שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

"תפיסת האזוריות" - תרומה לצמצום הפערים

בכוחה של התפיסה האזורית לעצב את יחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי בצורה מיטבית ומותאמת למציאות. ניהול אזורי מייצר סוג חדש של משילות אינטגרטיבית ורב-מגזרית

רני דודאי 07:1511.10.19

הרשות המקומית הפכה בעשורים האחרונים לגורם מכריע ורב השפעה באיכות חיי התושבים. אין חולק על העובדה, שרבות מבין 257 מהרשויות בישראל הנן קטנות או פריפריאליות, ללא יכולת לקיימות כלכלית ארוכת טווח - שכן אין בחזקתן מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים, והן נשענות בעיקר על מקורות הכנסה ממשלתיים. בנוסף, המבנה המקומי כיום משקף את תופעת השבטיות והבידול, וגורם לנו להסתגר ולהמעיט במפגשים בוני אמון עם "האחר".

 

 

 

לצד הבנה זו החלה להשתרש בשנים האחרונות ההבנה כי המבנה הנוכחי של השלטון המקומי חשוב והכרחי, אך הוא לבד אינו מספק על מנת לתמוך בתהליכים הנדרשים לבניית מרקם חברתי וכלכלי מיטבי לכלל התושבים במדינה.

 

במטרה לנסות ולענות על אתגרים משמעותיים אלו, פותחה בישראל בשנים האחרונות "תפיסת האזוריות". תפיסה זו מבוססת על יצירת שותפות גאוגרפית, לטובת פיתוח כלכלי חברתי, שמוביל, בין היתר, לצמצום פערים, התייעלות כלכלית, ניצול יתרון לגודל של רשויות וקידום משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור.

 

דוגמה בולטת ליישום של תפיסה זו היא הקמת מיזם "האשכולות האזוריים", שהובל על ידי משרד הפנים בשותפות עם אלכא ג'וינט כפיילוט ב-2012, ולאחרונה קיבל הכרה חוקית. האשכול מבוסס על התאגדות וולונטרית של מספר רשויות שכנות שחוברות יחד ופועלות במגוון תחומים, במטרה להביא לעלייה באיכות החיים לתושב ולפיתוח אזורי. כיום קיימים עשרה אשכולות אזוריים, הכוללים כ-50% מהרשויות המקומיות בישראל.

 

 

מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים צילום: תומי הרפז

 

במהלך 2019 התכנס צוות מקצועי לקידום האזוריות בישראל, במסגרת שותפות של משרד הפנים עם אלכא ג'וינט, בהובלת מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן. הצוות קרא לממשלה לקחת את תפיסת האזוריות צעד אחד קדימה ולהנהיג רפורמה מבנית להקמת רובד שלטוני אזורי, תוך קידום תהליכי ביזור וחלוקה מחודשת של תחומי האחריות, הסמכויות והמשאבים בין שלושת רבדי השלטון – המרכזי, האזורי והמקומי. כל רובד יקבל לידיו תפקיד מהותי בתכנון וטיפול בסוגיות בשטחו.

 

חשוב לציין שישראל הנה אחת המדינות הריכוזיות ביותר בארגון ה- OECD, ומבין היחידות שלא קיים בה רובד משילות אזורי. אימוץ המלצות הועדה תקרב את ישראל למרבית המדינות המפותחות בעולם: מדינות כמו צרפת, הולנד, איטליה, דנמרק, ועוד, שעברו רפורמות לאזוריות בעשורים האחרונים, שכללו מהלכים של העברת סמכויות נרחבות מהשלטון המרכזי לידי הרובד האזורי והמקומי ואימוץ מדיניות של ערי מטרופולין. מחקרים שבוצעו במדינות אלו מצביעים על קשר חיובי בין תהליכים אלו לבין צמיחה כלכלית, צמצום פערים בין אזורים והשקעות ציבוריות.

 

תפיסת האזוריות מגדירה מחדש את החשיבות הלוקאלית ומייצרת הזדמנות גדולה עבור השלטון המקומי - בכוחה לעצב את יחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי בצורה מיטבית ומותאמת למציאות. ניהול אזורי מייצר סוג חדש של משילות אינטגרטיבית ורב-מגזרית.

 

קיים יסוד להאמין כי רפורמה מבנית להוספת רובד אזורי תביא לצמצום אי שוויון המרחבי בישראל: כיום, רוב הצמיחה והעושר בישראל מרוכזים באזור המרכז, המושך אליו פעילויות כלכליות והון אנושי. שינוי במגמה זו יאפשר צמיחה גם באזורים מרוחקים מהמרכז, ויתרום לשירותים איכותיים יותר ברשויות מרוחקות, כפי שהתרחש במדינות כמו דנמרק וצרפת.

 

תהליכי ביזור, שמשמעותם העברת סמכויות ומשאבים מהממשל המרכזי לרובד האזורי ולרשויות המקומיות, מקרבים במהותם את מוקדי קבלת ההחלטות אל האזרח בקצה. תהליכים כאלו יאפשרו קידום של מדיניות מבוססת מקום - שתביא בתורה לחיזוק הדמוקרטיה המקומית ולבניית האמון הכל כך חסר בממסד הציבורי בישראל ובבניית חברה מלוכדת ומכלילה, הדואגת לרווחת כלל חבריה ומבוססת על תחושת שייכות ואמון.

 

המהלך מייצר תקווה עבור החברה הישראלית כולה, הן בפוטנציאל צמצום הפערים, והן בקרבה בין התושבים בישראל אחד לשני.

 

הכותב הוא מנכ"ל אלכא, ג'וינט ישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x