דם במשפחה, היא על ידי העברה בין דורית מסודרת, שנעשית באמצעות סדרת מסמכים משפטיים. דרך זו מבטיחה את העברת הרכוש המשפחתי הלאה בצורה תקינה ובמינימום מחלוקות. העברה בין דורית כוללת, בדרך כלל, הסכמי העברת מניות המסדירים גם את אופן השליטה וקבלת ההחלטות בחברה, צוואות, ולעיתים גם הסכמי ממון עם בני זוג שאינם משתייכים למשפחה הגרעינית.

 

העברת המניות בחברה המשפחתית לאחד הילדים, בשלב מוקדם ובאופן הדרגתי ולא מוסדר, היא מתכון לסכסוכים משפחתיים בהמשך הדרך, הן בשל תחושת קיפוח של היורשים האחרים והן בשל האפשרות של אחד הצדדים לנגוס ברכוש המשפחתי בטרם פטירת דור המייסדים. סכסוכים אלו מייצרים תביעות שהן לכאורה מסחריות, אבל בפועל מהוות אינדיקציה לסכסוך הירושה שיתנהל בהמשך.

 

הכותבת היא עו"ד, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה ומחברת הספר "קארמה איז את ביץ'".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x