מותר גם למשוך מוחות

20% מבוגרי מכון ויצמן ו־11% מבוגרי הטכניון שוהים בחו"ל. הסיכוי שאקדמאי שגמר תואר בישראל יחיה בחו"ל גדל ככל שהוא למד במוסד איכותי יותר, טכנולוגי יותר וככל שהתואר שעשה גבוה יותר. מספר האקדמאים שסיימו תואר פה אבל שוהים בקביעות בחו"ל גדל בחמש השנים האחרונות בכ־50%. אחד מכל תשעה דוקטורים שקיבלו את התואר פה אינם חיים פה. אלה רק חלק מהנתונים המדאיגים שפרסמה אתמול (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בריחת המוחות.

הטכניון צילום: טכניון

במאי פרסם נשיא מכון שורש פרופ' דן בן דוד מחקר בנושא. לפי המחקר, היחס בין אקדמאים שעוזבים את הארץ לאלה שחוזרים אליה זינק בשנים האחרונות מ־2.6 ל־4.5. מספר המרצים הישראלים למחשבים באוניברסיטאות המובילות בארה"ב שווה לחמישית ממספר המרצים הבכירים למקצוע זה בישראל, בכלכלה קרוב לרבע ובמינהל עסקים - 43%.

המועצה להשכלה גבוהה מתגאה מאוד בתקציבים שהיא מזרימה בשנים האחרונות למחקר, אבל נראה שהסכומים הדרושים כדי להשאיר פה רבים מבכירי הכישרונות שגדלים כאן גבוהים בהרבה. אולי אפילו הגיע הזמן להקים אוניברסיטאות נוספות או טכניון נוסף. מכיוון שמדובר במחקר שרווח עצום בצדו, על הממשלה להשקיע הרבה יותר. במצב הנוכחי, אנחנו מממנים הכשרה משובחת למוסדות אקדמיים וחברות הייטק בחו"ל.

קשה שלא לקשור את הנתונים גם לנתונים של ה־OECD ממאי, שלפיהם ישראל ממוקמת שישית מהסוף במשיכת עובדים בעלי כישורים, חמישית מהסוף כשמדובר במשיכת יזמים ורביעית מהסוף במשיכת סטודנטים. ישראל משקיעה לא מעט בהשבת מוחות הביתה, אבל לא עושה כמעט דבר למשיכת מוחות זרים, כנראה כי אינם יהודים. בכך היא פוגעת ישירות באקדמיה ובתעשיית ההייטק. הגיע הזמן לבחון את הגישה הזאת מחדש, לפחות לגבי טאלנטים שיכולים לתרום למדע ולהייטק. לא יקרה שום אסון לאופייה היהודי של המדינה אם כמה אלפי מדענים ואנשי מחשב זרים יגיעו לפה.