שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכב

ראיון כלכליסט

"הגענו כאן למיליון נסיעות ב־4 חודשים, בת"א צמאים לחלופה לרכב"

רגע לפני שעיריית תל אביב מפרסמת הגבלות חדשות על הקורקינטים השיתופיים, בכיר חברת ליים דיוויד שפילפוגל חושף שערים נוספות בארץ רוצות להצטרף לשירות, טוען שאינו מוטרד מ"עברייני חניה" ומשוכנע שלא מדובר בבועה. כתבה שלישית בסדרה

עומר כביר 19:2412.06.19

מה זו בועה? ארבע שחקניות עתירות משאבים שמתחרות על שוק אחד קטן ומוגבל, הן בשטח והן מבחינת מספר המשתמשים, ומשקיעות לצורך כך סכומים ניכרים שלא ברור אם אי פעם יצדיקו את עצמם. זה נשמע כמו הגדרה לא רעה לבועה, וזה גם המצב בשוק הקורקינטים השיתופיים בתל אביב. בתוך פחות משנה נכנסו לעיר 4 חברות, שכל אחת מציעה פחות או יותר את אותו השירות: לבירד האמריקאית, שהיתה הראשונה להיכנס בקיץ שעבר, הצטרפו בינואר ווינד הגרמנית, בפברואר ליים (Lime) האמריקאית ובמרץ Leo הישראלית. הן מצאו כאן כבר את מובייק ותל־אופן, שמתחרות על פלח אוכלוסייה ותרחישי שימוש דומים.

 

אחת מהן, לפחות, לא תוכל לשרוד עד סוף השנה, במיוחד כשעלויות התפעול יתחילו להצטבר. אבל אם תשאלו את סמנכ"ל המדיניות של ליים, דיוויד שפילפוגל, ליים בוודאות לא תהיה זו שתיפול. כי המתחרים, לדבריו, פשוט לא ברמה שלה. "אנחנו עוקבים אחרי המתחרים שלנו, והם לא מתקרבים אלינו מבחינת המוכנות התפעולית", הוא אומר ל"כלכליסט". "קל מאוד לגייס 10 מיליון דולר, לקנות 5,000 קורקינטים ולפרוס אותם בעיר. חברות כאלו לא יהיו פעילות עוד חצי שנה".

 

 
סמנכ"ל המדיניות של ליים, דיוויד שפילפוגל. "קל מאוד לגייס 10 מיליון דולר, לקנות 5,000 קורקינטים ולפרוס אותם בעיר. חברות כאלו לא יהיו פעילות עוד חצי שנה"
סמנכ"ל המדיניות של ליים, דיוויד שפילפוגל. "קל מאוד לגייס 10 מיליון דולר, לקנות 5,000 קורקינטים ולפרוס אותם בעיר. חברות כאלו לא יהיו פעילות עוד חצי שנה" צילום: עמית שעל

 

"נוכל לשלש את הצי שלנו"

 

שפילפוגל ביקר בישראל כדי לציין הישג לא מבוטל לליים: מיליון נסיעות בקורקינטים שלה בתל אביב בלבד בתוך ארבעה חודשים. עם 3,000 כלים פרוסים בעיר ו־150 אלף משתמשים, מדובר בממוצע של כ־333 נסיעות לקורקינט ויותר מ־6 נסיעות למשתמש. לדברי החברה, אחד מכל חמישה תל־אביבים כבר השתמש בליים, והקורקינטים העמוסים ביותר מבצעים יותר מ־20 נסיעות ביום. "אני לא רואה בועת קורקינטים בתל אביב, ממש לא", אמר שפילפוגל. "נוכל לשלש את הצי שלנו ועדיין הביקוש יהיה גבוה. יש תשוקה אמיתית להתנייד שלא במכונית. זה לא שכיח מבחינתנו להגיע למיליון נסיעות בארבעה חודשים".

 

 

שפילפוגל הגיע לליים לפני כשנתיים, כיועץ חיצוני, והחל לעבוד בחברה במשרה מלאה בינואר. קודם לכן הוא עבד בעיקר בעולם הפוליטי, ובין השאר עבד בבית הלבן בשנתיים האחרונות של ממשל קלינטון, היה חלק מצוות הקמפיין בבחירות של אובמה לסנאט ועבד בלשכה שלו בשיקגו לפני שנבחר לנשיא, החזיק בתפקיד בכיר בקמפיין הבחירות של רם עמנואל לראשות העיר שיקגו ושימש כראש הסגל שלו. בין לבין הוא גם החזיק בתפקיד בכיר בקרן מקארתור והיה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Ekistic Ventures.

 

ההיכרות של שפילפוגל עם ליים נוצרה בעקבות השקעה של הקרן בחברה, אך העניין שלו בתחום התחבורה השיתופית החל עוד כשעבד בלשכה של עמנואל בשיקגו. "עסקנו ברגולציה של אובר וליפט וברגולציה של Airbnb, כי רם רצה לאפשר את הטכנולוגיות החדשות האלו, אבל באותו הזמן ידענו שאנחנו צריכים לעשות את זה כמו שצריך", הוא מספר. "ניידות, גודש וזיהום הם הבעיות החמורות ביותר בערים. צורת ניידות חדשה, נקייה וזולה היא חלק גדול מהפתרון. ליים עושה את זה, והיא גם החברה הכי מנוסה בתחום, ביותר ערים עם יותר קורקינטים".

 

התחלתם עם אופניים שיתופיים. איך זיהיתם את הצורך לעבור מאופניים לקורקינטים?

"אנחנו עדיין מאוד מחויבים לאופניים, וחושבים שהם יהיו מאוד מצליחים. יש לנו אופניים בהרבה ערים בעולם, לונדון וניו יורק למשל. המטרה הסופית שלנו היא להציע הרבה אפשרויות תחבורה שיאפשרו לאנשים לנסוע בצורה בטוחה. בסיאטל אנחנו בודקים מכוניות שנוסעות מנקודה לנקודה. אתה מזמין את המכונית באפליקציה ומשאיר אותה ביעד, כמו עם קורקינט. זה הרבה יותר זול מלהחזיק מכונית בבעלותך.

 

 

"יש דרישה עצומה לתחבורה חלופית, ולדעתי קורקינטים התרחבו כל כך מהר כי הם כל כך קלים לשימוש. אנחנו שומעים מהרבה אנשים, שקל לעמוד על קורקינט מאשר לרכוב על אופניים. ובאופניים אתה מזיע יותר מאשר על קורקינט, אז אם אתה בדרך לפגישה זו האפשרות הקלה יותר. התהליך מאוד פשוט, עולים מהר, דוחפים עם הרגל ויוצאים לדרך. קלות השימוש בתוספת העובדה שהם נמצאים בכל מקום הופכת אותם לצורת תחבורה פשוטה".

 

בחודשים האחרונים מרגישים כאן ירידה חדה בפעילות של אופניים שיתופיים, ומפעילה אחת כבר יצאה. יש עדיין מקום לאופניים?

"ofo ומובייק הן לא דוגמאות טובות לחברות אופניים שיתופיים. הן שפכו המון כסף, נכנסו מהר להרבה שווקים, גם ברחבי ארה"ב, אבל לא היו מוכנות להיות מפעילות טובות. בכל הערים שאנחנו פעילים בהן יש לנו אנשים שבונים מערכי תפעול מורכבים. בישראל עובדים איתנו כ־500 איש, כולל הג'וסרז (שמטעינים את הקורקינטים - ע"כ). צריך הרבה אנשים ומומחיות כדי לתפעל את זה, ומובייק ו־ofo מעולם לא בנו את את זה. אנחנו רואים שאופניים עובדים בהרבה ערים, בסיאטל יש לנו הרבה אופניים וזה עובד מצוין. צריך שיהיו לוגיסטיקה טובה וגם כמות גדולה של כלים. אנשים צריכים להיות מסוגלים להגיע בקלות לאמצעי התחבורה. זו אחת הסיבות להצלחה שלנו בתל אביב, אנחנו ממלאים את הביקוש".

 

בחודשים האחרונים התפרסמו דיווחים על ירידה בהיקף הנסיעות בקורקינטים בכל העולם. יכול להיות שהיה כאן איזה הייפ ראשוני שעכשיו נעלם?

"השימוש יורד קצת בחורף, אבל באופן כללי הצמיחה החזקה נמשכת. אנחנו רואים שמצטרפים משתמשים חדשים גם בשווקים שאנחנו פעילים בהם חודשים רבים. ותזכור שאנחנו חברה צעירה, אז אנחנו אפילו לא מתאמצים לפרסם כדי לגרום לאנשים להתחיל להשתמש בשירות. בתל אביב הגענו למיליון נסיעות בארבעה חודשים מבלי להשקיע בלשכנע אנשים להצטרף לשירות שלנו.

 

"גם הצבע והעיצוב של הקורקינטים בטוח עוזרים. בסופו של דבר, מה שחשוב זה האיכות והזמינות של הקורקינטים, כמה רחוק צריך ללכת. יש לנו החומרה הטובה ביותר, אנחנו היחידים שמייצרים את הקורקינטים שלנו בעצמנו בעוד בירד ואחרים קונים אותם מהמדף. בערים רבות יכולות להיות 5 חברות עם אותם קורקינטים, רק שם אחר עליהם. ומכיוון שאנחנו פעילים בכל כך הרבה שווקים לאורך כל כך הרבה חודשים, ייצרנו מוצר טוב יותר, חזק ובטוח יותר".

 

איך אתם מתמודדים עם בעיות כמו גניבות, השחתות, שימוש הרסני. זה משפיע על הרווחיות?

"תל אביב היא דוגמה מצוינת של כניסה חיובית לשוק. כמו עם אופניים שיתופיים, יש בעיות של קלקולים, גניבות. זו לא תופעה רחבה והמצב משתפר. בהתחלה היה קשה לפקח על הדברים האלה, אבל עכשיו כשהגענו למצוינות תפעולית בהרבה שווקים, הרבה יותר קל לשלוט בבלאי, תדירות החלפת חלקים".

 

"האווירה הרגולטורית כאן די טובה"

 

בימים הקרובים עיריית תל אביב צפויה לפרסם רגולציות חדשות לגבי תפעול קורקינטים חשמליים וכלי רכב שיתופיים אחרים, שישפיעו הן על החברות והן על המשתמשים. כללים אלו עתידים לכלול הגבלות על מספר כלי הרכב שניתן יהיה להציב ברחובות, תמריצים להצבתם בנקודות מפתח ובאזורים מוחלשים, והגברת האכיפה נגד משתמשים, בפרט בכל הקשור לנסיעה במקומות אסורים ונסיעת קטינים. זאת, בשעה שכבר עתה עיריית תל אביב מקיימת פעילות אכיפה נמרצת בתחום: לפי נתוני העירייה, מתחילת השנה נקנסו 9,000 רוכבי אופניים וקורקינטים שנסעו על המדרכה.

 

אתם לא חוששים ממגבלות רגולטוריות משמעותיות שיוטלו עליכם?

"האווירה הרגולטורית בישראל די טובה. אנחנו מאוד מקפידים ליזום עבודה משותפת עם הרשויות, ויש לנו שיחות מצוינות איתן. כשהן רואות בעיה, אנחנו מנסים לפתור אותה, וכשאנחנו מזהים בעיה, אנחנו עובדים יחד על מציאת פתרון. עיריית תל אביב נהגה בחוכמה כשהתירה כניסה קורקינטים ועובדת איתנו על יצירת מסגרת רגולטורית שתאפשר לה להפחית את הנסיעות ברכב ואת הפקקים".

 

עדיין לא יצאתם מגבולות ת"א־גבעתיים־רמת גן.

"אנחנו עדיין צעירים. יש הרבה ביקוש מערים אחרות בישראל. אנחנו רוצים להיענות לו, אבל זה עניין של תזמון ויכולת התרחבות".

 

קורקינט של ליים קורקינט של ליים צילום: Anita Pouchard Serra

 

בניו יורק הוגבל גודל הציים של אובר וליפט. אתם חוששים שיוטלו מגבלות דומות על מספרי קורקינטים?

"לא. רשויות צריכות להטיל מגבלות על מכוניות. הן גוזלות המון מקום, הן לא שוויוניות. בכל העולם אנחנו רואים ירידה בבעלות מכוניות ויותר רגולציה נגדן. בנוגע לקורקינטים, הסוגיה היא איך מרחיבים את השימוש בהם תוך שמירה על הסדר במרחב הציבורי. יש הרבה דוגמאות מערים שהראו איך לעשות את זה. שבילי אופניים זה פתרון שאנחנו אוהבים. יש ערים שמבטלות חניות של מכוניות לטובת קורקינטים. אבל ברמה הבסיסית יותר מדובר בקביעת נורמות. אנחנו בישראל רק 4 חודשים, ובערים אחרות 8 או 9 חודשים. ככל שאתה נמצא יותר זמן בעיר, כך אנשים מתייחסים יותר בכבוד לקורקינטים בכל הנוגע לשימוש וחניה. צריך רק ליצור את הנורמות האלו, והן יהיו חלק נורמלי מהחיים בעיר".

 

 

 

ב"כלכליסט" דווח שנפגשתם עם נציגי ערים בישראל שהעלו חששות כמו שיבושי תנועה, הפרעה להולכי רגל, חסימת מדרכות, מעברים או כניסות.

"אנחנו מאוד טובים בלתת מענה לסוגיות האלו. שכרנו אנשים במיוחד כדי שיתמודדו עם קורקינטים שמפריעים. האפליקציה שלנו שולחת התרעות עם מידע על איך לחנות ואיפה לנסוע. עם הזמן זה יהפוך לנורמלי. מאז שהתחלתי לעבוד בליים, אני רואה כל הזמן מה קורה על המדרכות ומתברר שיש המון חפצים על המדרכות, לא רק קורקינטים, שהקיום שלהם מרגיש נורמלי".

 

יש ארבע חברות קורקינטים בתל אביב. השוק לא בנוי לכל כך הרבה שחקנים. אתה חושב שנראה מיזוגים? קריסות?

"אני לא חושב שקונסולידציה תתרחש בקרוב. מדובר בעסק מאתגר מאוד מבחינה תפעולית, והחברה שתצטיין בזה היא זו שתשרוד. הרבה מהעסק הוא איך אוספים קורקינטים, איך מתקנים אותם, איך מאריכים את חיי הפעילות שלהם, איך ממחזרים חלפים, איך פורסים אותם נכון. רוב החברות לא חושבות על זה. כרגע הרבה כסף מגיע לשחקנים קטנים, אבל לאורך זמן המצוינות התפעולית שלנו תאפשר לנו לגדול ולהפוך לרווחיים בשעה שהחברות האחרות ייעלמו.

 

"אנחנו נהנים מהידע שמוקדי הפעילות השונים שלנו צוברים. המחסן שלנו בבריסל יכול ללמד את המחסנים בלוס אנג'לס או תל אביב על תהליך חדש שהם יצרו שמצמצם את זמן התיקון של תקלה מסוימת. אנחנו יכול לנתח את נתונים, לראות עלייה בביקוש ולהביא לשם אספקה במהירות".

 

אז אתם בעצם חברת ביג דאטה.

"כן, אנחנו משתמשים בביג דאטה כדי להחליט איפה לפרוס קורקינטים בבוקר, מתי לאסוף אותם, איפה צפויה לאזול הסוללה של קורקינטים כדי שנוכל לשלוח לשם מישהו לפני שזה קורה. חטיבת התוכנה גדולה יותר מהחטיבה שלי, ומגייסת אנשים כל הזמן. יש שם יותר מ־50 אנשים, 10 מתוכם בצוות הביג דאטה שגם הוא גדל. המטרה העיקרית של צוות הדאטה היא לבנות כלים שכולם יכולים להשתמש בהם".

 

אתה לא חושש שיקרה לכם מה שקרה לאופניים שיתופיים? אחרי הצלחה ראשונית נסיגה ואז קריסה?

"חברות אופניים שיתופיים לא מצליחות בקנה מידה רחב כי אין להן את האספקה, וזה מונע מהן להפוך לאמצעי תחבורה אמין. אף אחד לא יוותר על מכונית אם הוא לא בטוח שיש לו חלופה קרובה, ולזה אנחנו שואפים, שבכל מקום יהיה קורקינט. חברות האופניים לא הצליחו להגיע לנקודה הזאת".

 

"שוקלים לחסום משתמשים"

 

תל אביב מתחילה לאכוף עבירות תנועה וחניה של קורקינטים. תתחילו להעניש משתמשים?

"אנחנו אחראים חלקית לחינוך הנוסעים לגבי נסיעה בטוחה וחניה. באפליקציה שלנו יש התרעות לגבי התנהגות נכונה, ואנחנו בקשר עם העירייה בסוגיה. אנחנו נצליח רק אם אנשים ישתמשו בקורקינטים בצורה בטוחה".

 

תקנסו משתמשים על עבירות חניה?

"נעשה כל מה שאנחנו יכולים לחינוך משתמשים ועבודה עם העירייה לפני שנתחיל לחשוב על קנסות".

 

ומה עם עבריינים סדרתיים?

"אם יש משתמש שבאופן קבוע מתנהג בצורה לא ראויה, ננסה לעזור לו להשתפר או שנוציא אותו מהפלטפורמה. אנחנו חושבים על חסימת משתמשים, אבל זה לא משהו שנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו".

 

למה לא? כמה משתמשים רעים יכולים לפגוע משמעותית במוניטין שלכם.

"המציאות היא שזה פחות מ־0.5% מהנסיעות. אנחנו מקצים משאבים לחינוך, אבל לא באיתור העבריינים כרגע".

איפה הכסף שלנו? כלכליסט מציג את ספר התקציב האמיתי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x