שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחפשי עבודה

קראו לכם למשרד המנהל? הסימנים המפתיעים בילדות שמנבאים הצלחה בקריירה

החל מציונים נמוכים מאוד, דרך בעיות משמעת ועד סדר הלידה: מחקרים מצאו מהם הדברים שעוזרים לנבא אילו ילדים יצליחו בחיים - וזה ממש לא מה שחשבתם

מעין מנלה 11:0213.10.19

תחשבו על הכיתה שבה למדתם, על הילדים שבילו את רוב זמנם במשרד המנהל לעומת ה'תלמידים הטובים' שהצטיינו בלימודים ולא הסתבכו בצרות - למי מהם הייתם מנבאים הצלחה רבה יותר בקריירה? מבין הילדים שקיבלו 'נכשל' פעם אחר פעם לבין אלה שציוניהם היו בינוניים - למי הייתם נותנים סיכוי גבוה יותר לסיים תואר באוניברסיטה? התפיסה הרווחת היא שהילדים שלא הגיעו באופן קבוע לשיחות נזיפה אצל המנהל ושלא היו להם ציונים מאוד נמוכים ככל הנראה יגדלו להיות מבוגרים מצליחים יותר, אך מחקר חדש מראה שהתפיסה הזאת לא בהכרח נכונה.

 

מסתבר שתלמידים פחות טובים או כאלה שיש להם בעיות משמעת הם דווקא בעלי סיכוי גבוה יותר לגדול להיות מבוגרים מאושרים ומוצלחים. המחקר הזה ומחקרים נוספים מראים שיש מאפיינים מפתיעים בילדות המנבאים הצלחה בקריירה בבגרות.

 

לפי מחקר שערכו לאחרונה באופיס דיפו בקרב אלף עובדים בארה"ב, תלמידים שהצטיינו בלימודים ביסודי ובחטיבות הביניים, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להמשיך ללימודי תואר ראשון. לפי המחקר, 38% מהתלמידים שקיבלו בעיקר ציוני טוב מאד כילדים, השלימו גם תואר שני. הממצאים האלה לא מפתיעים במיוחד, אך מתברר שדווקא התלמידים עם הציונים הנמוכים יותר ביסודי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסיים תואר ראשון מאשר תלמידים עם ציונים ממוצעים. יותר מ-20% מהתלמידים עם ציונים של מספיק ונכשל ביסודי ובחטיבה השלימו תואר ראשון, זאת לעומת פחות מ-14% מהתלמידים עם ציונים של טוב וכמעט טוב. הסבר אפשרי לתופעה הוא ה'פיצוי' על הציונים הנמוכים בעת הבגרות. תלמידים שבתחילת הדרך לא הצליחו נחושים יותר להצליח בהמשך הדרך. הסבר אפשרי נוסף הוא חוסר התאמה למסגרות החינוך הפורמלי. ילדים שהתקשו להצליח במסגרות הנוקשות דווקא פרחו בהמשך חייהם והגיעו להישגים כיזמים או במסגרות אלטרנטיביות.

 

מחקרים מצאו מהם הגורמים בילדות שמנבאים הצלחה בחיים הבוגרים מחקרים מצאו מהם הגורמים בילדות שמנבאים הצלחה בחיים הבוגרים צילום: pexels

 

 

עם זאת, המחקר כן מצא התאמה בין הישגים בלימודים בילדות והכנסות עתידיות. בעוד שכמעט ולא הייתה קורולציה סטטיסטית בין הציונים ביסודי וההכנסות בבגרות, מתברר כי תלמידים שהצטיינו בחטיבה הרוויחו קרוב ל-6,000 דולר יותר בשנה מאשר תלמידים בינוניים, וכמעט 11 אלף דולר יותר מהתלמידים הגרועים.

 

המחקר מצא עוד כי תלמידים שנשלחו באופן תדיר למשרד המנהל בשל בעיות משמעת, היו בעלי סבירות כפולה כמעט להפוך לבעלי עסקים בבגרותם. לפי המחקר, 20.5% מבין התלמידים שהודו כי נענשו באופן קבוע על ידי המנהל גדלו להיות יזמים, זאת לעומת 11.5% בקרב התלמידים שמעולם לא נשלחו לחדר המנהל.

 

"נתקלים כיום בהרבה מאמרים על החשיבות שב'שבירת חוקים' כדי להפוך ליזם", הסבירה קלייר קול, חברה בצוות הקריאטיבי של אופיס דיפו ל-FastCompany. "הנתונים שמצאנו במחקר שלנו מהדהדים את הטענה הזו. מישהו שמציית לכל החוקים באדיקות אולי מפספס הזדמנות למצוא משהו טוב יותר או למצוא דרך חדשה לעשות את הדברים".

 

אותם אנשים שהודו כי הפרו את החוקים לעיתים קרובות בילדותם דיווחו גם על רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים בבגרותם. לפי ממצאי המחקר, אותם ילדים "שכמעט אף פעם" לא צייתו לחוקים דורגו בין 61 האחוזונים העליונים במדידת רמות הסיפוק - מעל הילדים הממושמעים.

 

המחקר אמנם לא מצא הסבר לתופעה הזו, אך קול מאמינה שהממצאים מצביעים על התאמה בין עצמאות ואושר. "שוברי החוקים כנראה מקשיבים בעיקר לעצמם והם נחושים יותר, כך שייתכן שזה גורם לרמות סיפוק גבוהות יותר", הציעה הסבר משל עצמה.

 

בכורים מצליחים יותר

מסתבר שסדר הלידה וכן המעמד הסוציו-אקונומי בו נולדים משפיעים מאוד על ההצלחה בעתיד. מחקר שנערך לאחרונה בדק את סדר הלידה, גודל המשפחה, חוויות הילדות, עיסוק ההורים והמעמד הסוציו-אקונומי של 650 מנכ"לים. המחקר, שנערך על ידי טוד הדרסון מאוניברסיטת שיקגו ואירנה אוטון מאוניברסיטת פלורידה, אמנם לא מצא קשר בין כל האלמנטים בהיסטוריה המשפחתית לבין ביצועי המנכ"לים מאוחר יותר בחיים, אך כן מצא שרבים מהם רלוונטיים להצלחה.

 

לילדים בכורים או יחידים יש סיכוי גבוה יותר להפוך למנכ"לים בבגרותם. כמעט מחצית מהמנכ"לים במחקר היו אחים בכורים או ילדים יחידים, הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה. מחקרים אחרים מצאו שלבכורים יש סיכוי גבוה יותר להחזיק בתפקידי ניהול והם נוטים להרוויח יותר כסף. ההסבר לכך טמון בדינמיקה המשפחתית. "בכורים מקבלים יותר מזמנם של הוריהם בשנות הילדות, מה שעשוי להפוך אותם למצליחים יותר בבגרותם", אמר הנדרסון ל'אטלנטיק'. "זה מסביר מדוע יותר בכורים הופכים למנכ"לים – הם מקבלים השקעה רבה יותר בהון האנושי שלהם".

 

המעמד הסוציו-אקונומי בו גדלו גם כן נמצא כמשפיע על הדרך שבה מנכ"לים מנהלים את החברה. מנהלים שגדלו בבית ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נוטים להימנע מסיכונים והם זהירים יותר בצורת הניהול שלהם. הם משקיעים פחות כסף ביוזמות עם תשואה גבוהה ומוציאים פחות על מחקר ופיתוח. לעומת זאת, במחקר נמצא שמנכ"לים שגדלו במשפחות פחות מבוססות נוטים לקחת יותר סיכונים עם כספי החברה.

 

ההסבר לכך לדעת החוקרים הוא שמנכ"לים שנולדו למשפחות מצליחות עשויים להרגיש שיש בידיהם 'נוסחה מנצחת' ולכן לא חשים צורך לשנות את ה'מפה' להצלחה. לקיחת סיכונים נמצאה קשורה להצלחה גדולה יותר בתפקיד המנכ"ל.

משחקים 'יפה' ביחד

מחקרים אחרים מצאו קורלציה בין הכישורים החברתיים של ילדים בגיל הגן לבין הצלחתם כמבוגרים. מחקר אחד כזה, שערכו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת דיוק ופורסם על ידי ארגון הבריאות הציבורית בארה"ב, עקב אחר 700 ילדים בארה"ב מגיל הגן ועד שהיו בני 25. המחקר הראה שלילדים עם כישורים חברתיים טובים, שמשתפים אחרים, עוזרים לאחרים, אמפתיים ויודעים לפתוח בעיות בעצמם יש סיכוי גדול יותר להיות בעלי תואר אקדמי ולעבוד במשרה מלאה עד גיל 25.

 

תוצאות המחקר הראו גם, מאידך, שלילדים עם כישורים חברתיים מוגבלים היו סיכויים גבוהים יותר להגיע לבתי הסוהר בבגרותם, להיות אלכוהוליסטים ולהיות בעלי הכנסה נמוכה. "המחקר מראה שסיוע לילדים לפתח כישורים חברתיים ורגשיים זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי להכין אותם להצלחה בחייהם הבוגרים", אמרה קריסטין שוברט, מנהלת התוכנית ברוברט ווד ג'ונסון, הגוף שמימן את המחקר.

 

מחקר נפרד שנערך על ידי מכון אספן מצא כי חינוך חברתי ורגשי חיובי מוביל לתוצאות טובות יותר בהמשך. זה כולל דברים כמו שיתוף בגן והיכולת לשחק ולתקשר עם אחרים בכוונה תחילה. 30 שנה לאחר מכן הילדים שהשתתפו במחקר והראו יכולות חברתיות וכישורים רגשיים טובים הפגינו תוצאות טובות יותר שכללו הישגים אדמיים טובים יותר והכנסה גבוהה יותר. כישורים חברתיים ורגשיים של ילד נמצאו במחקר כגורמים מנבאים טובים יותר מרמת ההכנסה של ההורים למשל.

 

יודעים מה הם רוצים

במחקר שערך הפסיכולוג קיי. אנדרס אריקסון, נמצא שהמשותף לספורטאים, שחקני שח ומוזיקאים מוצלחים הוא שהם כולם מצאו תחום שהם רוצים לשלוט בו כבר בגיל צעיר. אריקסון, המרצה באוניברסיטת פלורידה סטייט הקדיש 30 שנה לחקר אנשים בעלי יכולות גבוהות. הוא פרסם את הממצאים שלו בספר בשם השיא: סודות מהמדע החדש של המומחיות (Peak: Secrets from the New Science of Expertise), שיצא ב-2016. המסקנה העיקרית שלו היא ש"אימון מכוון" הוא המפתח לשלוט בכל תחום. אך זה מחייב מחויבות ארוכת טווח והתלהבות אותנטית החל כבר מגיל צעיר.

 

"מוטיבציה היא במובן מסוים מיומנות", הסביר. "בעלי הכישורים הגבוהים גילו משהו שהם מאד נהנים לעשות, והם נמצאים גם בסיטואציה שבה יש להם הורים ומורים שתומכים ומשקיעים זמן כדי שיעשו את הפעילות הזו".

 

במילים אחרות, רבים מהאנשים המוכשרים בעולם התרגשו באמת ובתמים מאימון ושיפור המיומנות שבה בחרו והיו להם המשאבים שעזרו להם להשתפר לאורך זמן. אולי היו להם בעיות משמעת בבית הספר, או שהם הרוויחו פחות מהתלמידים המצטיינים, אבל הם גילו משהו שהם רוצים להתמקצע בו והייתה להם היכולת להקדיש את הזמן והאנרגיה הדרושים לכך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x