זמר השנה של מערכת המשפט
אחרי עפולה הגיע תורה של חיפה לזכות במופע של מוטי שטיינמץ, הפעם "לגברים בלבד". בג"ץ שומר בקנאות על הסטטוס קוו לפני הבחירות: קרמרמן־דקל, דרעי־קובי ועכשיו אמי פלמור. ומה הקשר בין חנוך לוין לבין פקודות מטכ"ל
1. מוטי שטיינמץ. אתמול עפולה, היום חיפה. סיבוב ההופעות של הזמר החרדי מוטי שטיינמץ ממשיך לחולל משברי דת־מדינה. שטיינמץ מככב שוב על הבמות, גם אלה המשפטיות. אחרי שהופעתו לפני קהל מופרד בעפולה העסיקה את בית המשפט המחוזי בנצרת (פעמיים), את העליון ואת היועץ המשפטי לממשלה — שמאשר כעת אירועי תרבות בהפרדה במרחב ובמימון הציבורי — העלה שטיינמץ את הרף. הפעם אין אפילו צורך בהפרדה, כי ההופעה שתוכננה אתמול במרכז הקונגרסים בחיפה, אמורה היתה להתקיים לפני גברים בלבד. אלא שסגן נשיא המחוזי בחיפה אברהם אליקים קיבל את עתירת שדולת הנשים באמצעות עו"הד חגי קלעי, גלי זינגר ומרים זלקינד (גם הם זכורים מההופעה בעפולה) והורה על ביטול ההופעה.
היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט הגיש ביום שישי את עמדתו לבית המשפט, ובה הוא מתנגד לקיום האירוע לגברים בלבד: "אירוע המיועד למגדר אחד בלבד, מעורר קושי מיוחד וחשד להפלייה אסורה", כתב היועץ, "העירייה לא עמדה בנטל על מנת להבהיר את ההצדקה לקיומו של האירוע במתכונתו הנוכחית המיועדת לגברים בלבד".
העירייה לא רק שלא חיפשה להצדיק, אלא ביקשה לשכנע את בית המשפט שההפרדה מתבקשת, שמדובר באירוע דתי: "קומזיץ של התרוממות, שירה בציבור שמיועדת עבור גברים בלבד", כדברי נציגי העירייה בדיון עורכי הדין יוסי דלל וימית קליין, שטענו לתיקון ערכי לקיפוח החרדי. "הציבור החרדי הוא זה המודר, הלכה למעשה, מן המרחב הציבורי, בכל אחד מן האירועים הרבים אותם מקיימת עיריית חיפה לציבור הרחב", כתבו בתגובתם לבית המשפט. חיפה, סניף בני ברק.
השופט אליקים קטל את עמדתם. "העירייה במעין התנשאות לא סברה כי יש להציג בפני בית משפט מידע כלשהו, היא הסתפקה בסיסמאות ואמירות כלליות, כתב בפסק הדין, "התנהגותה הבעייתית של העירייה בלטה בראש ובראשונה מהעובדה שהיא בחרה להתעלם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה".
עם זאת, ביקורתו היתה ערכית בחלקה, אך טכנית בעיקרה — היעדר בחינה משפטית מעמיקה לאירוע ראשון וחסר תקדים מסוגו: "לטעמי", כתב, "אירוע שנעשה 'לראשונה בחיפה' בו מבקשת העירייה למנוע כניסת נשים ולממנו מכספי תושבי העיר מחייב בחינה משפטית של האירוע על סמך המצב המשפטי הקיים. עצם האמירה 'לגברים בלבד' לא מצביעה בהכרח על פגם ופסול, משמעות שלט ‘לגברים בלבד’ על דלת הכניסה לשירותים אינה כמשמעות אותו שלט בכניסה למשל לאוטובוס. לטעמי יש לדחות כל ניסיון להבחין בין נשים לגברים על בסיס טעמים שאינם רלבנטיים".
2. אמי פלמור. לפני כשבועיים חגגו למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור פרידה נרגשת בטקס שבו התחרו הנפרדים, ובראשם שר המשפטים אמיר אוחנה, במחמאות וסופרלטיבים לפועלה. ככה זה תמיד: מדברים בשבחו של אדם רק כשהוא נבעט החוצה, או חלילה כשהוא עובר מן העולם.
על הקווים, כמו בכדורגל, כבר התחמם המחליף עו"ד אופיר כהן. אבל, אחרי דיון קצר ועצבני בבג"ץ בשבוע שעבר, מסתמנת ההערכה שעתירת התנועה לאיכות השלטון תתקבל, כהן ישוב לספסל, ופלמור שאפילו וויקיפדיה כבר הכתירה אותה כמנכ"לית לשעבר — צפוייה לשוב למגרש.
זה בגלל שבג"ץ שומר בעקביות על סטטוס קוו בתקופה שלפני בחירות. לפני פלמור, נדחתה עתירתה של מישל קרמרמן־דקל — שיאושר מינויה למנכ"לית הרשות השנייה — בין השאר, בגלל פיזור הכנסת ותקופת הבחירות. אחר כך מנע בג"ץ משר הפנים אריה דרעי להדיח את ראש עיריית טבריה רון קובי.
גם כאן העירו השופטים שלא מתקבל על הדעת ששר ידיח ראש עיר בתקופת בחירות. "בשלב הזה, כשיש טענות ניגוד עניינים קשות, כשזה מצטרף בתקופת בחירות, בעיני לא מתקבל על הדעת שייערך שימוע. כדי לא לפגוע באינטרס הציבורי", כתב השופט מני מזוז.
מזוז היה זה שהוביל את מתקפת בג"ץ על אוחנה בשבוע שעבר. זאת, למרות שצדקה המדינה בטענתה שכהן עדיין לא אושר בממשלה והעתירה מוקדמת מדי. השופטים זעמו בעיקר על חלקו הראשון של המהלך — סילוקה של פלמור.
עד 4 בספטמבר על השר ומחלקת הבג"צים להסביר לבג"ץ מדוע החילופים היו כה נחוצים. אוחנה, לזכותו ייאמר, בא לעבוד ולא להעביר את הזמן עד כניסת שר משפטים קבוע. על סדר יומו רפורמות דרמטיות כחדלות פירעון, סדר דין אזרחי והרפורמה במועצת רואי החשבון.
הבעיה היא שדווקא המשך קידומן, מחייב להשאיר את פלמור שכבר מנווטת את המהלכים.
לאחר קרמרמן־דקל ודרעי־קובי הגיע הסיפור הנוכחי. בג"ץ עשוי לכתוב פסק דין שיעשה סדר במותר ובאסור בתקופת בחירות וממשלת מעבר, ובאותה הזדמנות יבהיר את מעמדן הנורמטיבי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
השר אמיר אוחנה עלול לספוג כישלון במהלך הגדול הראשון שלו, שחשיבותו המרכזית היא בחיזוק מעמד ראש הממשלה, בוועדה לבחירת פרקליט המדינה שמנכ"ל משרד המשפטים הוא אחד מחבריה. הכישלון הזה צפוי להבעיר שוב את חזית המשילות המתוחה בין הממשלה לעליון. בדמיון מסוים לחזיתות האמיתיות שמתלקחות בגבולות, גם החזית הזאת לעולם לא תשקוט. ולהבדיל — טוב שכך.
3. חנוך לוין. המתקפה הדתית־חרדית על המרחב החילוני שבה פתחנו מתקיימת גם בצבא: מסלולי חיול נפרדים, החרמת שירת נשים, תורות לחימה שמחלחלות ממכינת עלי, וכמובן סמוטריץ', שאת הכותרת האחרונה שלו, עשה על גבן של לוחמות צה"ל.
לכך מצטרף סיפור חביב שפורסם בשבוע שעבר בגלי צה"ל. בהוראת הרבנים הראשיים הופסקה חלוקת הקונדומים למתגייסים. הצבא שנתקע עם הסטוק, נאלץ להשמיד מאות אלפי יחידות.
אגב, הסיפור נקשר גם לעלייה המדאיגה במספר ההפלות בצה"ל. וגם הוא סיפור שפוגע בעיקר בנשים כי האחריות מתגלגלת אליהן ואל הגלולות שבהן הן צריכות לשתמש ולא לחיילים שצה"ל מונע מהם את אמצעי המניעה הגברי.
בגלי צה"ל החמיצו את הדמיון המדהים של הסיפור ל"סוחרי גומי" של חנוך לוין, בדיוק בשבוע שציין 20 שנה למותו. כמו צה"ל, גם ספרול של לוין, נתקע עם "עשרת אלפים חפיסות גומי חדשות מטיב אוסטרלי מעולה". וכמדור משפטי, נביא כאן רק את אחת ממעלותיו של הקונדום האוסטרלי המעולה, שמתאר לוין: "והוא כה רך ועדין, והוא גמיש כמו עורך דין".