$
רכב

פרשנות

במקום לאמץ את יתרונות הקורקינט, עיריית ת"א מתחילה לתקוע מקלות בגלגלים

ההחלטה של עיריית תל אביב לכלוא את הקורקינטים באזורי חניה תחומים נוגדת את מהותם ככלים חופשיים, שניתן להשאיר ולקחת היכן שרוצים. האם מישהו באמת רוצה ללכת לחפש מכלאת קורקינטים בחום של אוגוסט?

תומר הדר 06:5317.06.19

אתמול החליטה עיריית תל אביב־יפו לסיים סאגה הנמשכת זה כשנה ולהכריז באופן רשמי על תקנות ההסדרה של ענף הקורקינטים השיתופיים. התקנות פשוטות למדי: הגבלה של עד 2,500 כלים לכל מפעיל, ריכוז הקורקינטים במתחמי חניה מיוחדים, חובת חבישת קסדה ואיסור על השמעת צפצופי אזעקות בלילות. התקנות, שייכנסו לתוקף באוגוסט, עלולות לפגוע בענף הקורקינטים השיתופיים הצומח.

 

 

אבל עוד קודם לכן, עצם השימוש במילה "קורקינט" ממחיש את גודל הטעות בהתייחסות לאמצעי התחבורה הזה: הענקנו לו שם של צעצוע של ילדים. זה רחוק מאוד מהעובדה שמדובר באמצעי תחבורה לכל דבר, שמיועד להפיג עומסי תנועה. הגישה של עיריית תל אביב לפתרון הזה לא בדיוק מסייעת לו להגשים את מטרתו.

קורקינט בתל אביב. אמצעי תחבורה לכל דבר קורקינט בתל אביב. אמצעי תחבורה לכל דבר צילום: יובל חן

 

 

למשל, ההחלטה לכלוא את הקורקינטים באזורי חניה תחומים ומאורגנים נוגדת את מהותו של הקורקינט ככלי חופשי, כלומר כזה שניתן להשאיר אותו היכן שרוצים ולקחת היכן שרוצים. האם מישהו באמת רוצה ללכת לחפש מכלאת קורקינטים בחום של אוגוסט במקום לקחת את מה שיש מתחת לבית?

 

על הקסדה אין מה להתווכח. קסדות מצילות חיים, נקודה. אבל סביר מאוד להניח שלא כל רוכב יחזיק בבעלותו קסדה. הדרישה הזו מגיעה מהחוק הישראלי, ולא מעיריית תל אביב עצמה, אבל גם כאן צפויים קשיים ביישום בפועל - וסביר להניח שקופת העירייה תתעשר בקרוב מקנסות לרוכבים חשופי ראש.

רוכבת על קורקינט בשדרות רוטשילד בת"א רוכבת על קורקינט בשדרות רוטשילד בת"א צילום: יובל חן

 

האחריות, ללא ספק, רובצת לפתחם של הרוכבים על הקורקינטים ושל החברות המפעילות אותם. אבל צריך להודות על האמת: קשה למצוא רוכבי קורקינט שנוסעים כחוק. לכן, מי שעומדת כעת למבחן היא עיריית תל אביב, שתיאלץ לאכוף את התקנות. עד כמה פקחים של העירייה יצליחו ללכוד את רוכבי הקורקינט הפוחזים? והאם יש להם כושר לרדוף קילומטרים אחרי קורקינטאים ישראלים חצופים?

 

ועוד נקודה בעייתית לסיום: מגבלת 2,500 הקורקינטים תפגע בפעילות החברות. ליים, למשל, מפעילה לפי הצהרתה כבר 3,000 כלים בתל אביב. לליאו, לעומתה, יש הרבה פחות. המכסה השווה לכל מפעיל היא סוג של מגבלה תחרותית, שמשפיעה על היכולת של המפעיל לתת יותר היצע למשתמש. יבואני אופנועים אינם מוגבלים במספר שמותר להם למכור, גם לא יבואני מכוניות. בכל מקרה, רק זמנים יגידו אם מדרכות תל אביב ישובו להיות בטוחות. עד אז, תהיו זהירים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x