שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ביהמ"ש אישר התמודדות רומי קנבל בבחירות ללשכת עוה"ד, אך קבע: "ספק אם מדובר במשרד אמיתי במחוז מרכז"

השופט יקואל קבע כי התהיות והספקות שהועלו בפניו אינם מספיקים כדי להכריע בנושא בבית משפט מנהלי שאין בו הליך בירור עובדתי מקיף. פסק הדין נחתם שלשום, אך באורח תמוה הפצתו עוכבה עד הערב, באופן שיסכל כנראה את הסיכוי של מחנה ציון אמיר לערער עליו לבית המשפט העליון

ענת רואה 21:4014.06.19

עו"ד רומי קנבל, המועמדת המובילה מטעם ראש לשכת עורכי הדין הזמני אבי חימי לראשות מחוז מרכז, תוכל להתמודד על התפקיד בבחירות שיתקיימו בעוד ארבעה ימים - כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ארז יקואל, בפסק דין שנמסר שעה קלה לפני כניסת השבת היום (ו').

 

בשורה התחתונה קבע השופט כי אף שהתעוררו בפניו לא מעט ספקות ותהיות האם המשרד שמחזיקה קנבל במחוז מרכז הוא "אמיתי" - הרי שהספקות עצמם אינם מספיקים כדי להכריע בנושא בבית משפט מנהלי, כשאין הליך בירור עובדתי מקיף שמתקיים בפניו.

 

הדברים מכוונים כנראה לעובדה שבדיון שהתקיים בפני השופט ביום שני השבוע, לא התקיימו חקירות (בנימוק שאין חקירות בעתירה מנהלית). "לא מן הנמנע, כי במקרה הנדון האיזון המתבקש בין הזכות להיבחר לבין הנסתר שהותירה המשיבה 3, אכן ימצא את ביטויו בשיקול דעתו של ציבור עורכי הדין הבוחרים", כתב השופט בפסק הדין.

 

מפסק הדין עולה כי הוא נכתב על ידי השופט ואף נחתם על ידו כבר לפני יומיים, ביום רביעי השבוע. ואולם הפצתו לצדדים עוכבה באופן תמוה ופסק הדין "שוחרר" למערכת נט המשפט כאמור רק כשעה לפני כניסת השבת.

 

העיכוב הלא ברור הזה צפוי כנראה לסכל את האפשרות של אנשי ציון אמיר ושלמה שחר, שהגישו את העתירה, לערער לבית המשפט העליון; זאת, מאחר שהבחירות יתקיימו ביום שלישי.

 

"כלכליסט" פנה לדוברת בתי המשפט בשאלה מדוע התאריך הנקוב על פסק הדין הוא יום רביעי אך רק הערב הוא נמסר לצדדים, ואולם טרם התקבלה תגובה לדברים.

 

העתירה לפסול את קנבל הוגשה בעקבות חשיפת "כלכליסט" בחודש הקודם לפיה קנבל, שכאמור מתמודדת מטעם חימי לראשות מחוז המרכז בלשכה, לכאורה אינה יכולה לעשות זאת מאחר שמשרדה מצוי בתל אביב ומקום מגוריה ליד ירושלים ושניהם אינם שייכים למחוז מרכז.

 

ב"כלכליסט" נחשף כי קנבל הודיעה על התמודדותה ב-7 במרץ 2019, וחמישה ימים מאוחר יותר הודיעה ללשכת עורכי הדין על שינוי כתובת משרדה מתל אביב למחוז מרכז. יום למחרת, ב-13 במרץ, חתמה קנבל על הסכם שכירות למשרד בשטח 13 מ"ר בנתניה, השייכת למחוז מרכז.

 

העותרים היו עו"ד שלמה שחר שמתמודד מול קנבל וסיעתו בראשות עו"ד ציון אמיר, והם יוצגו באמצעות עורכי הדין איתן לירז ושי פישר.

 

רומי קנבל רומי קנבל צילום: יח"צ

 

קנבל יוצגה בהליך באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר שהעלתה בשמה שתי טענות: ראשית היא טענה שלקנבל יש משרד בנתניה כבר שנתיים בשותפות עם עו"ד איתן סולומון, וכי היא פועלת בו "לאחרונה".

 

בנוסף העלתה טענה משפטית עקרונית לפיה בבחירות למחוזות לשכת עורכי הדין, בשונה מבחירות לרשויות המקומיות, אין צורך בקשר הדוק וחזק למחוז שבו רוצים להתמודד. למעשה, הולץ לכנר טענה כי די בכך שעורך דין יחליט שברצונו להתמודד במחוז מסוים, ישכור בו משרד, יודיע על שינוי כתובתו ללשכה והוא כשיר להתמודד באותו המחוז.

 

השופט ארז יקואל לא קיבל את הטענה הזו ושטח את הספקות שהוצגו בפניו לגבי היותו של המשרד בנתניה "אמיתי". עם זאת הוא קבע כי על סמך ספקות לא ניתן לפסול את המועמדות של קנבל אלא הכרחי בירור עובדתי שלא ניתן לבצע אותו במסגרת הליך מנהלי. לפיכך קבע שהעתירה נדחית.

 

השופט כתב בפסק דינו כי אמנם ניתן לבחור במחוז שבו מקיים עורך הדין "מקום עבודה" שאינו ראשי, אך הוסיף: "עם זאת אני סבור כי על מנת שלא תרוקן מתוכנה ומתכליתה, הוראת החוק מחייבת שיהיה מדובר במקום עבודה אמיתי וממשי".

 

השופט המשיך: "לא מן הנמנע, כי פרשנות מרחיבה ביתר לפיה ניתן להסתפק גם במקום עבודה סמלי וחסר תוכן ממשי, עלולה להביא למדרון חלקלק שיאפשר ניצול הליכי רישום למטרות שאינן הולמות את תכלית החוק, את תכלית מוסדות הלשכה ואת מעמדה הסטטוטורי ותדמיתה הציבורית כמוסד ממלכתי האמון על הסדרת מקצוע עריכת הדין בישראל".

 

השופט יקואל התייחס לאינדיקציות לכאורה שהציגה קנבל לקיום משרד ובהן מודעות פרסומת במקומון ב-2017 ותצהיר של שתי לקוחות שטוענות שידעו כי יש לה משרד בנתניה ופגשו שם אותה ואת סולומון.

 

לדבריו, "הגם שפגישות המתנהלות בנוכחות עורכי דין ופרסומים מטעמם הם חלק אינהרנטי מעבודתם, אני סבור כי מקום עבודה אינו נמדד אך לפי המקום בו אלו נעשו ויש לייחס למונח זה פרשנות תואמת את מקום העסק, קרי - המשרד".

 

לדברי השופט, לגישת העותרים, גרסת קנבל שלפיה היא מחזיקה במקום עבודה בנתניה מעוררת חשש שלפיו מדובר במקום עבודה למראית עין בלבד. 

 

השופט כותב כי העותרים הפנו לשורת אינדיקציות ראייתיות, בהן הסכם השכירות קצר-הטווח, היעדר שילוט תואם למעט דף נייר A4, והיעדר יחסי שותפות עם עו"ד סולומון בנתניה (במובחן מיחסי שיתוף פעולה).

 

על כל אלו כותב השופט: "אכן, לא ניתנו תשובות בסיסיות מטעם המשיבה 3 (הכוונה לקנבל, ע"ר) בעיקר ביחס לשאלות כיצד הגישה את הבקשה לעבור מחוז וביחס להסכם השותפות עם עו"ד סולומון מנתניה. בנוסף, עולה שורה ארוכה של תהיות לכך שאין זכר למשרד בנתניה בין השנים 2017-2019 בנייר המכתבים של המשיבה 3, וכך גם באתר המרשתת של המשיבה 3, בכתבי בית דין שהגישה ובשלט החסר בלובי הבניין בנתניה. מכלול הנסיבות אכן מעורר ספק לכאורה אם הסכם השכירות שהציגה המשיבה 3 מלמד על משרד אמיתי במחוז מרכז".

 

אלא שהשופט יקואל מוסיף ומבהיר: "ספק זה אינו מייתר את הצורך לשקול את הראיות שהציגה המשיבה 3, הנושאות משקל ראייתי מסוים ולו בהקשר למשרד שהיקף עבודתה בו מצומצם. הטענה שמדובר בהסכם למראית עין היא טענה חמורה, הגובלת במרמה. לא די בספק המתעורר, לכשעצמו, כדי להכריע בנושא בבית המשפט המנהלי, באין הליך בירור עובדתי המתקיים בפניו".

 

לדברי השופט, על אף המועד התמוה בו נכרת הסכם השכירות, לא נסתרו הפרסומים המהווים אינדיקציה אובייקטיבית לפעילות במשרד בנתניה וכן תצהירי הלקוחות והם מתיישבים עם עיקרי הצהרות קנב לקנבל ועו"ד סולמון.

 

המשרד בנתניה המשרד בנתניה צילום: ענת רואה

 

השופט מוסיף וכותב כי "יש להתחשב אף בעובדה כי המשיבה 3 אכן היתה רשומה בלשכת עורכי הדין בגדרי מחוז מרכז".

 

השופט לא מפרט למה כוונתו, שכן בפועל קנבל נרשמה במחוז מרכז רק ב-12 במרץ 2019, יום לפני שחתמה עלה הסכם השכירות. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בתצהיר שהגישה קנבל היא כתבה כי שינתה את כתובתה בלשכת עורכי הדין שנה קודם לכן, ב-12 במרץ 2018, למרות שהתאריך הנכון הוא 12 במרץ 2019. 

 

בעקבות פניית "כלכליסט" הדובר של קנבל, שבתחילה התחמק ממתן תשובה, אישר שמדובר היה ב"טעות הקלדה" והתאריך הנכון הוא ב-2019. ייתכן שהשופט יקואל לא היה מודע לכך שמדובר בתאריך שגוי המופיע בתצהיר והסתמך בין היתר על הנתון הזה כעובדה שיש להתחשב בה לחיזוק הקשר בין קנבל לנתניה.

 

השופט מסכם את פסק דינו וכותב: "במקרה הנדון הצטבר מערך ראייתי הכולל נתונים לכאוריים לכאן ולכאן, הן לזכות המשיבה 3 והן לחובתה. ציינתי אינדיקציות ראייתיות המעוררת חשש לא מבוטל כי מקום העבודה ששכרה המשיבה 3 בנתניה אינו אמיתי וממשי. במיוחד כך לנוכח שהסכם השכירות נערך לתקופה קצובה בת 4 חודשים בלבד, בתוספת אופציה להארכתו – כך שלא מן הנמנע כי תקופת האופציה נועדה למקרה שבו תיבחר המשיבה לראשות וועד מחוז מרכז וככל שלא תיבחר – לא תמומש האופציה".

 

עם זאת, מסכם השופט, יתרת הראיות שהוצגו מלמדת על פעילות שקיימה קנבל בנתניה, גם אם מדובר בפעילות בהיקף נמוך שלא הצדיק, לשעתו, רישום באותו מחוז. "אני סבור כי אין להתערב במבוקשה של הוועדה (הכוונה לוועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין, ע"ר) להתמקד ב'יש' שהושג לאחר בירור ושמיעת נציגי המעורבים, בדמות ראיות המנהליות שהונחו מלפניה, ולא ב'אין', כראיות המנהליות החסרות".

 

השופט מוסיף כי "נותר קושי להצביע על חריגה קיצונית של הוועדה ממתחם סבירות שיקול הדעת המנהלי, ברמה הנדרשת כדי להצדקת פסילת זכותה היסודית של קנבל להיבחר".

 

בנסיבות אלו, כתב השופט, אין מלפניו פגם מנהלי מוכח המצדיק התערבות בהחלטות הוועדה והעתירה נדחית. השופט קבע שכל צד ישא בהוצאותיו וסירב לחייב את העותרים בהוצאות, "בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובשאלות הציבוריות הראויות לדיון כפי שהוצגו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x