שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

סדקים בהבטחה: "בית הזכוכית" של חימי לא כולל את הבחירות

ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי הבטיח כי המוסד יפעל מעתה בשקיפות. אלא שכבר שבועיים שהפרוטוקולים של ספירת הקולות מהבחירות "נמצאים בסריקה", ההסכמים הקואליציוניים נשמרים בסוד, וטענות על שוחד בחירות טרם טופלו

ענת רואה 07:0402.07.19

אף שחלפו שבועיים בדיוק מהבחירות ללשכת עורכי הדין, ועדת הבחירות בלשכה עדיין לא חשפה את כל הפרוטוקולים של ספירת הקולות בקלפיות השונות, אפילו שהתבקשה למסור את הנתונים לכמה מועמדים וסיעות, והציפייה היתה שהחומר הזה יימסר בסמוך מאוד לסיום

ספירת הקולות. בנוסף לכך הוטל איפול על ההסכמים הקואליציוניים בלשכה. במענה לשאלה מדוע הלשכה אינה מפרסמת את הפרוטוקולים של ספירת הקולות, התקבלו מספר תשובות, למשל שהחומר עדיין בסריקה או שהסריקה בחלקה בלתי קריאה. בנוגע להסכמים הקואליציוניים, נמסר מהלשכה כי אין כל חובה חוקית לחשוף אותם.

 

 

 

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי לפי בית המשפט העליון, שדן בסוגיית הסכמים קואליציוניים בלשכת עורכי הדין כבר לפני שנים רבות, נקודת המוצא היתה שההסכמים הללו צריכים להיות גלויים לציבור. אפילו טענות בדבר שוחד בחירות אסור ממתינות לטיפול ועדת הבחירות בלשכה כבר מספר ימים.

 

 

אבי חימי ביום הבחירות בקלפי. "כל עורכי הדין יוכלו לדעת על כל דבר שקורה בלשכה" אבי חימי ביום הבחירות בקלפי. "כל עורכי הדין יוכלו לדעת על כל דבר שקורה בלשכה" צילום: שאול גולן

 

התנהלות זו של הלשכה עומדת בסתירה להבטחות של עו"ד חימי מלפני שבועיים, עת הוכרז כי נבחר לראש לשכת עורכי הדין. במעמד זה הוא התחייב בהתרגשות כי הלשכה תפעל בשקיפות ולא תסתיר מידע מחבריה: "נהפוך את הלשכה לבית מזכוכית ממש. כל עורכי הדין יוכלו לדעת על כל דבר שקורה בלשכה. הכל יהיה גלוי וחשוף, הכל יהיה תוך כדי שיתוף פעולה, וכשיהיו קשיים נחשוף אותם בפני עורכי הדין ונחלוק איתם את הקשיים".

 

"בלתי קריא"

 

ביום הבחירות ללשכה פעלו 153 קלפיות ברחבי הארץ, ובכל קלפי הכינה ועדת הקלפי פרוטוקול בכתב יד שכלל את מספר הקולות שקיבל כל מועמד לראשות הלשכה, את מספר הקולות שקיבלו הסיעות השונות במועצה הארצית, את סיכום הקולות שקיבלו המועמדים לראשות מחוז ואת הסיעות השונות בוועד המחוז. הקובץ הזה היה אמור להיסרק בתוך זמן קצר ולהישלח לכל הסיעות והמועמדים שהתעניינו במידע הזה.

 

"כלכליסט" פנה מיד לאחר סיום הבחירות בבקשה לקבל את הפרוטוקולים, ונענה כי בתוך ימים אחדים כל החומר יעלה לאתר לשכת עורכי הדין. בחלוף שבוע ימים חשפה הלשכה רק את אחוז ההצבעה הכללי ואת התפלגות ההצבעה במחוזות השונים, אולם הפרוטוקולים של הקלפיות לא פורסמו.

 

"כבר שבוע טוענים שהפרוטוקולים מכל הקלפיות בסריקה", אומרת עו"ד נעמי עיני, חברה בוועדת הבחירות. "כבר ביום ראשון שעבר ביקשתי לקבל את הנתונים, ובינתיים מסרו לי רק את מניין הקולות". מועמדת נוספת טוענת כי כשביקשה לאחר סיום ספירת הקולות לקבל את הפרוטוקולים, סולקה וכמעט והובאו מאבטחים לפנותה מהמקום.

 

עו"ד חיים קנת, יו"ר ועדת הבחירות, טוען כי חלק מהפרוטוקולים "בלתי קריאים בגלל הסריקה", ולכן עומדים לעיון במשרדי הלשכה. אלא שהסיעות השונות כלל לא ידעו כי ביכולתן לעיין בפרוטוקולים כביכול, וגם לא הבינו מדוע כל החומר לא נסרק ומופץ. "שום דבר לא מוזר, אלא רק אם רוצים לראות את זה ככה", אמר קנת ל"כלכליסט". "הקבצים הבהירים בסריקה קשה לקרוא אותם, ולכן הם נמצאים בלשכה לכל המעוניין".

 

 

עו"ד חיים קנת, יו"ר ועדת הבחירות עו"ד חיים קנת, יו"ר ועדת הבחירות

 

לאחר שורת פניות מ"כלכליסט", אתמול שלחה לפתע ועדת הבחירות הודעה לסיעות ולמועמדים השונים: "מנגנון הלשכה החל באיסוף החומרים מכ־150 קלפיות אשר פעלו ברחבי הארץ במהלך יום הבחירות. איסוף, סידור והזנת החומרים למחשב הינה מלאכה מרובה האורכת זמן". להודעה צורפו 14 פרוטוקולים (מתוך 153), אך אף אחד מהם אינו פרוטוקול ספירת קולות, אלא נתונים על שעת פתיחת וסגירת כל קלפי וחברי ועדת הקלפי בלבד.

 

היועצים בודקים

 

נושא נוסף שתלוי ועומד כבר שבועיים ללא תשובה ברורה הוא ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין המועמדים והסיעות השונות בלשכה. בשבוע שעבר למשל נחשף ב"כלכליסט" הסכם שכנראה סלל את דרכו של עו"ד אשר אקסלרד לראשות מחוז ירושלים. על פי ההסכם, התחייב אקסלרד לתת שלל תפקידים לרשימת אמונה במשפט. בעקבות החשיפה פנה עו"ד אבי שינדלר, שהתמודד מול אקסלרד ליו"ר ועדת הבחירות וגם ליועץ המשפטי לממשלה, וטען שמדובר בשוחד בחירות ויש להורות על בחירות חוזרות לראשות המחוז. פנייתו של שינדלר לוועדת הבחירות נעשתה כבר לפני שבוע, וטרם זכתה למענה. היו"ר קנת טען כי העביר את הנושא לבדיקת היועצים המשפטים של הלשכה.

 

מלשכת עורכי הדין נמסר כי כללי לשכת עורכי הדין אינם כוללים דרישה לפרסם הסכמים קואליציוניים. עם זאת, העליון פסק בעבר כי יש מקום לגלות הסכמים קואליציוניים. בעתירה מ־1986 פסק אהרן ברק: "עד כמה שהסכמים אלה גלויים וידועים, וציבור הבוחרים מודע להם, הרי הם משמשים נתונים שעל פיהם מגבש כל מצביע את עמדתו שלו באשר לאופן הצבעתו. הסכמים שכאלה אין בהם כל פגיעה בעקרון השוויון או בחשאיות הבחירות". ברק המשיך וכתב כי מותר בהסכם קואליציוני להסכים לתת משרות שונות במוסדות הלשכה, כולל נציג בוועדה לבחירת שופטים, אך זאת בהנחה שההסכמים גלויים: "איני רואה כל פסול בכך, כי משא ומתן זה וההסכם הנובע ממנו יתקיימו לפני הבחירות, ובלבד שההסכם יהא גלוי וידוע".

 

השופט אליעזר גולדברג הוסיף: "אין לראות בהסכמים אלא חלק ממצע הבחירות של הרשימות המתקשרות. וכל עוד גלויים ההסכמים ואין הם נעשים במסתרים, יעמדו הסכמים אלה ל'פסק דינו' של הבוחר ביום הבחירות. הוא שיחרוץ גורלן של הרשימות המתקשרות לשבט או לחסד".

 

גוף פוליטי בעיקרו

 

ההתנהלות הבעייתית הזו היא ככל הנראה תוצר של היות ועדת הבחירות גוף פוליטי בעיקרו. הדמות אולי הדומיננטית ביותר בוועדת הבחירות, עו"ד רועי אברהמוביץ, חבר ועדת בחירות ששימש במקביל כראש מטה הבחירות של עו"ד אבי חימי, תפקיד שאף קיבל עליו שכר. כשאברהמוביץ נשאל על ניגוד עניינים אפשרי, הוא השיב כי ידוע שהוועדה היא פוליטית וההצבעה פוליטית.

 

היחיד בוועדה שאיננו דמות פוליטית הוא יו"ר הוועדה, שהוא גם לפי חוק לשכת עורכי הדין נשיא בית הדין המשמעתי הארצי. בעבר היו"ר חולל לא מעט סערות. כך למשל ב־2015, שבועיים בדיוק לפני הבחירות ללשכה התעוררה סערה כשביום אחד התפטרו מתפקידם גם עו"ד יצחק מירון, ששימש יועץ משפטי של ועדת הבחירות, וגם עו"ד ציון אמיר, שהיה יו"ר הוועדה. הנימוק לכך היה שהוועדה פוליטית והחלטות מתקבלות בניגוד לדין. בניגוד לדומיננטיות של אמיר, קנת מצטייר כיותר פסיבי ופחות לוחמני, והוא בעיקר נוטה להסתמך על חוות דעת משפטיות שהוא מקבל ממשרד קסוטו.

 

מהלשכה לא התקבלה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x