בעקבות המקרה באמדוקס: עובדי ניקיון זקוקים להגנה
עובדי ניקיון כיום צריכים להיות בקיא בטכנולוגיות חדשות ובחומרי ניקוי חדשים, אבל שכרם הוא עדיין שכר מינימום. המדינה וההסתדרות חייבות לדאוג לציבור עובדים זה כולל איסור על העברתם למקום הרחוק ממקום מגוריהם רק בגלל שהקבלן הפסיד במכרז
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין, פסק לאחרונה כי חברה ששימשה שירותי ניקיון עבור אמדוקס, תפורק על רקע חובה ל-32 עובדי ניקיון שהועסקו על ידה. בהסתדרות טענו כי זכויותיהם של עובדי הניקיון "הופרו ברגל גסה" במשך למעלה משנתיים, וכי החברה הפסיקה במתן שירותי הניקיון לאמדוקס, ונעלמה תוך שהיא מותירה את העובדים מחוסרי כל.
הפרשה האחרונה מחייבת את המדינה ואת הסתדרות להתמודד באומץ עם הבעיות הקיימות בענף הניקיון.
ראשית, רמת המקצועיות הגבוהה הנדרשת מעובד ניקיון בעידן הנוכחי, אינה הולמת את תשלום שכר המינימום הנהוג בענף. להיות עובד ניקיון זה כבר הרבה מעבר להחזקת מגב וסחבה.
כיום, נדרש עובד ניקיון לידע ובקיאות רבה בטכניקות ובטכנולוגיות ניקיון, תוך שימוש במכשור ובמגוון חומרי הניקוי הרב העומד לרשותו, כולל הכשרות, יכולות וכישורים שעבורם הוא ראוי ליותר משכר מינימום. השכר הנמוך מוביל גם לירידה במוניטין ובתדמית של עובדי הניקיון, ולמחסור בהון אנושי איכותי בענף.
שנית, עובדי ניקיון רבים בישראל אינם זוכים למלוא התנאים הסוציאליים – צבירת זכויות ותק, קרן פנסיה, קרן השתלמות, ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה וגמל פרישה.
הפגנה של עובדי קבלן צילום: גיל יוחנן
שלישית, וחשוב מכל - יש להילחם ברעה החולה הקרויה שיטת המכרזים, הגורמת לעובדי קבלן בתחום הניקיון להיזרק ממעסיק למעסיק כעלה נידף ברוח. בשיטה זו קיים הבדל תהומי בין זכויותיהם ותנאיהם של העובדים הקבועים, לבין אלו של עובדי הקבלן. שיטה זו פוגעת מאוד מאוד בשמו הטוב ובתדמיתו של הענף.
להתפטר ולאבד את כל הזכויות שנצברו
במקרים רבים, לאחר הפסד במכרז כזה או אחר, נאלץ מנהל חברת ניקיון להעביר עובדים למקומות עבודה מרוחקים ממקום מגוריהם, לעיתים עשרות קילומטרים. לעובד אין שום אפשרות להתנגד מלבד לבחור להתפטר ולאבד את כל זכויותיו. לרוב מדובר באנשי משפחה עם ילדים, לעיתים באימהות חד-הוריות.
שינוי כזה מטלטל את כל המשפחה, וגם כאשר הושלמה ההתאקלמות, אין לדעת מתי יוצב עובד הניקיון במקום אחר. פעמים רבות השינוי במקום העבודה מצריך גם שינוי בסוג העבודה, וכך העובד נדרש להתאים את עצמו לעבודה חדשה, בלי לקבל שום גמול על כך.
והגרוע מכל, אותם עובדים שאינם יכולים להתמודד עם השינוי נאלצים להתפטר ולאבד את כל הזכויות שצברו – ימי חופשה, דמי הבראה, זכויות ותק ותוספת שכר מדורגת. יותר מכך, על פי המצב הקיים, גם עובד העובר מעסיק ומקום עבודה באותו תחום, נאלץ להתחיל את צבירת זכויות הותק מחדש, כאילו החל לעבוד רק אתמול.
מאחורי כל עובד עומד אדם עם רגשות וצרכים
מה ניתן לעשות? המדינה חייבת לחוקק חוק האוסר להעביר עובד עקב מכרז למקום המרוחק יותר מ-X ק"מ מביתו, ומבלי לשנות את אופי עבודתו; האחריות המנהלתית לגבי עובדים שמתפטרים או מפוטרים עקב מכרז, חייבת להיות באחריות הלקוח המעסיק אותם; בנוסף, מתחייבת חקיקת חוק שימנע פיטורי "דלת מסתובבת", כדי למנוע את התופעה בה מפוטרים עובדים ותיקים משיקולים לא רלוונטיים, ובמקומם מביאים עובד חדש וזול יותר.
וקריאה אחרונה, לחברי מנהל חברות הניקיון: עלינו לזכור תמיד, שמאחורי כל עובד עומד אדם עם רגשות וצרכים. פעילותנו כחברה אנושית מושתתת לפני הכול על ההון האנושי, מתוך הבנה שכאשר טוב לעובדינו, טוב ללקוחותינו וטוב לנו. מעבר ל'חלקת אלוהים הקטנה" של כל אחד מאיתנו, מנהלי חברת הניקיון, השאיפה שלנו צריכה להיות לקבוע סטנדרטים ערכיים ומקצועיים חדשים עבור ענף הניקיון כולו. או כפי שאומר המשפט הידוע: "היה אתה השינוי שאתה מבקש לראות בעולם''.
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת הניקיון מוריה
