שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

רק כשתם הכסף, ההסתדרות הרפואית דרשה לשלם גם לרופאים המומחים

בית הדין הארצי לעבודה לא רק נזף בהסתדרות הכללית ובהר”י על התנהלות שערורייתית, אלא לראשונה הכריע נגדן וקבע: גם ארגוני עובדים עשויים לפעול בחוסר תום לב — לא רק מעסיקים

משה גורלי 08:4430.06.19

לראשונה במסגרת סכסוכי העבודה בישראל נזף בית הדין הארצי לעבודה בארגוני עובדים, ואף פסק נגדם בעילה של "חוסר תום לב". זאת, בשני פסקי דין שונים שניתנו לאחרונה נגד ההסתדרות הכללית ונגד ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). "חוסר תום לב" הוא קוד שיפוטי לגינוי התנהגות לא ראויה, לא הגונה ואף שערורייתית. התנהגות שהיא עילה לפסוק נגד מי שפעל שלא בתום לב, בין שמדובר באדם ובין שבארגון, פירמה או מדינה. פעמים רבות יוחס חוסר תום למעסיקים. ועתה, לראשונה נקבע שגם ארגוני עובדים שנתפסו בקלקלה זו ישלמו את המחיר ויפסידו את הקרב המשפטי.

 

אכלה את כל העוגה — ואז טענה שלא כולם קיבלו

 

באוגוסט 2011 נחתמה בין האוצר לבין הר"י תוכנית ממשלתית לתשלום מענקים לעידוד רופאים שיעברו לעבוד בפריפריה. התוכנית הוכתרה כהצלחה. אבל, לאחר שתקציב התוכנית – 75 מיליון שקל - נוצל במלואו לקראת סוף 2014, הגישה הר"י לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תביעה (בקשת צד לסכסוך קיבוצי) בטענה כי תשלום המענקים לרופאים מתמחים בלבד היה מנוגד ללשון מסמך המענקים ונעשה שלא בידיעתה והסכמתה. ולכן יש לשלם גם לרופאים המומחים ולא רק המתמחים.

בית הדין האזורי קיבל את הטענה וקבע כי מסמך המענקים של 2011 הוא הסדר קיבוצי דו־צדדי בין המדינה להר"י, ומכאן שהיה על המדינה לקבל את הסכמתה המפורשת של הר"י לתשלום המענקים למתמחים בלבד. האזורי פסק שעל המדינה לשלם מענקי פריפריה גם לרופאים המומחים שעמדו בתנאי הסף שבמסמך המענקים בשנים 2014-2013.

 

 

יו”ר ההסתדרות הכללית ארנון בר־דוד, יו”ר ההסתדרות הלאומית יואב שמחי ושופטת ביה"ד הארצי ורדה וירט-לבנה יו”ר ההסתדרות הכללית ארנון בר־דוד, יו”ר ההסתדרות הלאומית יואב שמחי ושופטת ביה"ד הארצי ורדה וירט-לבנה צילומים: עמית שעל, חנן שלאין, בועז אופנהיים

 

 

 

בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של האזורי. הנשיאה ורדה וירט לבנה (שאליה הצטרפו השופטים רועי פוליאק ואילן סופר, ונציגי הציבור יעל רון ועצמון ליפשיץ) קבעה כי תביעת הר"י, שהוגשה רק בראשית 2015, לוקה בחוסר תום לב עקב השיהוי הניכר – לאחר שתקציב המענקים המוגדל נוצל במלואו. דומה הדבר למי שחילק ואכל את כל העוגה מבלי להתלונן ומבלי לחלוק על אופן חלוקתה – לרופאים מתמחים בלבד – ולאחר שנגמרה העוגה (הכסף) מבקש עוד — כטענת הר”י שהרופאים המומחים קופחו. נקבע שתשלום המענקים למתמחים בלבד נעשה על דעתה ובהסכמתה של הר"י — שרצתה "להרגיע את השטח" נוכח מחאת המתמחים החריפה שליוותה את חתימת ההסכם הקיבוצי בשנת 2011.

 

בית הדין הארצי הצר על הטקטיקה של הר"י, שביד אחת אפשרה את תשלום המענקים למתמחים בלבד, וביד השנייה פנתה לבית הדין, לאחר שהתקציב נוצל במלואו, בבקשה לחייב את המדינה לשלם גם לרופאים מומחים ובדיעבד.

 

וירט לבנה סיכמה: "הדרך שבה בחרה הר"י לפעול אינה דרך מקובלת, ודאי שאינה ראויה במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, שכן כפי שמצופה מהמעסיק לנהוג בתום לב כלפי ארגון העובדים, כך מצופה מארגון העובדים לפעול בתום לב כלפי המעסיק. אחרי הכל, שניהם שותפים לאותו האינטרס ולאותה המטרה".

 

בשולי הדברים חיזק בית הדין את עמדתו בקביעה שאין לראות במסמך המענקים חלק מההסכמות הקיבוציות שאליהן הגיעו הצדדים בשנת 2011, אלא כמסמך מדיניות של המדינה כריבון, המשקף את רצונה לעודד רופאים צעירים לעבור לעבוד בפריפריה, שרמת שירותי הרפואה הניתנים בה ירודה ביחס לשירותי הרפואה במרכז הארץ.

 

יד אחת נגד הניצחון של לאומית במפעל מעדנות

 

בפרשה אחרת, חוסר תום לב של ההסתדרות הכללית עלה לה בהפסד של ייצוגם של עובדי מפעל מעדנות. זה קרה כשבית הדין הארצי לעבודה הכריז על הסתדרות העובדים הלאומית כארגון העובדים היציג במפעל, אף שללאומית "הצביעו", כלומר מילאו טופסי הרשמה, 76 עובדים בעוד להסתדרות הכללית נרשמו 110 עובדים. אלא ששופטי בית הדין פסלו לכללית 42 הרשמות, בנימוק לחוסר תום לב כפול, של ההסתדרות ושל הנהלת המפעל, ששילבו ידיים בלתי כשרות לנצח את ההסתדרות הלאומית במאבק על לבם של עובדי המפעל.

 

מעדנות היא חברה לייצור מאפים קפואים שמפעלה נמצא בגן יבנה ומועסקים בו כ־200 עובדים. ב־1998 נרכשה מעדנות על ידי תנובה, ש־6,000 עובדיה — אך לא עובדי מעדנות — מאורגנים בהסתדרות הכללית. בהסתדרות העובדים הלאומית גילו שבמעדנות אין ארגון יציג ומיהרו למפעל כדי להחתים את העובדים. בבוקר ה־19.12.18 החלה הלאומית במבצע הצטרפות לשורותיה באמצעות הקמת דוכן מחוץ לשערי המפעל. משהתגלה הדבר לאנשי ההסתדרות הכללית, הם מיהרו למקום וביחד עם הנהלת המפעל החלו להערים קשיים על אנשי לאומית, ובמקביל החלו להחתים את העובדים על טופסי הרשמה לכללית.

 

מסתבר שעד שאנשי לאומית הגיעו למפעל, לא ידעו כלל בהסתדרות הכללית שעובדי מעדנות אינם מאוגדים אצלם. "זה עבר מתחת לרדאר", אמר יו"ר ועד העובדים הארצי בתנובה אחיאב שמחי. "הייתי בטוח שהם מאוגדים בהסתדרות, והסתבר לי שלא. כעסתי מאוד, וצעקתי על המנכ"ל שלנו. אמרתי לו שאני מגיע למעדנות, ואני במיידי רוצה לאסוף את העובדים, לעשות אסיפת עובדים בשביל להשמיע את דבריי".

 

שופטי בית הדין הארצי לעבודה ראו בחומרה את העובדה שנציגי ארגון עובדים אחד, הכללית, רותם הנהלה של מפעל כדי לפגוע בתחרות עם ארגון עובדים אחר. כך, למשל, אסרה ההנהלה על נציגי לאומית להיכנס לשטח המפעל ובאותו זמן ממש אפשרה לנציגי הכללית להיכנס. הנהלת מעדנות “השפיעה באופן אקוטי על מהלך ההתארגנות לא רק בכך שאפשרה לכללית להיות השחקן היחיד במגרש בשעות הקריטיות של ההתארגנות, אלא גם בכך שהעבירה מסר לעובדים... שכדאי להם להצטרף לכללית", כתב השופט אילן סופר (בהסכמת השופטים אילן איטח וחני אופק גנדלר, ונציגי הציבור יעל רון ואהוד פלד). והוסיף סופר: "מערכת יחסים שהורָתה כך, עלולה ליצור מחויבות פסולה כלפי המעסיק מצד ארגון העובדים שנעזר בו, אשר עלולה להחליש את הארגון בבואו לנהל משא ומתן עם המעסיק".

 

כלומר, ארגון וועד עובדים שנבחרו בסיוע פעיל של הנהלת המפעל חשודים מלכתחילה כמי שאינם משקפים את רצונו האותנטי של העובד ועלולים להגיע להסכמות פסולות על חשבונו.

 

בנוסף, מנסה בית הדין לחנך את הארגונים המתחרים לתחרות הוגנת על לבם של העובדים. “לכללית”, כותב סופר, “היה חלק בהפיכת התחרות הבין־ארגונית לבלתי הוגנת עת רתמה את המעסיק לצרכיה וניצלה באופן בלעדי את הזמן הקריטי של ההתארגנות הראשונית להשפעה על העובדים". ובית הדין גם מוסיף הערה חינוכית: "התוויית כללי תחרות הוגנת בין ארגוני עובדים היא אינטרס ציבורי כבד משקל, ויש לחייב את הארגונים לפעול על פי כללים אלה מכוח חובת תום הלב".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x