שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

מדינת ישראל הפקירה את הגיל הרך

על אף התחייבות הממשלה לפרסום המלצות בנושא משבר הפעוטונים עד לחודש אפריל השנה, אין שום סימן שמישהו מתכוון לעמוד בהבטחות - כעת, בייחוד לפני הבחירות, יש להזכיר להורים שענף המעונות המפוקחים בישראל בקריסה

חגית פאר 17:0909.09.19

מי מאיתנו לא מסכים שהילדים והילדות שלנו הם הדבר היקר בעולם? כולנו מייחלים שהם יקבלו את החינוך הטוב ביותר, כזה שיכין אותם לאתגרי החיים הצפויים ושיכלול יחס אישי ופרטני - כל ילד וילדה לפי צורכיהם.

 

 

חינוך טוב לא צריך להיות פועל יוצא של היכולת הכלכלית של הורי הילדים. כל ילד באשר הוא ראוי לקבל את החינוך הטוב ביותר. אם כך, מדוע מדינת ישראל פועלת בדיוק ההיפך ומפקירה את ילדי הגיל הרך?

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

החטא הקדמון של מדינת ישראל הוא הקביעה שחינוך מתחיל בגיל 3. זאת למרות שמחקרים רבים קובעים כי דווקא השנים הראשונות לחייו של ילד או ילדה הן החשובות ביותר לגיבוש האישיות.

 

מבחינת המדינה, המחדל הוא ערכי, חינוכי וכלכלי. בפן הערכי, ישראל משלבת בין היותה מדינה של שוק חופשי לבין היותה מדינת רווחה חומלת, כזו שאמורה לתת סיכוי שווה לכל ילד באשר הוא, ולא רק לאלו שהוריהם ידם משגת.

 

בפן החינוכי, אמנם קיימות מסגרות לבני ובנות 0 עד 3 - אך אלו סובלות מתת תקצוב כרוני, שפוגע באיכות החינוך. רק בימים האחרונים גילינו שתקציב המעונות המפוקחים עומד לספוג פגיעה נוספת. צריך לומר להורים את האמת - ענף המעונות המפוקחים בקריסה. במעונות בישראל מטפלת אחת אחראית על לפחות שישה פעוטות, לעיתים אף יותר.

 

מדובר ביחס תקינה חמור שחורג מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על יחס של מטפלת לארבעה פעוטות. שלא לדבר על ההשקעה הממוצעת בילד שעומדת בישראל על 2,713 דולר לעומת 12,433(!) בממוצע ב-OECD.

 

התנאים בהם מועסקות המטפלות מחפירים –-הן בקושי מצליחות להגיע לשכר מינימום, סובלות מעבודה שוחקת ולא מתגמלת ולאחרונה אף מהוות מטרה לזעם ציבורי, הגם שרובן המוחלט נשים ערכיות שבחרו במקצוע בטח לא בשל התנאים המפליגים שבו. הילדים שלנו ראויים ליותר.

 

בזמן האחרון הארץ סערה בעקבות גילויים קשים של אלימות נגד פעוטות. זוהי אחריות הארגונים שמפעילים את המוסדות להמשיך לחנך, לדווח ולהבטיח שמקרים קיצוניים שכאלו לא ישנו.

 

בהקשר זה, יש לברך על החלטת משרד הרווחה לתקצב פריסת מצלמות במעונות - לא ההורים הם אלו שצריכים לשלוח את ילדיהם עם מצלמות נסתרות למעונות, מן הראוי להסדיר את הנושא באופן מערכתי. אין בצעד הזה התרסה כלפי המטפלות, שרובן המוחלט מחנכות ערכיות ואוהבות בכל ליבן את הפעוטות. בה בעת, ברור שעניין הפיקוח הוא רק נדבך אחד במהפכה הכוללת הנדרשת.

 

את שנת הלימודים הקודמת פתחנו, מפעילי המעונות שבפיקוח, בשביתה בלית ברירה אחרת. הבנו אז שהמחיר המידי שבשביתה, נמוך משמעותית מהמחירים ארוכי הטווח שישלמו ההורים והילדים. בעקבות השביתה, התחייבה המדינה על הקמת ועדה ממשלתית אשר תדון במשבר ותציע דרכים לפתור אותו.

 

על אף ההתחייבות לפרסום המלצות בפועל עד לחודש אפריל, ארבעה חודשים לאחר תאריך היעד ואין שום סימן שמישהו בממשלה מתכוון בכלל לעמוד בהבטחות.

 

מפעילי המעונות הציגו לוועדה דו"ח מפורט, הכולל אבני דרך להצלת הענף, כאשר בראש ובראשונה הדרישה הבסיסית היא ההבנה של מקבלי ההחלטות כי חינוך מתחיל בגיל 0 ולא בגיל 3. כולי תקווה שראש הממשלה הבא ידפוק על השולחן ויבין שללא התערבותו האקטיבית, שום דבר באמת לא ישתנה.

 

 

 

 

 

 

הכותבת היא יו"ר נעמת

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x