כניסת אמזון לישראל: קריאת התעוררות לסביבת עבודה הוגנת

כתבה שפורסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", חושפת את מערכת יחסי העבודה הרעועה והבעייתית בחברת "אמזון".

לא מדובר בהתנהלות כלפי עובדי הצווארון הלבן כמו אנשי ההייטק, המפתחים והמהנדסים, אלא היחס לאלו בתחתית הסולם. הפועלים והנהגים המבצעים את העבודה השחורה של תפעול מרכזי השילוח, נטילת מוצרים ממדפים, מיונם, הכנסתם לחבילות, אריזה ושילוח.

כחלק מרצונה העז להיות החברה המובילה והדומיננטית ביותר בעולם בשוק המסחר המקוון, הקימה "אמזון" אופרציה לוגיסטית ענקית באמצעות רשת של קבלני משנה ברחבי ארה"ב, המאפשרת לה להרחיב ולהקטין את היקף השליחים לפי הצורך ולהימנע מגיוס עובדים קבועים.

מייסד אמזון ג’ף בזוס צילום: בלומברג

הגיע לכדי עשרה מקרי מוות בחברה

על פי הכתבה הנ"ל, התרחשו למעלה משישים תאונות בהן היו מעורבים קבלני משנה של אמזון, וכללו פציעות קשות ואף עשרה מקרי מוות התרחשו רק בשנים האחרונות.

אותן תאונות נובעות בין היתר, מהדרישה החד משמעית והבלתי מתפשרת של החברה כלפי קבלני המשנה לפיה רובם המוחלט של המשלוחים צריכים להגיע בזמן וללא כל עיכוב, דבר המחייב את הנהגים לנהוג בצורה פזיזה ומהירה, לפעמים חסרת אחריות לחלוטין. וכל זאת עוד לפני שדיברנו על סוגיית הביטוח של אותם נהגים ומתן זכויות סוציאליות בסיסיות לעובדי קבלן שהיא מעסיקה באמצעות דרכים עקיפות.

אבל אל לנו להתבלבל. אין מדובר רק בפרסום כתבה אחת או סוגיית עובדי קבלן. שוב ושוב עולות תלונות של עובדים בדבר סביבת עבודה קשה ובלתי אפשרית בתנאים לא הולמים ושכר מעליב. הדברים הגיעו לשיאם כאשר בחודש החולף, בשיא ה״פריים דיי״ (יום החג של ענקית הקמעונאות) התפרצו מחאות ושביתות של עובדי ״אמזון״ ברחבי אירופה ואף בארה״ב.

כניסתה של חברת ״אמזון״ לישראל בימים אלו צריכה להדליק לכולנו נורה אדומה, בדבר הצורך להיות ערים ומודעים הרבה יותר לסביבת העבודה והתנאים של עובדים מנוצלים, גם אם איננו מכירים אותם או דוברים את שפתם.

מחסן של אמזון בארה"ב צילום: Krisztian Bocsi

רק לפני חודשיים ציינו שמונה שנים למחאה החברתית הגדולה של 2011. אפשר להתווכח על תוצאותיה של המחאה, אך על דבר אחד אין ספק. הקריאה לשמירה על כבודו ופרנסתו של העובד הלכה והידהדה ברחבי הארץ. גל ההתאגדויות שהיכה במשק לאחר פרוץ המחאה בענפי הסלולר, אשראי, ביטוח, פיננסים ועוד הוא דוגמה מוחצת לאותה קריאה.

כשכתב קרל מרקס "פועלי כל העולם התאחדו" לפני יותר ממאה וחמישים שנה סביר להניח שלא ראה בחזונו תאגידי ענק עם זרועות תמנון המעסיקים עשרות ומאות אלפי עובדים ברחבי העולם. סביר להניח גם שלא שיער כי מושגים כמו "גמישות ניהולית" ו"יעילות כלכלית" יהפכו להיות שכיחים בחברות עם ארומה בינלאומית הפועלות ברחבי העולם.

הגיוני שצפה בדבר פשוט הרבה יותר: אנשים הנרתמים לשמור ולהגן על כבודם וזכויותיהם של חבריהם לעבודה. המשפט הזה נכון ורלוונטי גם בשנת 2019.

הכותבת היא יו"ר ועד עובדי פרטנר