שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

הרפורמה בחינוך המיוחד: מדינת חלם קמה לתחייה

לפי הרפורמה מ-2018 שבה הובאה לראשונה בחשבון העדפת ההורים לגבי סוג המסגרת בה ישולבו הילד או הילדה - עמדת המוסד החינוכי היתה צריכה להימסר להורים לפחות 14 יום לפני הדיון. בפועל, זה לא קרה - ופעמים רבות כשהגיעו לוועדה הופתעו לגלות שבנם או בתם מיועדים לעבור למסגרת שכלל אינם מעוניינים בה

סתיו כהן ועידית הראל 08:3630.08.19

מי שילדיו נזקקים לשירותי החינוך המיוחד, יודע שמדובר באתגר כפול: מעבר להתמודדות הלא פשוטה עם צרכיו הפדגוגייים של הילד, מוצאים את עצמם ההורים בהתמודדות בלתי פוסקת עם סבך הביורוקרטיה. לכן, הרפורמה בחוק החינוך המיוחד שנכנסה לפועל לפני כשנה, במהלך 2018, היא צעד שהכוונה שמאחוריו מבורכת. היישום, למרבה הצער, הרבה פחות.

 

 

מבלי להיכנס לסעיפי החוק עצמו והבירוקרטיה הכרוכה בכך, יש לציין שברפורמה נקבע כי העדפת ההורים לגבי שילוב הילד או הילדה בחינוך המיוחד, או השארתם במסגרת רגילה, תילקח מעתה בחשבון. בנוסף, העדפתם של ההורים לגבי סוג המסגרת הספציפי תחייב את המערכת, למעט במקרים חריגים.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטטוק

 

כמו כן, על פי דבריהם של הורים שפנו לעמותת הל"ה, נאמר להם כי אינם נדרשים עוד להגיע לוועדה עם חוות דעת של גורמים טיפוליים – מה שאמור לכאורה להקל על הנטל הביורוקרטי הכבד וגם על הנטל הכספי שמוטל על כתפיהם.

 

על פי הנהלים, עמדת המוסד החינוכי הייתה צריכה להימסר להורים לפחות 14 יום לפני הדיון. בפועל, במקרים רבים ההורים לא קיבלו עמדה זו מראש, וכשהגיעו לוועדה הופתעו לגלות שבנם או בתם מיועדים לעבור למסגרת שאינם מעוניינים בה; ומאחר שנאמר להם שאין צורך להביא חוות דעת מקצועיות – ההורים התקשו מאוד לסתור את הקביעה ש"הונחתה" על ראשם.

 

כאמור, הרפורמה קבעה כי דעתם של ההורים באשר למוסדות שבהם ישובצו ילדיהם היא שתכריע – "למעט במקרים חריגים". אולם בכל שינוי חקיקה האמת טמונה בפרשנות. בתיקון לחוק נכתב כי "(במידה ש) סברה ועדת הזכאות והאפיון, בהסתמך על חוות דעת של גורמים טיפוליים...כי יש חשש ממשי שהשמתו של התלמיד במסגרת חינוכית בהתאם לבחירת הוריו תביא לפגיעה ממשית בשלומו או בשלומם של אחרים, רשאית היא להחליט על השמתו במסגרת חינוכית אחרת". הפרשנות בפועל שמעניקה המערכת למילים אלה היא כי העדפת ההורים תילקח בחשבון רק אם אינה סותרת את העדפת הגורמים הטיפוליים במוסדות החינוך.

 

לפיכך, נראה כי אין כל הבדל בין המצב הקודם, שבו העדפת בתי הספר הייתה החשובה ביותר, לבין המצב הנוכחי. אם כבר, ההבדל היחיד הוא בהורדת המגננות של ההורים לקראת הדיון. בחוק שלפני הרפורמה, בית הספר היה מחויב להחתים את ההורים על שאלון, וכך נחשפו ההורים לעמדת בית הספר. כעת חובה זו הוסרה, ונציגי בתי הספר החלו להגיע לוועדות עם מסמכים שההורים אפילו לא נחשפו אליהם.

 

מאז שהוקמה עמותת הל"ה למען החינוך, יותר ממחצית הפניות אליה קשורות לחינוך מיוחד. החינוך המיוחד בישראל הינו תחום רגיש, שבו אנו עדות פעמים רבות לאפליית אוכלוסיות מוחלשות. הקפיצה הדרמטית בפניות שחווינו בחודשים האחרונים מעלה דאגה ממשית שהרפורמה, שנבעה ממניעים חיוביים, אינה מיושמת בצורה הנכונה ושהורי וילדי ישראל משלמים את המחיר.

 

בשנה האחרונה נוסתה הרפורמה באזור הצפון בלבד כסוג של פיילוט, אך שר החינוך הנכנס רפי פרץ הכריז כי בשנה הקרובה היא תוחל על כל הארץ. לפני שהולכים למהלך גדול כזה, יש לטפל בכשלים שהתגלו בשנה האחרונה, שכן עתידם של ילדים רבים עשוי להיפגע קשות.

 

 

הכותבות הן מנכ"לית עמותת הל"ה למען החינוך והיועצת המשפטית של עמותת הל"ה למען החינוך

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x