שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

דו"ח פרקליטות המדינה ל–2018: עסקאות טיעון אחראיות ל־82% מההרשעות בפלילים

נתוני הפרקליטות מצביעים על שיעור הרשעה פלילית של 84% ועלייה בגניזת תיקים בעילה של חוסר אשמה - אך גם על שיעור גבוה של הרשעה בטיעון, סיכויי ערעור נמוכים ומדיניות מקלה כלפי שוטרים

משה גורלי 06:5711.09.19

שיעור ההרשעות הפליליות בישראל עומד על 84%, רחוק מהאתוס המקובל של 99% הרשעה, כך לפי דו"ח פרקליטות המדינה לסיכום שנת 2018. נתון זה מהווה עלייה קלה מהנתון של 2017, שעמד על 82%. לפי הדו"ח, גם פילוח 6,000 העבירות שהתגבשו לכתב אישום לא השתנה, ועבירות האלימות תופסות את חלק הארי, אחריהן עבירות מין ואחר כך הונאה, סמים ורכוש. עם זאת, מתוך ההליכים שהסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית שיעור גבוה של 82% הסתיימו בהסדרי טיעון.

 

 

 

נתוני הפרקליטות מציירים תמונה עגומה לסיכויי הערעור. מתוך 516 ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון 76% עסקו בקלות או חומרת העונש. 12% מהערעורים הוגשו בידי המדינה והיתר בידי הנאשמים. 59% מערעורי המדינה התקבלו, לעומת 19% בלבד מערעורי הנאשמים.

 

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלומון טקה מירי קצין במשטרת ישראל הציבה זרקור על פעולת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות. הנתונים המצויים בדו"ח השנתי אכן מעידים לכאורה על היד הזהירה בטיפול בשוטרים. מתוך 728 התיקים שבהם נחקרו אשתקד שוטרים באזהרה רק ב־9% מהמקרים הוגשו כתבי אישום פליליים, בעיקר בעבירות אלימות או מין.

 

21% מתיקי חקירות השוטרים באזהרה הועברו לטיפול מחלקת המשמעת במשטרה, חלקם עם החלטה מחייבת על העמדה לדין וחלקם עם המלצה. עם זאת, לפי נתוני הפרקליטות 33% מתיקים אלו נגד שוטרים נסגרו מחוסר ראיות ו־27% נסגרו בעילה של חוסר אשמה.

 

מתוך כלל התיקים שפתחה הפרקליטות בשנה שעברה, ב־36% המליצה המשטרה לסגור את התיק מכיוון שסברה שלא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין פלילי. במרבית התיקים מאשר הפרקליט את המלצת המשטרה לגניזת התיק ובמיעוט מובהק מהתיקים הללו מוגש כתב אישום.

 

ב־2018 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ־24 אלף תיקים, תוך עלייה משמעותית בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה (15% לעומת 12% ב־2017). תיקון הנחיית פרקליט המדינה הובילה במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילה של חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד.

 

עם זאת, ההיענות למשפטים חוזרים אינה גבוהה ותלויה בהסכמת הפרקליטות. אשתקד הוגשו 33 בקשות למשפט חוזר שטופלו במחלקה הפלילית, וב־12 מקרים ניתנה החלטה בידי בית המשפט העליון: רק בשני מקרים התקבלה הבקשה, ובהסכמת המחלקה הפלילית.

 

פרקליט המדינה שי ניצן. פחות גניזת תיקים מחוסר ראיות ויותר מחוסר אשמה פרקליט המדינה שי ניצן. פחות גניזת תיקים מחוסר ראיות ויותר מחוסר אשמה צילום: עמית שעל

 

דו"ח הפרקליטות שם דגש על קידום מסקנות ועדת דורנר וממליץ להפחית את מספר האסירים בדרך של העדפת ההליך השיקומי על פני מעצר או מאסר, בהתאם להנחיות בג"ץ להגדלת שטח המחייה לאסירים. עם הצעדים הנמנים בדו"ח נכללים הארכת תקופות עבודות השירות משישה לתשעה חודשים והרחבת פעילות בתי המשפט הקהילתיים. ב־2018 הוקם בית משפט קהילתי רביעי ובשנה הקרובה צפויים לקום שניים נוספים.

 

בנוסף נמשכה אשתקד העלייה במספר התיקים החדשים שנפתחו ביחידת הסייבר, 65 תיקים לעומת 49 ב־2017. היחידה התמודדה עם שימוש מוגבר באמצעי הסתרה מבוססי בלוקצ'יין לצורך הלבנת הון. כמו כן המשיכה העלייה בפעילות האכיפה הוולנטרית כלפי עבירות פליליות במרחב המקוון, וחלה עלייה של 16% בבקשות להסרת תכנים לעומת 2017, שהגיעו ל־14.3 אלף. 80% מהבקשות נגעו בעבירות הקשורות לארגון טרור, 19% נוספות בהסתה לאלימות או טרור והיתר בנושאים כפגיעה בפרטיות או הפרת הוראות איסור פרסום. 86% מהבקשות הביאו להסרת התכנים במלואן.

 

* * *

 

היד הקשה מתרככת

 

בהתאם למשנתו של מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן שמדגישה את הטוב על חשבון הרע, דו"ח הפרקליטות זכאי לשבחים, בעיקר הודות לרוח והבשורות הסניגוריאליות הנושבות ממנו. כך, הפרקליטות מספרת לנו שכמעט כל תיק חמישי מסתיים בזיכוי, רחוק מהתפיסה הציבורית של 99% הרשעה שמותירים לנאשם כמעט אפס סיכויי זיכוי.

 

גם המעבר לסגירת תיק מעילה של "חוסר אשמה" נקייה וגורפת לעומת עילת "חוסר ראיות" המותירה גיבנת ורישום פליליים היא בשורה חשובה. במיוחד עבור אנשי ציבור שיוכלו לחזור למשרותיהם, עד לפעם הבאה, כמובן. בהקשר זה זכור המאבק על סגירת התיק נגד שופט העליון בדימוס יורם דנציגר: פרקליט המדינה דאז דרש שסגירת התיק תהיה מחוסר ראיות, שהיתה גורמת להתפטרותו של דנציגר משיפוט, אך היועץ המשפטי לממשלה התעקש על חוסר אשמה, שהותירה את דנציגר על כסאו.

 

בנוסף, ברוח דו"ח ועדת דורנר והכרעת בג"ץ שהורתה כל הרחבת שטח המחייה לאסירים, מצביע דו"ח הפרקליטות על מעבר מענישה הרתעתית למדיניות שיקומית. ברוח זו מוקמים עוד בתי משפט קהילתיים ועבודות השירות הוארכו משישה חודשים לתשעה חודשים. מי יודע, ייתכן שהרוח הזו תחלחל גם לפרקליטות של הפרקליטות, שרחוקות יותר מכיבוד זכויות האדם.

 

נתון מטריד הוא השיעור הגבוה מדי של הסדרי טיעון, בעיה שמלווה את המשפט הפלילי בישראל עשורים ארוכים. מצד אחד אין מנוס, בלי הסדרי הטיעון הפקק בבתי המשפט היה ארוך בהרבה. מנגד, יש להקפיד שהחורים בהסדרים לא יהיו גדולים מדי עד שחפים מפשע יפלו דרכם לתהומות הרשעות השווא.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x