$
משפט

פס"ד תקדימי: בוטל מכרז של משרד הביטחון למטפלים סיעודיים עבור נכי צה"ל

ביהמ"ש קבע כי תנאי המכרז, שהיקפו מוערך ב-450 מיליון שקל לשנה, לא יאפשרו טיפול הולם בנכים ולא יבטיחו את איכות השירותים שיקבלו; השופטת: "ככל שתנאי ההעסקה של המטפלים הסיעודיים לנכי צה"ל יהיו גרועים יותר, האנשים שיגיעו לבצע את התפקיד יהיו פחות טובים, ואיכות הליווי סיעודי שיקבלו נכי צה"ל תהיה נמוכה יותר"

בפסק דין תקדימי ביטל היום (ב') בית המשפט המחוזי בתל אביב מכרז של משרד הביטחון למטפלים סיעודיים עבור נכי צה"ל. היקף המכרז מוערך בכ-450 מיליון שקל לשנה. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי המכרז פוגע הן בזכויותיהם של נכי צה"ל לקבלת טיפול מיטבי, והן בזכויות המטפלים הסיעודיים. פסק הדין מקשר בין תנאי העסקה של מטפלים סיעודיים, לאיכות הטיפול שמקבלים המטופלים, במקרה זה נכי צה"ל.

 

נכי צה"ל מבין העותרים טענו כי במכרז מנסה משרד הביטחון לחסוך בהוצאות המטפלים הסיעודיים, והוא עושה כן על חשבון איכות הליווי סיעודי שיקבלו נכי צה"ל. אשר לנכי צה"ל קבעה השופטת כי בשנים האחרונות עולה מהפסיקה כי חלה שחיקה בטיפול הרפואי והסיעודי שניתן לנכי צה"ל, וקבעה, כי "ככל שתנאי ההעסקה של המטפלים הסיעודיים לנכי צה"ל יהיו גרועים יותר, האנשים שיגיעו לבצע את התפקיד יהיו פחות טובים, ואיכות הליווי סיעודי שיקבלו נכי צה"ל תהיה נמוכה יותר".

 

נכה צה"ל (ארכיון) נכה צה"ל (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

 

נושא נוסף בו עוסק פסק הדין בהרחבה הינו החתמת שעון סלולרית. בתנאי המרכז נקבע כי על המטפלים הסיעודיים לבצע דיווחי נוכחות באמצעות החתמה ממוחשבת שתפעל באמצעות טלפון קווי או סלולארי מבוססי מיקום. הן נכי צה"ל והן המטפלים הסיעודיים טענו כי יש בכך משום פגיעה בפרטיותם. בית המשפט דן בהרחבה בזכות לפרטיות, בשאלה האם חשיפת נתוני מיקום פוגעים בפרטיות, וקבע כי בעידן ה- Big Data, חשיפת נתוני מיקום עלולה להביא לחשיפת פרטים שהם בליבת הפרטיות (כגון אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי): "אני סבורה כי פגיעה בפרטיות מתקיימת גם כאשר נחשפים נתוני מיקום של אדם בניגוד לרצונו ולהסכמתו. מדובר, כאמור, הן בפגיעה חוקתית, ולטעמי, יש להוסיף קטגוריה נוספת של פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות (בקטגוריית הטרדה אחרת), והיא, חשיפת מידע, לגבי אדם שלא מרצונו וללא הסכמתו", קבעה השופטת. עם זאת קבעה, כי לגבי עובדים יש צורך במערכת שתאפשר למעביד לעקוב אחרי שעות עבודתם.

 

השופטת אימצה מודל מהאיחוד האירופי - הנדסת פרטיות (Privacy by Design) - עיצוב המערכות הטכנולוגיות מראש כך שיכללו הגנה על הפרטיות, וקבעה כי פתרון מידתי יותר יהיה תכנון מערכת ההחתמה הסלולרית מראש כך שלא יפגע בפרטיות, כמו למשל תכנון המערכת כך שההחתמה הסלולרית, תחייב המצאות של המטפל הסיעודי לצד הנכה, מבלי שנשמרים נתוני המיקום. בית המשפט הדגיש כי זהו השלב המתאים להנדסת פרטיות שכן, טרם נערך מכרז לחברת הבקרה שאמורה לתכנן מערכות אלו ולפקח על ביצוע מערך הטיפול הסיעודי.

 

העתירות הוגשו על ידי עמותת חברות הסיעוד שיוצגו על ידי עורכי הדין אורן רוט, אתי אלבז ועמוס אוסיזון ממשרד יגאל ארנון ושות', או אר אס שירותי רפואה שיוצגה על ידי עו"ד חיים הרציג, איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, דנאל אדיר יהושע ומנפאואר קר שיוצגו על ידי עוה"ד דן פרידמן ממשרד פרידמן יונגר, ועד העובדים של מלווי נכ"י תהל במערכת הביטחון שיוצגו על ידי עו"ד יורם ברוק ועוד. וגם על ידי חברת תגבור שיוצגה על ידי עוה"ד גיורא אונגר ויואב הרטמן ממשרד מיתר ליקוורניק גבל לשם טל ושות'.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x