שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

הסכמי הגג בערי הנגב - לא מה שחשבתם

סיכוייהן של אופקים, דימונה ונתיבות - ערים שנמצאות בעיצומם של תהליכי הבראה - לצלוח מבחינה כלכלית את הגידול החד באוכלוסייה בעקבות יישום הסכמי הגג עליהן חתמו מול הממשלה, קלושים; לפני שמחליטים להיענות לקריאת המדינה לעבור לגור באחת מערי הנגב, ראוי שיהיה לאזרחים מידע שיעזור להם להחליט איפה כדאי להם לבנות את עתידם

שייקה נפחא 08:0007.06.19

מהן האפשרויות העומדות בפני משפרי דיור מאזור הדרום, או בפני אלה שעזבו את ערי הולדתם זה מכבר ושוקלים לחזור לגור ליד ההורים לאחר שהקימו משפחה?

 

לממשלה יש תוכניות גדולות לפיתוח הנגב, אבל נדמה שזולת חתימה על הסכמי גג עדיין לא רואים מהפכות. אמנם בבאר שבע מוקמות עיר הבה"דים וקריית הסייבר, וניכרות גם העבודות לשדרוג מחלף שרה שליד איקאה, הקרוב לשכונת פארק הנחל החדשה בעיר, אלא שלציבור אין מידע זמין לגבי מה נעשה בינתיים במסגרת הסכמי הגג ומה עשתה הממשלה כדי לעודד מעבר של צעירים לנגב.

 

 

באר שבע באר שבע צילום: באדיבות לשכת דובר עיריית באר שבע

 

הממשלה חתמה על הסכמי גג עם מרבית הרשויות בנגב, ובהן: באר שבע, דימונה, קריית גת, אופקים, שדרות ונתיבות; למעט באר שבע, נדמה שהסכם הגג צפוי לפגוע בהן. לפי בנק ישראל, אופקים, דימונה ונתיבות נמצאות בין תשע רשויות שיפגעו מהסכמי הגג, לאחר שלא יצליחו לקלוט כיאות את התושבים החדשים ולספק להם שירותים.

 

הסכם הגג עם באר שבע נחתם ב-2017, וכלל פיתוח של כ-19 אלף יחידות דיור חדשות בעיר; לפי בנק ישראל ההסכם לא יכביד על העיר, שכן מדובר בתוספת זניחה של יחידות דיור ביחס לקיים ובעיריה איתנה כלכלית שנהנית מעודף תקציבי.

 

לגבי יתר הרשויות, מצב הדברים לא נראה מבטיח: על פי הסכם הגג עם אופקים (שנמצאת בהליכי הבראה), צפויים להיבנות בה כ-14 וחצי אלף יחידות דיור; על פי הסכם הגג עם דימונה (אף היא מצויה בהליכי הבראה), העיר צפויה לשלש את גודלה, כאשר עד 2024 ישווקו בה כ-31 אלף יחידות דיור, בעוד שכלל תקציב ההסכם עומד על 5 מיליארד שקל. ללא חזון לעיר, הסכם הגג ישאר על הנייר, שכן העיר סובלת מהגירה שלילית ומצבת אוכלוסיתה כמעט שלא השתנה בשלושים השנים האחרונות.

 

הסכם הגג עם נתיבות - עוד עיר בהליכי הבראה - מדבר על בנייתן של כ-13 אלף דירות בעשור הקרוב, בהשקעה של 4.7 מיליארד שקל בתשתיות צמודות, תשתיות-על, מוסדות ציבור ושדרוג שכונות ותיקות. הסכם הגג מציב יעד אכלוס שעשוי להגדיל את אוכלוסיית העיר ב-50 אלף תושבים בתוך עשור - ולהכפיל את מספר תושביה; הבעיה: עיריית נתיבות נמצאת בגרעון, ומצליחה להתקיים בזכות הלוואות ומענקי איזון מהמדינה. ראש העיר אף אומר שללא תוספת של שטחי תעסוקה ומסחר הוא יעצור את יישום הסכם הגג, ודורש להעביר לשליטת עירו 1,500 דונם השייכים למועצה האזורית שדות נגב, במטרה לפתח בהם אזורי תעסוקה שיניבו ארנונה.

 

לפי דו"ח שחיבר עבור העיריה פרופ' ירון זליכה, ללא התערבות מצד המדינה — סיכוייה של נתיבות לצלוח כלכלית את הגידול החד באוכלוסייה קלושים, והסכם הגג ימיט עליה גורל כלכלי בלתי אפשרי.

 

בהקשר זה ראוי לציין כי רשויות אלה מתקשות אפילו בגביית חובות. על פי פרסומים, בשנת 2017 למשל מחקה עירית אופקים חובות בסך 7.2 מיליון שקל של תושבים; קריית גת מחקה 40 מיליון, ובסה"כ 68 מיליון בין השנים 2015-2017; באותן שנים מחקו שדרות, דימונה ואופקים חובות בסך 34, 26 ו-21 מיליון שקל כל אחת, בהתאמה.

 

הפיקוח והבקרה על הסכמי הגג מתבצעים על ידי ועדה ייעודית שמוקמת עבור כל הסכם גג, ומורכבת לרוב מאנשי רמ"י, משרד השיכון והרשות המקומית. אלא, שהוועדות לא משתפות את הציבור במידע על מה נעשה עד כה. כדי שהציבור יענה לקריאה לבוא לנגב, צריך להראות לו שהמדינה עומדת בהתחייבויות שלה - וגם מה מתוכנן בכל הקשור לאיכות חיים ורמת חיים נאותה לתושבים החדשים.

 

כדי שיהיה ביקוש לכל אותן תוכניות גרנדיוזיות, וחזונו של בן גוריון ימומש סוף סוף, ראוי שהמדינה תגבה את המספרים בעשייה בת קיימא. נדמה לי, שלפני שמחליטים להיענות לקריאת המדינה לעבור לגור באחת מערי הנגב, ראוי שיהיה לרוכשים מידע לפיו יוכלו להחליט איפה כדאי להם לבנות את עתידם, והיכן יובטחו להם תשתיות נאותות ואיכות חיים.

 

הכותב הוא המייסד והבעלים של חברת סלעית, מיזמי פרויקט המגורים באר שבע טאצ'.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x